שוביניזם פמיניסטי: מברשת ורודה? אתה?

קנינו יחד אריזה זוגית של מברשות שיניים. בבוקר שמתי לב שהמברשת החדשה שלי רטובה, נדרשו לי כמה שניות כדי להפנים - דן היקר והמקסים השתמש במברשת "שלי". נדרש לי עוד כמה זמן כדי להפנים מה זה באמת אומר עלי

כבר חודש שאני מופתעת בכל בוקר מחדש. זה בטח יישמע לכם מאוד מצחיק, אבל דבר כל כך פעוט כמו מברשת שיניים ורודה מטריד את מנוחתי ומאיים על אחת מהזהויות הבסיסיות שלי – זהותי הפמיניסטית.

 

הכל התחיל בקניה שגרתית בסופר. בן זוגי דן ואני שוטטנו לנו ברחבי הסופר, וכשהגענו למדף מברשות השיניים, שלף דן אריזה זוגית. כמו זוג אוהבים החבוק בתנוחת כפיות, כך היו גם מברשות השיניים שלנו. מברשת כחולה ומברשת ורודה.

 

בבוקר המחרת, כשקמתי וניגשתי לצחצח את שיניי, שמתי לב שהמברשת החדשה שלי רטובה - מישהו כבר צחצח בה. בשלב זה, כשענני השינה עדיין ערפלו את מחשבותיי, נדרשו לי כמה שניות כדי להפנים את מה שקרה: דן היקר והמקסים השתמש במברשת שלי. עוד כמה שניות לקחו לי כדי להבין את המפחיד מכל - דן השתמש במברשת הוורודה. ולא שיש לי חיבה יתרה לוורוד, ההפך הוא הנכון. במשך כל שנות ילדותי תיעבתי את החיבור האוטומטי שבין בנות לוורוד. ההכרה שהיכתה בי כמכת ברק מהירה ומחשמלת היתה: אשר יגורתי בא לי.

 

אני, מרינה ול"ך, פמיניסטית מוצהרת וגאה עד מאוד, פעילה חברתית בארגוני נשים ולמען נשים, מחזיקה בתת הכרתי את אחת ההתניות החברתיות-הסימבוליות של הזהות הנשית. ניכסתי בתת הכרתי באופן אוטומטי את המברשת הוורודה לעצמי ואת המברשת הכחולה לדן. ורוד לבנות וכחול לבנים. בדיוק כמו ההתניה החברתית-הסימבולית הבסיסית שאנחנו נולדים לתוכה. כבר בבית החולים מצמידים לנו כרטיס ורוד לבנות וכרטיס כחול לבנים.

 

בהתחלה אמרתי לעצמי שזה בטח סתם משהו מקרי וחסר משמעות, שהרי אני מצחצחת שיניים כל חיי, ומעולם לא נתקלתי בתופעה כזו. הרי כבר עשרות פעמים דן ואני קונים  מברשות שיניים בצמדים. אבל ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שמעולם קודם לכן לא היתה במברשות השיניים שקנינו דיכוטומיה כל כך ברורה ומובהקת בצבעים המקושרים לבנות ולבנים. מברשות השיניים שלי היו לרוב בצבע האדום האהוב עלי, ושל דן - בצבע שנותר בחבילה. זו הפעם הראשונה שהיה לנו צמד של ורוד וכחול.

 

כבר חודש ימים חיי אינם חיים

מובן שהסתקרנתי והתקשרתי לשאול את דן למה הוא השתמש במברשת הורודה. התשובה שלו היתה פשוטה ומצחיקה: הוא עיוור צבעים, כך שזה לא משנה לו איזה צבע המברשת. הוא בחר את הבהירה שראה.

 

מאז, כבר חודש ימים חיי אינם חיים. בכל בוקר כשאני מתעוררת ונגשת לצחצח את שיניי היד שלי מושטת אוטומטית למברשת הוורודה. אני מבחינה כמובן באינסטינקט הראשוני שלי, ואז נאלצת להושיט את ידי באופן יזום למברשת הכחולה ולצחצח בה. זה מין דיאלוג שכזה.

 

האינסטינקט הזה מעציב אותי. אני מבינה עד כמה עמוקה התפיסה השוביניסטית העצמית שלי. כמה הפנמתי בתוכי את המסר החברתי לגבי הזהות והחוויה הנשית שלי. שהרי ברור לי שהרצון שלי לבחור במברשת ורודה אינו נובע מאהבתי הרבה לצבע הוורוד. אם כבר, ורוד הוא כמו בז' בשבילי - במשך שנים הוא היה דחוי ולא רצוי.

 

כל שנות ילדותי הייתי טום בוי, כזאת שמשחקת גולות עם הבנים, מזמינה אותם לדו קרב וקורעת אותם בגוגואים. תמיד קיבלתי את המסר שאני גסה מדי. לא עדינה. לא נשית. "תראי מה קרה לך לברכיים שלך", "איזה צלקות יש לך", "את נראית כמו בן", "תהיי יותר עדינה", "זה לא יפה", "אף אחד לא ירצה אותך ככה". ותמיד, אבל תמיד, קיבלתי מתנות ורודות, כאילו ניסו לעדן אותי בכוח, שאהיה נשית: פה נעליים ורודות, שם מעיל ורוד.

 

ותמיד שנאתי אותם, את המתנות ואת האנשים שחשבו שאני לא טובה כמו שאני. שלא רצו לקבל אותי כמו שאני. במשך שנים, כחלק מהכעס וההתרסה, העצמתי את החלקים הגבריים שבי, עד שכמעט לא נשארה בי נשיות. הסממן היחיד של הנשיות שאפשרתי לו לבוא לידי ביטוי היה הפתיינות. הפתיינות בלבוש, באופן ההליכה, בדיבור ובצורת המחשבה. אתם רוצים שאני אהיה "נשית", אין בעיה, אבל אשתמש בזה ככלי להשגת מטרותיי. כאקט של כוח ועליונות.

 

אפילו החצנת הנשיות ע"י פתיינות היא תפישה שוביניסטית

היום אני יודעת להתבונן לאחור ולהבין שאפילו התפישה הזו של החצנת הנשיות על ידי פתיינות היא תפישה שוביניסטית, כזו שמתייחסת לנשיות שלי במונחים שוביניסטיים של כוח ועליונות. כזו שמתייחסת לנשיות שלי כאובייקט.

 

מברשת השיניים הוורודה הצטרפה לעוד שורה ארוכה של שאלות סביב זהותי הנשית והדיאלוג שבין הנשי והגברי בתוכי ומחוצה לי. אני מגלה כל פעם מחדש עד כמה התפישה השוביניסטית מוטמעת בתוכי, איזו דרך ארוכה כבר עשיתי, וכמה ארוכה הדרך שלפניי. דבר אחד אני יודעת: אם אני לא רוצה להתעכב בכל בוקר חצי שעה במקלחת על מחשבות פילוסופיות, כדאי שאקנה מברשת שינים אדומה.

 

• מרינה ול"ך היא מנחת קבוצות, מלווה ותומכת בנשים ואנשים בתהליכי שינוי והעצמה. בנוסף מפיקה סדנאות ואירועים להעצמה וטרנספורמציה אישית וחברתית. האתר שלה