התמונות הקשות מעכו מטרידות מאוד את תושבי הערים מעורבות גדולות אחרות. השילוב הנפיץ בין יהודים וערבים, פערים כלכליים וקיפוח ארוך שנים אינו בלעדי לעיר הצפונית. דומה שמהומות נוספות הנסובות סביב נושאים אלה הן רק עניין של זמן.
על הרקע הזה כינס "המוסף לשבת" ארבעה ראשי ערים במצב דמוגרפי דומה: ירושלים, חיפה, רמלה ולוד, כדי לבדוק מה באמת גרם לאלימות, מאיפה נובעים מאגרי הזעם, ואיך ניתן לנטרל אותם.
"קיבלנו תזכורת באוקטובר 2000 ואנחנו מקבלים תזכורת באוקטובר 2008", אומר ראש עיריית חיפה יונה יהב, "אם שתי התזכורות לא מלמדות אותנו לקח, אז יש לנו בעיה בהבנת הנקרא".
אילן הררי ראש עיריית לוד מודה: "יש לנו שלוש שכונות ערביות לא מסודרות, ללא שוויון זכויות וחובות. לפעמים אני נוסע שם ואומר לעצמי: לא ייתכן שבמאה ה-21 זה נראה כך".
"רוב החברה הערבית, פניה לתוך החברה הישראלית", מנתח יואל לביא, ראש עיריית רמלה, "אבל יש קבוצה לא גדולה, שהיא הקיצונית והיא זו שדוחפת ומטפחת אירועים כדוגמת עכו".
ואילו ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, קובע: "ההחלטה לבטל את פסטיבל עכו הייתה נכונה. אי-אפשר לשדר סדר יום רגיל. יש פה מצב חמור מאוד, אז צריך להפסיק הכל ולהתחיל מחדש".