"חארות? הסינים דווקא נחמדים"

חודש אחרי טקס הסיום והירידה מהכותרות, הפגשנו את דלילה חתואל, אירה ריסנזון, נופר אדלמן ואנדי רם לרב שיח פוסט אולימפי. צפו בזכרונות של דלילה מבייג'ינג, בסיפורים של אירה על השוקולד, ברגע המרגש ביותר של נופר ובאנדי מסכם: "לונדון לא מחכה לי". נתראה ב-2012?

רצף האירועים בספורט העולמי והמקומי גורם לא פעם לתחושת אובדן מימד הזמן. תעצמו רגע עיניים ותיזכרו באולימפיאדה האחרונה המדהימה. נכון שזה נראה לכם מזמן? בפועל, עברו רק חמישה שבועות מאז טקס הנעילה של משחקי בייג'ינג 2008.

 

43 ספורטאים ייצגו את ישראל באולימפיאדה ה-29 במספר שנערכה בבירת סין והאמת המרה אומרת כי פרט לשחר צוברי, היחיד שחזר עם מדליה (וגם נשאר בכותרות בזכות הצהרה מפוקפקת בראיון), כל היתר, רובם אם לא כולם, נשכחו. אחרי כמה ימי זוהר במהלך התחרויות, רוב הספורטאים שעבדו קשה ארבע שנים כדי להגיע לאולימפיאדה, כבר לא בתודעה הציבורית וחזרו לרוטינה שלהם – שגרת האימונים הקשים לקראת המטרה הבאה, לונדון 2012.

 

חודש אחרי הירידה מהכותרות והחזרה ל'אלמוניות', ynet הפגיש לראיון משותף לחג ארבעה ספורטאים אולימפיים מהמשלחת הישראלית - הסייפת דלילה חתואל, המתעמלת

 אירה ריסנזון, השייטת נופר אדלמן והטניסאי אנדי רם.

 

הרביעייה העלתה זכרונות מהימים היפים בבייג'ינג ("חוויה מדהימה של פעם בחיים"), המפגשים עם כל 'המי ומי' ("הצטלמנו עם שאראס", "ישבנו בחדר אוכל ליד הדרים טים של ארה"ב"), הבידוד של כולם מהשייט ("הייתם באולימפיאדה אחרת בכלל, לא? הרבה יותר קלה") והחזרה לשגרה ("חייבים לנקות את הראש קצת ולצאת לחופש").

 

רגע לפני שהספורטאים חוזרים לפנטז על האולימפיאדה הבאה, צפו ברב שיח וקבלו את הסיפורים ההזויים שלהם מבייג'ינג, החיים החדשים כסלבריטאים (מי אמר ריסנזון בשער של לאישה?) והתשובה לשאלת השאלות: האם הסינים באמת חארות או שזה רק שחר צוברי החושב כך?