מהנר במסתור בשואה, לייצור נרות נשמה בארץ

ישראל שיינר היה נער כשהסתתר עם משפחתו בפולין במלחמת העולם השנייה. הוא היה אחראי לתאורה, ושנים רבות אח"כ עלה לישראל וקנה חברה לייצור נרות נשמה - אחת מהשלוש הגדולות בארץ. בשיחה עם ynet סיפר על הקשר העמוק לנרות ועל הענף, וגם הסביר כיצד לזהות נר איכותי

"בחדר שבו התחבאנו בזמן השואה היה נר שדלק על נפט ואף פעם לא כבה. אני הייתי אחראי שהוא יישאר דולק, ושמרתי עליו כל הזמן. אני מניח שבגלל זה תמיד הייתה לי חיבה לנרות". כך סיפר ל-ynet ישראל שיינר (80), הבעלים והמנכ"ל של מנורה - עולם הנרות, בשיחה על יום הכיפורים ואחד ממנהגיו הבולטים - לצד התענית - הדלקת נרות נשמה. 

 

רבים מבין אלה שאינם צמים ומתפללים במשך היום נוהגים להדליק נרות נשמה לזכר קרובים שהלכו לעולמם. "נר ה' נשמת אדם" נכתב בספר משלי פרק כ', פסוק כ"ז, ובמקום זה רואים רבים את מקור המנהג. את נר הנשמה נהוג להדליק לכבוד הנפטר ולעילוי נשמתו החל בשעה שבה נפטר ועד לסוף השבעה; ביום השנה לפטירתו; בעת עלייה לקברו וכמובן, בערב יום הכיפורים.

 

בישראל מדליקים נרות נשמה גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. נר הנשמה צריך לדלוק לפחות 24 שעות, ומשום כך משתמשים בנרות מיוחדים המסוגלים לכך.

 

החברה ששיינר עומד בראשהּ מתמחה, בין היתר, בייצור נרות נשמה. שיינר שרד את תופת השואה, ויצא ממנה כשבלבו פינה מיוחדת לנרות. כבר כמעט שני עשורים הוא מוכר אותם ברחבי הארץ ובעולם.

 

תנופת ייצור לאחר העלייה לישראל

"נולדתי ב-1928 בפולין", סיפר שיינר. "כשפרצה מלחמת העולם השנייה הייתי נער צעיר. כשמלאו לי 14, הגרמנים החלו לקחת את היהודים למחנות. אני וכל המשפחה שלי, שש נפשות, ברחנו ליערות והתחבאנו. זמן קצר אחר כך מצא אותנו גוי שלקח אותנו, והסתיר אותנו בבית שלו. היינו אצלו עד סוף המלחמה".

 

לדברי שיינר, האהבה והקשר הרגשי לנרות התחילו אצלו דווקא במקום חשוך וכמעט חסר תקווה. "אחרי המלחמה עברנו בכמה מדינות ובסוף נשארנו בצרפת - שבה עסקתי בטקסטיל. למזלנו, כל המשפחה שרדה את השואה, אבל כיום נשארנו רק אני ואחותי. לפני 17 שנה עליתי מצרפת לישראל, ומיד ביקשתי לקנות חברה של נרות.

"תמיד הייתה לי חיבה לנרות". שיינר (צילום: יוסי בנטוב)

 

"קניתי את חברת מנורה - עולם הנרות, שקיימת כבר 80 שנה והייתה לפני כן בבעלות האחים רובינשטיין. יש לחברה שני מפעלים, אחד בבאר-שבע ואחד שאני הקמתי בשדרות, ומספק פרנסה ל-100 משפחות".

 

שיינר לא הרחיב בסוגיה, אך בצניעות סיפר ל-ynet כי הוא משתדל לתרום, בנוסף למקום עבודה, גם כסף לחברה בשדרות ובכלל.

 

"אני עושה את הנרות עם הנשמה, ותמיד היה לי קשר הדוק לנרות. המפעלים שלנו עובדים 24 שעות ביממה, מכיוון שאנחנו גם מייצאים נרות לארצות-הברית, לאירופה, לאוסטרליה ולקנדה. יהודים בכל העולם מדליקים נרות נשמה ביום הכיפורים. אנחנו מייצרים גם נרות דקורטיביים, שגם אותם אנחנו מייצאים. נוסף על האהבה שלי לנרות, אני אדם דתי ותמיד הקפדתי לקנות נרות לבתי-כנסת, למשל נר למאור בשמחת תורה".

 

"ככל שהנר כבד יותר - כך הוא איכותי יותר"

תחת חברת מנורה קיימים שני מותגים נוספים של נרות נשמה - דוד ואור ציון. מנרות מנורה נמכרים מדי שנה 900-800 אלף נרות, מנרות דוד נמכרים כ-500 אלף, ומנרות אור ציון נמכרים 700 אלף נרות בשנה. לדברי שיינר, מחצית מכלל נרות הנשמה נמכרים לקראת החגים ויום הכיפורים.

 

מנתוני חברת מנורה עולה כי העלייה במכירת נרות הנשמה היא בעיקר בקרב הציבור הדתי והמסורתי. "הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שמעבר להדלקת נר נשמה לזכר הורים וקרובים שנפטרו, הציבור הדתי מדליק נרות נשמה גם להעברת אש", מסביר שיינר.

 

בענף נרות הנשמה פועלים בישראל שלושה שחקנים עיקריים, ומנורה היא אחד מהם. השניים האחרים הן נר ציון ומוצרים כימיים בע"מ. שתי חברות אלה נמצאות תחת חברת פאלאס תעשיות.

 

לדברי שיינר, הואיל ועל נר הנשמה לדלוק לפחות 24 שעות, מייצרים אותו מחומרים איכותיים על מנת שלא יכבה לפני הזמן, דבר היכול לגרום לעוגמת נפש לא קטנה לאדם שהדליק אותו. "בנרות אין הרבה סימנים חיצוניים שיכולים להעיד על טיבם", מסביר שיינר. "אני יודע שהחומרים שאנחנו קונים לייצור הנרות איכותיים - אבל הלקוח אינו יכול לדעת את זה.

 

"בכל זאת, יש סימן מובהק לנר איכותי, שאותו כל אחד יכול לבדוק - משקל הנר. נרות כבדים עשויים שעווה שנלקחה מהחלק התחתון של התערובת, שם נמצאת השעווה האיכותית. ככל שהנר כבד יותר - כך הוא איכותי יותר".