בעקבות המשבר בארה"ב, המוסדות להשכלה גבוהה נערכים לפגיעה בשלושת מקורות ההכנסה העיקריים שלהם: המימון הממשלתי, התרומות ושכר הלימוד. במקביל, עליהם לגייס כספים נוספים עבור סיוע לסטודנטים, ואם לא יעשו כן, המכללות והאוניברסיטאות יסתכנו בנשירה המונית של סטודנטים.
"סטודנטים באים ואומרים שהם צריכים סיוע נוסף, ואני חושב שזהו רק קצה הקרחון'", אומר ג'רי קברזינסקי, מנהל הסיוע הכספי במכללה בשיקאגו, שנאלצה לסגור כיתות ולהקפיא חלק מהתקציב התפעולי של השנה שעברה כדי שניתן יהיה להגדיל כעת את הסיוע. החשש הוא שבעקבות המצב הכלכלי והיעדר תרומות, סטודנטים יחפשו אלטרנטיבות זולות יותר.
גם מוסדות יוקרתיים כמו אוניברסיטת בוסטון ומכללת גרינל העשירה הם בין המוסדות שנאלצו לדחות פרויקטים גדולים. אם לא די בכך, המימון הממשלתי שמועבר לאוניברסיטאות ציבוריות נהוג לקצץ כמעט תמיד בזמן האטה.
אם במיתון העדין יחסית שפקד את ארה"ב בשנת 2001 המוסדות האקדמאיים לא נפגעו בצורה קשה, הודות לכך שערך הבתים נשאר גבוה, כעת מחירי הדירות צונחים, והורים אינם יכולים עוד להסתמך על נדל"ן כדי לסייע לילדיהם בכיסוי שכר הלימוד.
בעתות מצוקה, המוסדות שנהנים מהתרומות הגדולות ביותר הם אלה שמיטיבים להתמודד עם המשבר ויכולים להמשיך להשקיע כספים, בשעה שיריביהם מהדקים חגורות. מוסדות שמסתפקים בסיוע מצומצם יותר ייאלצו למצוא איזון בין מטרותיהם לטווח הארוך ולטווח הקצר. "איננו רוצים לזנוח את שאיפותינו", אומר תומאס רוס, נשיא מכללת דייוידסון שבצפון קרוליינה, "כשאתה מפסיק לתכנן את העתיד, לחשוב בגדול ולפתח ציפיות - אתה סובל יותר מכל".