ראש השנה. המדריך

מה מקור המנהג לומר תשליך? מדוע תוקעים בשופר וכמה תקיעות צריך לשמוע? למה אוכלים תמרים ומתי מדליקים את נרות החג? קוראי ynet יהדות שאלו, הרב רמי ברכיהו מטלמון השיב. חדשו"ת חגיגי לראש השנה

טבילה במקוה

 

אני לא מתחבר לטבילה במקווה; האם מוכרחים לפני ראש השנה?

 

תשובה:

 

אין חיוב לטבול במקווה טהרה בערב ראש השנה אלא זהו מנהג לתוספת קדושה וטהרה לקראת יום ראש השנה שהוא יום דין ויום המלכת הקב"ה על העולם. מי שאינו מתחבר לטבילה במקווה יכול לטבול בים או במעיין. אמנם יש פוסקים שכתבו שמי ששופך על גופו תשעה קבין של מים שהוא לערך קצת יותר משתים עשרה ליטר מים, נחשב הדבר כטבילה. אולם הואיל ומצב המים כיום במדינת ישראל הוא בכי רע נראה שיש להעדיף את העצה הראשונה.

 

אכילת סימנים בראש השנה

 

מה מקור המנהג לאכול בראש השנה תמרים, תפוח בדבש וכו'?

 

תשובה:

 

המקור למנהג מופיע כבר אצל חכמי התלמוד (גמרא הוריות יב; כריתות ו) לאכול בראש השנה דלעת, רוביא, תמרים ועוד לסימן טוב לכל השנה, הואיל ויש לפירות וירקות אלה מעלה שהם גדלים מהר והם מהווים סימן טוב לברכה. ובתקופת הגאונים מצאנו כי נהגו גם לומר בעת האכילה: "יהי רצון שיקרע רוע גזר דיננו..." וכו' (כך הובא בר"ן בסוף מסכת ראש השנה בשם רב האי גאון). ומנהג זה הובא גם בספר שולחן ערוך. ובמשך הדורות הוסיפו בכל קהילות ישראל לשולחן ראש השנה דברים נוספים לסימן טוב לכל השנה, כמו תפוח בדבש, ואומרים: "יהי רצון שתהא לנו שנה טובה ומתוקה".

 

בישול ביום הדין

 

ראש השנה הוא יום הדין. האם מותר לבשל ביום הדין כמו בכל יום טוב?

 

תשובה:

 

יום ראש השנה הוא אמנם על פי מסורת ישראל יום שדנים בו את האדם ואת העולם כולו, ועל פי זה היה ראוי לכאורה לקבוע בראש השנה יום צום או להחמיר בו ולא לנהוג בו כבשאר מועדים. אולם על פי מסורת ישראל יום ראש השנה הוא גם יום טוב ואוכלים ושותים ושמחים בו, שכן כתוב: (נחמיה פרק ח, י): "וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ד' הִיא מָעֻזְּכֶם". ופסוק זה נאמר על ראש השנה כידוע. לכן על פי הוראת ההלכה על האדם להסתפר וללבוש בגדים מכובדים בראש השנה, הואיל ואנו בטוחים בחסד ה' עלינו ולכן אין אנו מצטערים ועצובים ביום זה. לכן מותר גם לבשל ביום טוב אוכל טרי כדי שארוחת החג תהיה מכובדת. אמנם, ביום טוב אסור להדליק אש אלא להדליק את הגז ולהעביר אש מאש הדלוקה כבר מערב החג, לכן כדאי לדאוג בערב החג לנר נשמה היכול להחזיק יותר מעשרים וארבע שעות ולהדליק ממנו את הגז ולבשל לצורך יום טוב.

 

רחצת הגוף בראש השנה

 

ראש השנה הוא יומיים ואני רגיל להתרחץ בכל יום, האם מותר להתרחץ במים חמים בראש השנה?

 

תשובה:

 

ביום טוב התירו בישול כדלעיל משום שהוא צורך אוכל נפש, אולם להלכה נפסק שלחמם ביום טוב מים לצורך רחיצת כל הגוף - אסור (סימן תקיא). אמנם יש פוסקים שהתירו רחיצת כל הגוף במים חמים למי שיש בביתו מים חמים המתחממים על ידי דוד שמש, ובלבד שנזהרים שלא לסחוט את השיער או המגבת וכמו כן יש להשתמש בסבון נוזלי.

 

תקיעות שופר לחולה

 

מי שחולה ואינו יכול ללכת לבית הכנסת - כמה תקיעות שופר הוא צריך לשמוע בראש השנה?

 

תשובה:

 

מהתורה חיוב מספר תקיעות השופר הוא תשע קולות: תקיעה – תרועה – תקיעה שלוש פעמים. אמנם במשך הדורות לא היה ברור בדיוק מהי "תרועה" שצריך לשמוע בראש השנה, ולכן נקבעו מסורות שונות ביחס לקול התרועה: יש מקומות שהיו תוקעים שלושה קולות קצרים שנשמעו כמו יבבה. קולות אלו נקראו "שברים". והיו מקומות שבהם היו תוקעים באופן מקוטע כמו יללה הנקרא כיום "תרועה". ומספק הייתה גם אפשרות שתרועה היא יבבה ויללה גם יחד. לכן נפסק להלכה שצריך לתקוע את כל האפשרויות הנזכרות: תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה שלוש פעמים (=תשר"ת). תקיעה, שברים, תקיעה שלוש פעמים (תש"ת). תקיעה ,תרועה ,תקיעה שלוש פעמים (=תר"ת).

 

על פי זה מי שאינו יכול לבוא לבית הכנסת ורוצה לצאת ידי חובה בשמיעת קול שופר, צריך לשמוע תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים. סה"כ 30 קולות.

 

אכילה קודם תקיעות שופר

 

לפני כמה שנים עברתי דירה ובקהילתי החדשה נחשפתי למנהג שעושים קידוש קודם התקיעות דבר שלא נהגתי בו בעבר, האם מותר לאכול ולשתות קודם תקיעות השופר?

 

תשובה:

 

תקיעת שופר עניינה להזכיר את עקידת יצחק ולעורר את מידת הרחמים ביום הדין. לכן בקהילות רבות נוהגים שלא לאכול ולא לשתות לפני תקיעת השופר משום חיבוב המצווה ומשום מעמדה המיוחד. עם זאת, כיוון שידוע שהתפילה בראש השנה מתארכת מאוד ויש אנשים שקשה להם להחזיק מעמד בריכוז גבוה בלא אכילה ושתייה, ובפרט במקומות שבהם התפילה מתארכת עד לאחר חצות היום, יש מקום להתיר לקדש ולאכול קודם תקיעת שופר היות שלהלכה נפסק שאין להתענות ביום ראש השנה ואף אם אין אוכלים ושותים עד חצות היום נחשב הדבר לעינוי מסוים.

 

הרהורים בעת התקיעות

 

כל שנה אני מתלבט על מה אני צריך לחשוב בשעת תקיעות השופר?

 

תשובה:

 

אכן זו שאלה קשה. יש במקצת הסידורים נוסח של וידוי שיש שמהרהרים בו בשעת תקיעות השופר כדי לעורר מעט את הלב לתשובה ולקרבת אלוקים. אני כשלעצמי נוהג בשעת התקיעות להקשיב, שהרי המצווה היא "לשמוע קול שופר" היינו להקשיב. למה מקשיבים? מקשיבים לקול הפנימי שבאדם שבשגרת החיים קשה מאוד להקשיב לו. הקול הפנימי הוא נשמת האדם, המקום היותר עמוק של עולמו הרוחני. הקול הזה לפעמים הוא שמח לפעמים שבור ולפעמים בוכה כסדר תקיעות השופר - תקיעה שברים תרועה. נסה גם אתה, אולי זה ייקח אותך למקומות חדשים בחיים.

 

תשליך

 

מה מקור המנהג ללכת למקור מים ולומר 'תשליך'?

 

תשובה:

 

מנהג זה מופיע בספרי הראשונים באשכנז ובמשך הדורות מנהג זה התפשט גם לערי ספרד וארץ ישראל ונוהגים בו כיום כל קהילות ישראל. עניינו של התשליך גם הוא לעורר את מידת הרחמים ולהזכיר את עקידת יצחק. לדברי רבותינו במדרש, בשעה שאברהם אבינו הלך לעקוד את בנו אברהם אבינו עבר בנהר שהגיע עד צווארו, ואמר: "הושיעה ה' כי באו מים עד נפש". הנהר המנסה לעכב את אברהם מללכת להר המוריה הוא השטן המעכב כל אחד מאתנו מלעשות טוב וישר. על כן אנו הולכים לנהר ומתעוררים בתשובה ומשליכים כביכול את עוונותינו לנהר כדי להתחזק בעשיית הטוב כמו שאברהם אבינו התגבר על מכשול הנהר.

 

טעם מצוות שופר

 

מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?

 

תשובה:

 

בשאלה זו עסקו גדולי ישראל בכל הדורות. ראשית יש לומר שתקיעת שופר בראש השנה זו גזירת התורה ולא בהכרח אפשר להבין ולרדת לעומק רצונו של הבורא יתברך. אולם גם לאחר שמדובר בגזירת הכתוב, נתנו רבותינו טעמים שונים למצווה זו. חכמי הגמרא (מסכת ראש השנה דף טז) אמרו שמצות השופר באה להזכיר את עקידת יצחק ולעורר את מידת הרחמים כדלעיל. הרמב"ם כתב בהלכות תשובה (פרק ב) כי רמז יש במצוות תקיעת השופר שעניינו לעורר את הישנים - "אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה...". בדורות האחרונים כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה עמ' 146) כי התקיעה בשופר עניינה להבליט את טבעיות החיים, והצורך של האדם להתחבר לטבעו הישר, ולכן לא תוקעים בראש השנה בחצוצרות הואיל והם מעשה אדם אלא דווקא בשופר העשוי מקרנו של האיל. ועוד טעמים רבים יש לדבר.

 

הדלקת נרות בליל ראש השנה

 

האם אני צריכה להדליק נרות גם בלילה השני של ראש השנה?

 

תשובה:

 

אכן כן. ראש השנה במסורת ישראל הוא שני ימים, וכל יום עומד בפני עצמו. לכן גם ביום השני יש להדליק נרות עם ברכה, וגם ביום השני אומרים קידוש ומברכים שוב שהחיינו. יש רק לשים לב שאת הדלקת הנרות מדליקים מאש לאש (כדלעיל שאלה 3), כמו כן אין להדליק נרות החג לפני צאת הכוכבים כיוון שכל זמן שלא יצאו שלושה כוכבים עדיין נמצאים ביום הראשון של ראש השנה. לכן יש לעקוב אחר הלוחות שבהם מתפרסמים זמני הדלקת הנרות וזמני צאת הכוכבים כדי לדעת מתי יש להדליק נרות של הלילה השני של ראש השנה.