זהו, הוא הלך. האיש עם השערות על הפנים יצא מהבית, שלא על מנת לשוב. וכך נפלה על הווילה שעת השין הראשונה. אני בטוחה שיש הרבה אנשים ששמחים עכשיו, אני לא מתפּקדת למרכז המפלגה הזה. אני חושבת ששי היה חיוני לבית, ולו בתור קונטרה הכרחית ליוסי בובליל. הוא חכם כמוהו, ערמומי כמוהו אבל בדיעבד לא שורד כמוהו (הא!).
_wa.jpg)
שי. לכתו של מנהיג (צילומים: ערוץ 2)
וכך הסתיים שבוע מסעיר יחסית של מכות בין שני זכרי האלפא של הווילה, בניצחון של האריה הוותיק על הצעיר. השאגות, מסתבר, לא עזרו. האיש שהוא הכל חוץ מלחם לבן - כי זה לא בריא, ראבאק - הצליח לשלוף עוד אס מהכובע, שיאכל גם הפעם מישהו אחר.
"זאת סדרה, זאת המציאות", אמר שי לשפרה כשהיא יבבה על היחס שהיא לא מקבלת מהבובלילים, ודי סיכם את העניין. וזאת הסיבה שחבל לי ששי הולך - הוא ידע לשחק את המשחק. הוא לא תמיד שיחק אותו יפה, אבל הוא הבין אותו. הוא ניהל שיחות עם כולם כל הזמן, חימם אותם במקומות הנכונים, וכשהוא ראה שליאון עושה את אותו הדבר רק בלי להבעיר את הגזייה, הוא הבין שהמידור שהוא מפעיל הולך פייפן וקרא אותו לסדר.
שי, שדאג לאזן כל התנפלות או גילוי אלימות בהסברים מייגעים לדיירים האחרים שבעצם נועדו לאוזניכם, צופים יקרים, או בהבטחה מחוייכת שמדובר במופע מחושב - כדי שלא תחשבו שמדובר בהתפרצות וונדליסטית אלא בשואו מתוכנן ושהכל בשליטה.

נבחרת המתנהגים בהתאם, שי במרכז. מינה את היורשים
שי שידע היטב שהוא הולך הביתה, וגם הבטיח ליוסי בחדר האח הגדול שהוא, הדורבן, הולך לנצח את המשחק. שי שזיהה בבובליל מהרגע הראשון את המתחרה החזק שמסתתר מתחת לגימיק, שי שברגעיו האחרונים בווילה כינס את נתיניו ומסר להם את הצוואה שלו, מה שרק חיזק את התחושה שיציאה מהווילה כמוה כמוות קטן. כל זה לא עזר לו במבחן ה-sms.
אבל זאת סדרה, וזאת המציאות. בשבוע שעבר זאת היתה לידה, השבוע זה מוות. שי הלך, שזה אומר בנאדם מעניין אחד ומניע עלילה פחות. אני מנחשת שהפסקת השידור מהווילה היתה הפרומו המושלם לתוכנית ההדחה של הערב.

ההודעה שהופיעה אתמול על מסך ערוץ "האח הגדול". הפרומו המושלם
נשאר רק לתהות מה היה קורה אם כל ההשתלשלות העגומה הזאת היתה משודרת לפני סגירת הקווים. אין ספק שהמראה של שי בוכה היה שובר כמה לבבות ומעניק לו עוד כמה סמסים, ושהוא רצה להישאר למרות הכל. אבל אלה רק ספקולציות, שגם יחתמו את עניין שי שטרית פריידריך, או איך שלא קוראים לו.
מה שמביא אותנו לעניין האיש שנשאר, יוסי בובליל. אני אטעה לגמרי אם אני אגיד שבובליל לוקה לאחרונה בשגעון גדלות קל? הוא יודע שכל מי שעולה מולו נופל, הוא ידע ששי ילך הביתה – והבהיר לו שנשאר להם יום אחד ביחד, ושאם זה יגמר, שיגמרו את זה יפה. הוא חגג על הקליעות של המועמדים שלו להדחה. קטף את הפירות של התיחוח העמוק שעשה על הדיירים – בעיקר על איתי – מאז שאשר עזב.
הבובלילים. מחנות ברורים
ממש כמו אצל שאר הדיירים, אפילו המודעים שבהם, בובליל נמצא עכשיו בשלב הפחות נחמד בו האופי שלהם יוצא החוצה, בין אם ירצו ובין אם לא, ובובליל הוא רודן לא קטן. לא בטוח שהייתם רוצים להיות חברים שלו, אבל די בטוח שאתם רוצים לראות אותו בטלוויזיה, כמו שאיבחנה שפרה, והוא יודע את זה. זאת הסדרה, זאת המציאות.
יוסי קלט פירצה שקוראת לדורבן בין שפרה וצבר לבין איתי, השתלט עליה והקים פרלמנט צנוע שהתכנס כל בוקר - יוסי ואיתי. מהחפירות שהוא עשה לאיתי על שפרה, צבר ושי אפשר היה להקים את הריאה הירוקה על חירייה. עינב נתנה לו גיבוי מהצד השני, יחד הם המציאו לאיתי פאראנויה למופת, והרחיקו אותו מצבר ושפרה. הוא הבין על מי לנגן כדי להעיף את שי ורגע לפני ההודעה על המועמדים לקח את ליאון לשיחה צפופה והסביר לו למה שי משחק בו. זה עבד: ליאון העלה את שי לגריל. איך אמרה אשה חכמה אחת? אם אין לחם (חי), תאכלו עוגות.
בובליל הוא בגין קטן, לא פחות. הוא קורא לאח הגדול "אח שלי", הוא פורט בלי רחמים על כל הדיירים. אלא ששכרון הכוח גורם לו להתחיל לזייף מול הצופים, דווקא בשלב בו הדיירים משתכנעים שכל מי שיעלה מולו יעוף הביתה. האם בובליל המלך יעוף מהכסא שלו עוד לפני שהוכתר? האם כמו משה יביט מרחוק על הקמפיין לצבע שיער או לחברת מזון גדולה ולא יזכה ליהנות מ-15 דקות התהילה שמגיעות לו בדין? עוד מוקדם להגיד.
בינתיים הכל הולך לבובליל לפי התוכנית. ההפתעה היחידה שלו הערב היתה העובדה ששפרה גברה על שי. המבט על הפנים שלו אמר הכל - הוא התקשה להאמין שהקמפיין שעשה נגדה כשל. עכשיו הוא יאלץ להתמודד עם מושג מחודש לגבי הכוח של שפרה בבית, ויש כזה.
ועכשיו הגיע הזמן להגיד תודה על שהשארתם את שפרה. שפרה היא אצילה. היא לא סכסכנית מהסוג הבוטה, השיחות שהיא מנהלת כמעט תמיד עמוקות ומעניינות ואני אצטער אם היא תלך. היא מעניינת כשלעצמה ולא רק בגלל איזה בלאגן שהיא גוררת אחריה כמו פחית שקשורה לאגזוז של ב.מ.וו., וזה נדיר לכשלעצמו. בניגוד לבובלילים למשל, לאנשים שמודעים לעצמם לוקח הרבה יותר זמן להראות את האופי האמיתי שלהם, כי הם כל הזמן מודעים לאיך שהם נתפסים בעיני הסביבה ומנסים לעצב את זה. הם לא אובייקטיבים, אבל הם זהירים יותר.
עבור שפרה, עינב היא מוחצנות שמביכה את הסביבה. חוסר המודעות שלה, שהופך אותה לגחל החם של התוכנית, מטריף את המערכות שלה. שפרה אולי הצליחה לצלוח עוד הדחה, אבל לא בטוח שהיא תצליח לקפוץ גם מעל המשוכה הבאה. הסיבה פשוטה. רוב האנשים שאוהבים את שפרה הם הצופים שצופים בתוכנית אבל לא מסמסים. הם אותם האנשים שצופים בטלוויזיה, אבל לא מסכימים להכניס פיפל מיטר הביתה, ובגללם, בין היתר, הטלוויזיה שלכם נראית כמו שהיא נראית (חוץ מהאח הגדול. כיפאק!).
(יוסי מנסה לשכנע את ליאון לעבור קבוצה)
(מבטיח לשי הבטחות קולינריות)
(על עולמו של ליאון, לרנין, ששמעה אותו מדבר על קרי לילה)
(רגע של התעלות)
(מנמק את הבחירה בשפרה להדחה)