תור הזהב של העולם המוסלמי הסתיים במאה ה-12. במהלך מאות שנים הוא התבלט בהישגים מדעיים יוצאי דופן שאף הניחו את התשתית להתפתחות המהירה של העולם המערבי. לאחר שנסיבות היסטוריות הובילו לקטיעת מקורות המימון של המחקר המדעי המשגשג, תור הזהב של האימפריה המוסלמית הסתיים. הלקח ברור ופשוט: קריסה במדע, במחקר ובהשכלה מובילה לקריסה חברתית, כלכלית, ומדינית.
לתנועה הציונית לא היו הרבה ברירות. הנכס העיקרי שעמד לרשותנו בעת המאבק על הקמת המדינה היה המשאב האנושי. כמו אז גם היום, היתרון של ישראל על שכנותיה הוא במצוינות ובאיכות שנובעים מההשקעה בחינוך, ובמחקר ופיתוח. "במדינת ישראל תפרה חכמת ישראל – חכמת הטבע וההיסטוריה כאחת", אמר בן גוריון כבר ב-1949. בהתאם, עוד במהלך הימים הקשים של מלחמת העצמאות הורה להקצות תקציבים מיוחדים לחינוך הגבוה. בן גוריון הבין כי ללא השקעה במערכת ההשכלה הגבוהה לא יישמר היתרון האיכותי.
בשנים האחרונות נרשמת הידרדרות מתמדת בהישגיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ועתידה נמצא בסכנה אמיתית. תקציבי המחקר קוצצו, תשתיות חיוניות התנוונו וספרים לא נרכשו. בין השנים 2000-2005 ההוצאה הממוצעת לסטודנט פחתה בכ-10%. זאת בעוד שביתר ארצות ה-OECD היא עלתה בממוצע ב-11%.
ועדת שוחט שהקימה הממשלה על מנת להציע פתרון למשבר הקשה קבעה כי יש להגדיל את תקציב האוניברסיטאות לטובת שיקום תשתיות המחקר, להחזרת מדענים מבטיחים לישראל, לתגמול חברי סגל מצטיינים ולהשקעה במעבדות ובספריות. אולם תקציב המדינה לשנת 2009 כפי שאושר בממשלה אינו כולל הקצאת משאבים ליישום הצעדים המוצעים בדו"ח לשיקום המערכת.
לפני שיובא לאישור הכנסת תקציב מדינה פגום שעלול להוביל לאובדן של דור של שלם של מחקר וחוקרים, כדאי שנלמד מההיסטוריה. את מקומה של האימפריה המוסלמית שהצטיינה במדע ובמחקר תפס העולם המערבי. מאז, הפער בין העולם הערבי-מוסלמי לבין המערב בתחומי המדע, הכלכלה והטכנולוגיה רק התרחב.
דו"ח האו"ם שחקר את ההתפתחות האנושית בעולם הערבי מצביע על מקור הבעיה. בעולם הערבי, ובכלל זה במדינות הנפט שהתעשרו באחת, מעדיפים לייבא ידע ומוצרי ידע, אך ההשקעה במחקר ופיתוח נותרה נמוכה.
תור הזהב של מדינת ישראל רק החל. ב-60 שנה הגיעו מוסדות ההשכלה הגבוהה להישגים מדעיים מפוארים והוציאו מתוכם מוחות מן המבריקים בעולם. אסור לנו לפגוע במה שקודמינו טיפחו ושימרו גם בימים קשים יותר.
הממשלה החדשה שנקווה שתקום צריכה להכריז מיד עם השבעתה באופן הברור ביותר כי שיקום מערכת ההשכלה הגבוהה מצוי בראש סדר העדיפויות שלה וכי המשאבים הנדרשים יוקצו לכך. ודאי בימים של מיתון מתקרב, הצורך בטיפוח ההון האנושי רק מתעצם. בכך הרי יוצרים תשתית כלכלית ליציאה לצמיחה בריאה. למי שחושב שאפשר להמשיך ולהתעלל באוניברסיטאות, נציע לגשת אל ספרי ההיסטוריה ולקבל אחריות לתוצאות הקשות הצפויות.
ח"כ יוחנן פלסנר, קדימה