המערב הפרוע

"אזי קם ביוולף על רגליו/ נופף במגנו הטוב/ חגר נשקו, חבש קסדה/ וחש אל סוללת האבן/ נחוש, בוטח בכוחו". קטע מתוך תרגום חדש לקלאסיקה "ביוולף" - הגיבור הקדום של המערב

אֲזַי קָם בֵּיווּלְף עַל רַגְלָיו,

נוֹפֵף בְּמָגִנּוֹ הַטּוֹב,

חָגַר נִשְׁקוֹ, חָבַשׁ קַסְדָּה

וְחָשׁ אֶל סוֹלְלַת הָאֶבֶן

נָחוּשׁ, בּוֹטֵחַ בְּכֹחוֹ.

 

 

לֹא רַךְ לֵבָב הוּא הָאַבִּיר,

אֲבָל עַכְשָׁו בֵּיווּלְף הַמֶּלֶךְ,

אָצִיל רַם יַחַס וְאַמִּיץ,

שְׂבַע נִצְחוֹנוֹת אֵין סְפֹר וּשְׂריד

קְרָבוֹת בֵּינַיִם, מִלְחָמוֹת,

רָאָה מוּלוֹ קְשָׁתוֹת שֶׁל אֶבֶן

פּוֹלְטוֹת מִתּוֹכָן סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ,

רִשְׁפֵי דְּלֵקָה, שְׂרֵפָה קוֹלַחַת

וְאֵד שֶׁל רַעַל קַטְלָנִי.

 

 

אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל אִישׁ בַּחֶלֶד

לָבוֹא בְּפֶתַח תֹּפֶת זֶה

וְגַם אֶל תּוֹךְ הַתֵּל לִפְרֹץ

מִבְּלִי לִפֹּל בְּלַהֲבוֹת

הָאֵשׁ וְעַרְפִלֵּי הָרַעַל.

 

אֲזַי, בּוֹעֵר בַּחֲמָתוֹ,

פָּלַט רִבּוֹן עַמֵּי הַגֶּטִים

זְעָקָה שֶׁל קְרָב מִבֵּין שְׂפָתָיו,

בָּא קוֹל הָרַעַם, הִתְגַּלְגֵּל

בִּמְאוּרָתוֹ שֶׁל הַדְּרָקוֹן,

עָנָה הַהֵד בֵּין הַסְּלָעִים.

שָׁמַע הַזֵּד קוֹל בֶּן אֱנוֹשׁ,

נִבְעַת, חָרָה אַף הַתּוֹלַעַת.

תַּם הַמּוֹעֵד לְשִׂיג וָשִׂיחַ

אוֹ לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן.

 

תְּחִלָּה פָּרַץ מִן הַמְּחִלָּה

הַיְשֵׁר מִפִּיו שֶׁל הַדְּרָקוֹן

סִילוֹן שֶׁל לֶהָבָה צוֹרֶבֶת.

הָאָרֶץ רָעֲדָה מִפַּחַד.

 

אַךְ בֵּיווּלְף הַמַּמְתִּין בַּחוּץ

עַל הַמִּשְׁמָר דָּרוּךְ נִצָּב.

הֵנִיף אֶת הַמָּגֵן מוּלוֹ

נָכוֹן לִקְרַאת אוֹיְבוֹ בַּנֶּפֶשׁ

אֲשֶׁר בְּלֵב אֲכוּל שִׂנְאָה

גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לִקְטֹל

אֶת הַפּוֹרֵץ אֶל מִשְׁכָּנוֹ.

 

מִהֵר לִשְׁלֹף הַמֶּלֶךְ בֵּיווּלְף

אֶת נֵגְלִינְג, לַהֲבוֹ הַחַד,

מוֹרֶשֶׁת עַתִּיקַת יוֹמִין.

הָיוּ שְׁנֵי הָאוֹיְבִים בַּנֶּפֶשׁ

שׂוֹטְמִים אֶחָד אֶת הָאַחֵר.

 

דָּרוּךְ נִצַּב גִּבּוֹר הַחַיִל,

צִנַּת הַפֶּלֶד בְּיָדוֹ,

עֵר הִתְבּוֹנֵן מוּלוֹ בַּשֶּׁרֶץ

הַמְהַדֵּק טַבְּעוֹתָיו.

מַמְתִּין, עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר,

אֲזַי מוֹתֵחַ אֶת גּוּפוֹ,

זִנֵּק הַשַּׁחַץ עַל הַגֶּבֶר,

בִּקֵּשׁ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ שֶׁל בֵּיווּלְף.

אָמְנָם הֵגֵנָּה הַצִּנָּה

עַל גּוּף הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן,

אַךְ לֹא עוֹד כְּבִימֵי עָבָר

וְלֹא כְּשֵׁם שֶׁהוּא פִּלֵּל.

הִנֵּה כִּי כֵן נוֹכַח הַגֶּבֶר

לָרִאשׁוֹנָה בְּכָל חַיָּיו

מֵאָז נִלְחַם, כִּי הַגּוֹרָל

כְּבָר לֹא נֶחְלָץ לְעֶזְרָתוֹ

וּמְסָרֵב לְהַעֲנִיק לוֹ

שׁוּב נִצָּחוֹן כְּבֶעָבָר.

 

הֵנִיף חַרְבּוֹ הָעַתִּיקָה

בְּכֹחַ רַב רִבּוֹן הַגֶּטִים,

הוֹלֵם בַּשֶּׁרֶץ הַמְנֻמָּר,

אֲבָל בָּגַד בּוֹ לַהַב חֶרֶב,

כָּשַׁל לַחְדֹּר אֶת בְּשַׂר הַשַּׁחַץ

לָעֹמֶק שֶׁפִּלֵּל הַמֶּלֶךְ.

 

אֲזַי נוֹטֵר תֵּל הָאוֹצָר

מֻטְרָד וַחֲמָתוֹ בּוֹעֶרֶת

כֵּיוָן שֶׁחָשׁ אֶת חֹד הַלַּהַב,

פָּעַר לֹעוֹ בַּחֲמַת זַעַם,

יָרַק סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

הִתְעוֹפְפוּ הַנִּיצוֹצוֹת

הַרְחֵק מִשָּׁם בִּבְרַק הָרֶשֶׁף.

 

שׁוּב לֹא יָכוֹל הָיָה הַגֶּטִי

לְהִתְפָּאֵר בְּנִצְחוֹנוֹ

שֶׁכֵּן כָּשְׁלָה בְּיָדוֹ הַחֶרֶב,

בָּגַד הַלַּהַב הַמָּסוּר

בִּבְעָלָיו בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ,

מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ.

אֵין זֶה דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ

לְאִישׁ שֵׂיבָה כֹּה מְאֻיָּם

לְהוֹסִיף לִנְצֹר בְּחֶלֶד זֶה

אֶת יְמֵי חַיָּיו הָאֲרֻכִּים,

חַיִּים אוֹתָם נוֹעַד לִחְיוֹת

בְּעוֹלָם שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁלָּנוּ,

כְּמוֹתוֹ כְּכָל נִבְרָא בְּצֶלֶם

הַנֶּאֱסָף אֶל אֲבוֹתָיו.

כִּכְלוֹת מִרְוָח שֶׁל פֶּסֶק זְמַן

בּוֹ שָׁאֲפוּ הַשְּׁנַיִם רוּחַ,

חָזְרוּ שְׁנֵי הַשּׂוֹנְאִים בַּנֶּפֶשׁ

וְשׁוּב תָּקְפוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

 

 

הִגְבִּיר הַשַּׁחַץ אֶת כֹּחוֹ,

עָט עַל נוֹתֵן הַטַּבָּעוֹת,

גְּדוֹלִים הֵם יִסּוּרֵי הַמֶּלֶךְ,

אַרְצוֹ אוֹבֶדֶת וְהַגֶּבֶר

בְּאֵשׁ הַתֹּפֶת מִתְעַנֶּה.

אֵינוֹ יָכוֹל לִקְרֹא לְעֵזֶר

אֶת אֲנָשָׁיו הַמְּסוּרִים –

הַלָּלוּ תַּחַת לַעֲמֹד

דְּרוּכִים כְּפִי שֶׁנִּצְטַוּוּ

וּלְזַנֵּק לְעֶזְרָתוֹ,

לִבָּם נֶחְרַד מֵאֵשׁ הַלַּהַב

אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מִלְּטוּ לַיַּעַר

מִלְּבַד אֶחָד – אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ

נֶחְרַד לְגוֹרָלוֹ שֶׁל בֵּיווּלְף,

כִּי אֵין זֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל גֶּבֶר

נְקִי כַּפַּיִם לְהַתִּיר

אֶת קֶשֶׁר הָרֵעוּת לָעַד.

 

"ביוולף" הוא האפוס המוקדם ביותר בתרבות המערב לאחר העידן הקלאסי. הפרץ הגדול של השירות האפיות מימי הביניים המאוחרים, דוגמת "שירת רולן", "שירת הניבלונגים", "שירת הנסיך איגור", "אל-סיד", "הסאגה הנורדית" וכן חלקו הניכר של האפוס הארתוריאני, ראה אור בשלהי המאה ה-12 ובמהלך המאה ה-13. 

 

נהוג להניח כי היצירה שבידינו, הכתובה באנגלית עתיקה, נכתבה בבריטניה. האמת היא כי העלילה

מתחילתה ועד סופה מתרחשת בדרום סקנדינביה, ליתר דיוק בצפון דנמרק ובקצה הדרומי של שבדיה. במבט רחב יותר של ספרות ימי הביניים בצפון אירופה, "ביוולף" הוא צלע במשולש - הגם לא שווה צלעות - החובר אל "שירת הניבלונגים" ו"הסאגה הנורדית", האיסלנדית בעיקרה. מקום נכבד המקנה ליצירה מעמד של אחד מאבני התשתית במה שמכונה בפינו "תרבות המערב".

 

מתוך "ביוולף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תרגום ומבואות - אריה סתיו, 437 עמ'