מעצרם של 18 חברי הקבוצה, שזכו לכינוי "ה-18 מטורונטו", עורר כותרות רבות ברחבי העולם, והעלה חששות רבים בקרב אזרחי קנדה, שרבים מהם עודם מאמינים כי הם חסינים מפני פגיעתן של זרועות הטרור. לטענת התביעה, חברי הקבוצה אף תכננו לבצע פיגוע באמצעות משאית ממולכדת במתקני גרעין ובמבנה השייך למפקדת השירותים החשאיים.
כתבי אישום נגד שבעה מחברי הקבוצה בוטלו או טרם גובשו. עשרת הנוספים, כולם מבוגרים ובהם גם ראשי הקבוצה, ממתינים למשפטם. זהותו של הצעיר המורשע, כיום בן 20, נאסרה לפרסום. זאת, משום שהיה קטין בן 17 בעת שנעצר, בשנת 2006.
שופט בית המשפט העליון ג'ון ספרוט קבע כי הצעיר אשם בחברות בקבוצת טרור. אמו של הצעיר מיררה בבכי בירכתי בית המשפט, בעוד השופט מגיש את פסק הדין, מסמך ובו 94 עמודים. התביעה טענה כי הצעיר לקח חלק במחנה אימונים, בו השתתף באימונים צבאיים ואימוני חבלה. עוד נטען כי הוא ידע שהוא לוקח חלק במזימה רצחנית. עורכי דינו טענו כי הוא חף מפשע בכל הנוגע לאישומים הקשורים לפעילות טרור.
ספרוט דחה בפסיקתו את טענות ההגנה. "הוא הבין לחלוטין שהמחנה נועד למטרות טרור", אמר. ההגנה, שנעזרה אף בעד התביעה המרכזי, ניסתה להציג את המזימה כ"פנטזיה", אותה אין כל אפשרות לממש. בתגובה, הבהיר השופט שגם תרחיש כמו זה של ה-11 בספטמבר יכול היה להיחשב כפנטזיה, עד שיצא לפועל. "אני משוכנע מעל ומעבר לכל ספק כי קבוצת הטרור אכן התקיימה", אמר.
הוא אף דחה את טענות ההגנה כי מדובר במחנה דתי בחיק הטבע. לדבריו, "כנראה הפעולות הדתיות יועדו לחינוכם מחדש ועיצוב זהותם של המגויסים". הוא ציין כי המשתתפים שיחקו במלחמת כדורי צבע, ירו ברובים והאזינו להרצאות על הצורך להלחם במערב. הוא אף הגדיר את המורשע הצעיר כ"מעריץ נאמן" של מנהיג החבורה "הכריזמטי".
עורך דינו של הצעיר, מיטשל צ'רנובסקי, אמר כי לא ידוע איזה עונש יקבל מרשו, אך ציין כי מדובר במזימה שלא יצאה לפועל וכי לצעיר אין עבר פלילי. לדבריו, אפילו עד התביעה המרכזי, מובין שייח, קצין לשעבר בצבא הקנדי שריגל אחר החבורה, טען כי מרשו לא היה מודה לעומק המזימה.
גם מחוץ לבית המשפט טען שייח כי לא היה צריך להרשיע את הצעיר, אותו הגדיר כ"ילד מוסלמי תמים שנפל למעגל הלא-נכון של צעירים מוסלמים". "אני לא מאמין שהוא טרוריסט", הוסיף. "אני לא מאמין שהיה צריך להעביר אותו את מה שהוא עבר, אבל זו המערכת שלנו".