מקיין בצרות: מפסיד במדינות שבהן בוש ניצח

מבט מעמיק על מפת האלקטורים הצפויה לפי סקרים שנערכו ברחבי ארצות-הברית חושף תמונת מצב עגומה למדי מבחינת מטהו של המועמד הרפובליקני. מדינות מתנדנדות עוברות בזו אחר זו משוויון ליתרון לטובת יריבו, ברק אובאמה

תשכחו מההופעה של שרה פיילין בעימות עם ג'ו ביידן - זה לא מה שיקבע את גורל הנשיאות. מושלת אלסקה הצליחה בעימות הסגנים לעודד את בסיס התמיכה השמרני ואולי לנער מהגב את מגישי תוכניות הבידור הליליות, שצוחקים על חשבונה - אך הדיווח החשוב באמת הסתתר בידיעה בעמודים הפנימיים: מטה מקיין מרים ידיים ומוותר על המאבק במישיגן.

 

מטה מקיין מפסיק לפרסם תשדירים שם ולא משגר יותר דברי דואר לבתי האזרחים. סנאטור מקיין ביטל שם הופעה בשבת ושב לביתו באריזונה, להתכונן לעימות הבא מול ברק אובאמה, שיתקיים ביום שלישי בלילה בטנסי. מישיגן היא אמנם מדינה שהמועמדים הדמוקרטים ניצחו בה בארבע מערכות הבחירות האחרונות, אך זו גם מדינה שנחשבת ל"מתנדנדת", שהוויתור הפתאומי עליה מלמד על חומרת מצבו של מקיין.

 

בשבוע שעבר מישיגן עוד היתה בתחרות, אבל המשבר הכלכלי הכריע. הצונאמי הכלכלי שטף את המדינה שבה פועלת תעשיית המכוניות האמריקנית (בדטרויט). למטה מקיין אין מספיק כסף להשקיע בכל המדינות הללו וזו כנראה הסיבה להחלטה לוותר על מישיגן. אפילו במטה אובאמה הופתעו מההחלטה ומנסים לבדוק אם לא מדובר באיזה תרגיל הרדמה א-לה מקיין.

על מישיגן הוא כבר ויתר. מקיין על רקע מטוסו (צילום: רויטרס)

 

כל יום שבו הכלכלה בכותרות, והבעיות הן אמיתיות ולא רק בעיתונים, זהו יום שחור נוסף לג'ון מקיין. מפת המדינות המתנדנדות - אלו שיכריעו את גורל הנשיאות – משתנה. מדינות עוברות בזו אחר זו משוויון ליתרון לאובאמה. בחלק מהמקרים מדובר ביתרון משמעותי. הסקר האחרון של אוניברסיטת ויניפיאק היה מעניין במיוחד: 15 אחוזים לטובת אובאמה בפנסילבניה ושמונה אחוזים בפלורידה ואוהיו. רעידת אדמה של ממש.

 

ברור שפנסילבניה יצאה לפחות בינתיים מהתחרות. לא ברור עד כמה אפשר להתייחס ברצינות לסקרים בפלורידה ואוהיו. פלורידה היא מדינה שבה נהנה מקיין מיתרון קל וכנראה שכעת אובאמה נהנה שם מיתרון כלשהו. מקיין חייב לנצח בפלורידה. אחרת לא ברור מהיכן ישיג את 270 האלקטורים הנדרשים לצורך הכרעה. ללא פלורידה ג'ורג' בוש לא היה נבחר לנשיא ארה"ב.

 

ניו המפשייר מדינה שקרי ניצח לפני ארבע שנים (הוא סנאטור מהמדינה השכנה מסצ'וסטס), אוהבת את מקיין. המועמד הרפובליקני חש מאוד נוח שם, והיא היתה חלק מהחישובים שלו, אבל המשבר הכלכלי חיסל כנראה את סיכוייו גם שם. ניו-המפשיר הפכה בין לילה למדינה של אובאמה עם יתרון של עשרה אחוזים לפי סקר אחד ו-12 אחוזים לפי סקר אחר.

שרה פיילין בעצרת תמיכה בקליפורניה (צילום: AFP)

 

אינדיאנה וצפון קרוליינה, שתי מדינות שהצביעו בארבע מערכות הבחירות האחרונות עבור מועמדים רפובליקנים, נכנסו בסוף השבוע במפתיע לתחרות. אינדיאנה, שבה בוש ניצח בפער של יותר מ-20 אחוזים, התחילה להתנדנד. מקיין מוביל שם ב-2 אחוזים בלבד. צריך לשים לב לשמונה מדינות שבוש ניצח בהן בבחירות של שנת 2004. עכשיו הן מדינות מתנדנדות שאובאמה מוביל בהן והוא מסוגל לנצח בחלקן כדי להבטיח את נצחונו ב-4 בנובמבר:

 

• אוהיו (20 אלקטורים): העניקה את הניצחון ב-2004 ואת הקדנציה השניה לבוש בפער דחוק של שני אחוזים. אובאמה מוביל שם עכשיו ב-2 אחוזים בממוצע הסקרים.
• פלורידה (27 אלקטורים) הכריעה את הנשיאות לטובת בוש מול אל גור בשנת 2000. לפני ארבע שנים בוש ניצח בפער של 5 אחוזים את ג'ון קרי. אובאמה מוביל ב-3 אחוזים על פי ממוצע הסקרים וב-8 אחוזים על פי הסקר האחרון.
• נוואדה (5 אלקטורים) היתה של בוש בזכות פער של 2.6 ועכשיו היא ביתרון זעיר לטובת אובאמה - 1.8.
• וירג'יניה (13 אלקטורים) היא ההפתעה הגדולה ואובאמה משקיעה בה ממון וזמן. הוא בילה בה את סוף השבוע. זו מדינה רפובליקנית מסורתית שבוש ניצח בה בפער של יותר מ-8 אחוזים. אובאמה מוביל בפער של 2.4 בממוצע הסקרים.
• צפון קרולינה (15 אלקטורים) היא מדינה שבוש ניצח בה לפני ארבע שנים בהליכה (עם פער של 12 וחצי אחוזים). לפתע פתאום היא נפתחה לתחרות ואובאמה אפילו מוביל בה בחצי אחוז בממוצע הסקרים.
• קולורדו (9 אלקטורים). בוש ניצח לפני ארבע שנים בפער של 4.7 ועכשיו אובאמה מוביל בפער של 4.4 בממוצע הסקרים.
• ניו-מכסיקו (5 אלקטורים). בוש ניצח על הקשקש בפער של 0.7 וכעת אובאמה מוביל די בבטחה בפער של 7.8, במדינה שבה הציבור ההיספאני צפוי להכריע את המאבק לטובתו.
• אייווה (7 אלקטורים) שבוש "גנב" לפני ארבע שנים על חוט השערה (0.7) ועכשיו אובאמה מוביל שם בפער מבטיח של 9 וחצי אחוזים. זוהי המדינה השכנה לאילינוי ממנה בא אובאמה.

 

נערכים לעימות הבא

צ'ארלי קוק, פרשן פוליטי מוערך באמריקה, סבור ש"אם לא תהיה התרחשות שתשנה את המיקוד לביטחון לאומי, קשה לראות כיצד המירוץ ייטה לכיוון של מקיין". אך ג'ון מקיין הוכיח עצמו כלוחם גרילה פוליטי. הוא קם מהקרשים בבחירות המקדימות של הרפובליקנים וניצח. הוא שלף במהלך חסר אחריות לאומית, אבל מבריק מבחינה פוליטית את שרה פיילין האלמונית, כדי להחזיר אליו את תמיכת בסיס הכוח השמרני.

 

הוא שלף את ההודעה על ביטול הקמפיין והחזרה לוושינגטון כשהמשבר הפיננסי הכניס את הקמפיין שלו לסחרור. המהלך נכשל מבחינה פוליטית. מקיין לא הצליח ליצור את האפקט המבוקש של מנהיג לאומי המוותר על הקמפיין כדי להציל את המולדת.

 

קו ההגנה של מקיין לימים הקרובים: מסע האשמות אישי נגד אובאמה, ששרה פיילין כבר החלה בו הלילה והוא יימשך בתשדירי טלוויזיה ובעימות שיהיה ביום שלישי. מקיין מנסה לשנות את נושא הדיון הציבורי מכלכלה לאישיות של יריבו. זהו מהלך די מסוכן מול ציבור שמאס בהאשמות אישיות של פוליטיקאים ומבקש לשמוע פתרונות למשבר הכלכלי. מה לעשות ונושא העימות ביום שלישי יהיה - כן ניחשתם - כלכלה.