באמצעות עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ הגישה האישה תביעה בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון שקל נגד שירותי בריאות כללית לבית המשפט המחוזי בירושלים .
מכתב התביעה עולה כי בשנת 2000 סבלה האישה מציסטה שפירה בשד ונותחה בבית חולים. בעקבות כך עברה בדיקת ממוגרפיה. למרות שסבלה ממחלה שפירה בשד ולמרות מספר גורמי סיכון נוספים (וסת ראשונה מוקדמת, שימוש רב שנים בגלולות, נטילת תרופות נגד אוסטאופרוזיס) במשך שש שנים לא נשלחה האישה לבדיקת שד ידנית או לבדיקת ממוגרפיה נוספת.
בספטמבר 2005, שנה לפני שאובחנה מחלתה בשלב מתקדם, התלוננה האישה בפני גניקולוג במרכז בריאות האישה של הכללית על רגישות וכאבים בשד השמאלי, אך למרות שמדובר במצב המחייב בדיקה, לא הפנה אותה הרופא לבדיקת שד ידנית או לבדיקת הדמיה.
בספטמבר 2006, כשבוע לפני שאובחן אצלה גידול מתקדם בדרגה שלוש בשד, פנתה לגניקולוג שאצלו היתה במעקב. לפי כתב התביעה הרופא הרגיע אותה שאין כל בעיה בשד ואמר לה כי בעוד חודשים ספורים, כשתהיה בת חמישים (הגיל שבו מומלץ לכל אישה, ללא קשר לקבוצות הסיכון לבצע בדיקת ממוגרפיה, מ.י) תופנה לבדיקת הדמיה של השד.
בנוסף, עולה מכתב התביעה כי הגניקולוג נתן לאישה מרשם לטיפול הורמונלי חליפי, הניתן לנשים בגיל המעבר, זאת מבלי לוודא כי ברשותה בדיקת ממוגרפיה עדכנית, כפי שמקובל.
"אילו שירותי בריאות כללית הייתה שולחת את התובעת לבדיקת סקר שנתית כנדרש, הגידול הממאיר והקטלני היה מתגלה ומטופל במועד ומביא להחלמה מלאה", מציין פרופסור אמנון בז'זינסקי, מומחה בגינקולוגיה ומילדות, מנהל המרכז לבריאות אישה בבית החולים הדסה עין-כרם, שחוות דעתו מצורפת לכתב התביעה. את המעקב הרפואי שעברה האישה בקופת החולים הוא מכנה "מעקב רשלני ומזלזל".
לדברי המומחה, כל אישה חייבת לעבור בדיקת שד ידנית מדי שנה. מקרה הזה השתייכה האישה לקבוצת סיכון לחלות בסרטן שד ומשום כך היתה חייבת לעבור בדיקת שד ידנית ובדיקת ממוגרפיה אחת לשנה. בדיקת שדיים מחוייבת גם אצל אישה מעל גיל 45 הנוטלת גלולות וטפול לאוסטאופרוזיס וכן אצל אישה שנפסקה אצלה הוסת והחלה בטיפול הורמונלי חליפי, כפי שהיה מצבה של התובעת.
"מעקב וטיפול רפואיים ראויים מאפשרים היו גילוי מוקדם יותר של סרטן השד וסיכוי הצלחה גדול יותר", קובע המומחה פרופ' בז'זינסקי.
עורכי דינה של האישה טענו כי אבחון מוקדם היה חוסך מהאישה ניתוח כריתת שד, טיפולים אונקולוגיים קשים, כימותרפיה והקרנה למוח, ואף הופעת הגרורת במוח ניתנת היתה למניעה, "וסיכוייה לתוחלת חיים ארוכה יותר היו משתפרים לאין ערוך", נטען בתביעה. "כתוצאה מרשלנות שירותי בריאות כללית, חייה של התובעת תלויים לה מנגד".
תגובת שירותי בריאות כללית: כתב התביעה הוגש לפני זמן קצר לבית המשפט ואנו עדיין בוחנים את העובדות . עם זאת, כבר עתה ניתן לאמר כי הטענות העובדתיות המיוחסות אינן משקפות את המציאות . בניגוד לנטען בתביעה, כבר במועד פנייתה של התובעת בפעם הראשונה לכירורג בתלונה על גוש היא הופנתה על ידו לממוגרפיה שהביאה לאבחון סרטן שד. התובעת,
שהודתה כי אינה זוכרת היטב את העובדות, אישרה כי עיכבה את פנייתה לכירורג במשך שבועיים לאחר שחשה בגוש לראשונה, שכן לדבריה לא ידעה מה זה יכול להיות.
בעקבות האבחנה קיבלה התובעת את הטיפול הרפואי הנדרש לגוש ממאיר, כולל כריתת שד וטיפולים משלימים ללא עיכוב. לאחר שהסתיימו הטיפולים במחלה המקורית והתובעת חזרה לעבודתה, לקתה למצער במחלה גרורתית .הופעת המחלה הגרורתית לאחר סיום הטיפולים במחלה נובעת מטיבה של מחלה ממאירה שכרוכה בסיכון גם תחת טיפול מיטבי שניתן, ואינה נובעת מעיכוב (שלא היה) בגילוי המחלה המקורית. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת אונקולוגית כמקובל. כתב ההגנה מטעמנו יוגש בקרוב. אנו מאחלים לגברת רפואה שלמה.