כך תתמודדו עם הרטבת לילה

תסכול, חוסר בטחון עצמי, קשיים חברתיים - כל אלו ועוד הם מנת חלקו של ילד הסובל מהרטבת לילה. לפניכם כמה סיבות אפשריות לבעיה וכמה דרכי פתרון

כ-50 מיליון ילדים בעולם סובלים מהרטבת לילה. בישראל מדובר ביותר מ-100 אלף ילדים. אבחון מוקדם ומקצועי על ידי רופא יסייע בהתאמת הטיפול הנכון והינו קריטי להצלחתו ולשיתוף פעולה מלא של הילד.

 

במידה והבעיה לא מאובחנת, עלול הילד להיכנס לסחרור של חוסר הצלחה ותסכול, הפוגם באופן מהותי בסיכוי הצלחת הגמילה. "כיום הופכת למקובלת יותר ויותר העמדה בה ילד הסובל מהרטבת לילה, יש להפנות לאבחון הסיבה על ידי רופא, בכדי לשלול בעיות רפואיות נוספות", אומר פרופ' פומרנץ, רופא ילדים ונפרולוג מומחה, יועץ מקצועי לאתר הרטבת לילה.

 

"90% מהסיבות להרטבת לילה נובעות מבעיות פיזיולוגיות ו-10% מבעיות פסיכולוגיות. 60% מסה"כ המקרים נגרמים בגלל יצור שתן לילי מוגבר ושאר ה-30% נגרמים בגלל הפרעות ביקיצה או תפקוד שלפוחית לקוי.

 

מהי הרטבת לילה?

השליטה הרצונית על כיס השתן מתפתחת לרוב בשנה השנייה והשלישית לחיים, כאשר תהליך הגמילה מהרטבת לילה הדרגתי וקצב הגמילה שונה מילד לילד. הרטבת לילה הדורשת אבחון הינה איבוד שתן בלתי רצוני תוך כדי שינה, לפחות פעמיים בשבוע, אצל ילד מעל גיל חמש.

 

מבחינת גיל הילדים, סובלים מהבעיה כ-20% מהילדים בגיל 5, כ-12% מבני 8, כ-4% מבני 11 וכ-2% מהאוכלוסייה צפויה להמשיך ולהתמודד עם הרטבה זו כל חייה. תהליך הגמילה מהרטבת לילה הדרגתי וקצב הגמילה שונה מילד לילד. שכיחות התופעה יורדת עם העלייה בגיל, בעיקר הודות לגמילה ספונטנית בשיעור של כ-15% בשנה.

 

הגורמים השכיחים להרטבת לילה

• הפרעה ביקיצה בשינה, הנובעת מליקוי במנגנון היקיצה.

 

• ייצור מוגבר של שתן בלילה בכ-60% מהמקרים, הנובע מרמות נמוכות יחסית של הורמון הנוגד השתנה (ADH), האחראי על משק המים בגוף. 

 

• ליקויים בתפקוד השלפוחית. לחלק מהילדים הסובלים מבעיה זו יש הרטבת לילה המשולבת עם הרטבת יום או הטלת שתן מרובה – מעל 8 פעמים ביום. במקרים רבים ישנה דחיפות וחוסר ביכולת להתאפק.

 

• בעיות פסיכולוגיות: הרטבת לילה גורמת לתחושת חוסר ביטחון עצמי ורגשות אשם. לעיתים היא נגרמת כתוצאה מחוויה טראומטית.

 

כך תתמודדו עם הרטבת לילה:

באדיבות ד"ר כהן אבנר - מנהל מרכז הילד פ"ת, מרפאה להרטבת לילה ביה"ח שניידר פ"ת.

 

חוסר ב-ADH

אצל ילדים הסובלים מחוסר בהפרשה לילית של ההורמון ADH יש אפשרות לטפל בתכשיר מינירין. את התכשיר ניתן לתת בצורה של תרסיס לנחיר או בצורת טבליות (מומלץ יותר). הוא ניתן לפני השינה ויש להגביל את כמות הנוזלים שעה לפני ובמשך 8 שעות לאחר לקיחת התרופה.

  

הפרעה ביקיצה

במקרים של הפרעה ביקיצה משנת לילה מומלץ הטיפול ההתנייתי, שעיקרו הוא שימוש ב"פעמונית" המבוססת על חישן אלקטרוני, המפעיל זמזם בעת ההרטבה. זאת על מנת לסגל רפלקס לפיו הילד מקשר בין שלפוחית מלאה וצורך להטיל שתן לבין התעוררות.

 

במקרים מסוימים ותוך כדי הדרכה והשגחה, ניתן לשלב תרופה כמו פרימוניל, שהוא תכשיר מקבוצת נוגדי דיכאון, שיש לו השפעה על הגדלת קיבולת השלפוחית וגם על סף העירנות בזמן השינה. שנתו של הילד תהיה "קלה" יותר.

 

ליקויים בתפקוד השלפוחית

ישנם מקרים של ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן, כמו למשל נפח שלפוחית תפקודי קטן ביחס למצופה לגיל, התכווצויות בלתי-רצוניות של כיס השתן הגורמות להטלת שתן מרובה במשך היום (מעל 8 פעמים בממוצע), המלווה בתחושת דחיפות וחוסר יכולת להתאפק. במצבים אלו מומלץ להשתמש בתרופות המרפות את שריר שלפוחית השתן ועל ידי כך מגדילות את נפחו התפקודי ומפחיתות את ההתכווצויות הלא רצוניות.

 

גורמים התנהגותיים ו/או פסיכולוגיים

במסגרת זו ניתן למנות סיבות סביבתיות ונפשיות, כגון גירושי הורים, מוות במשפחה, קשיים חברתיים ועוד. יש לציין כי סיבות אלו מהוות את הגורם להרטבה בכ-10% של כלל המרטיבים. חשוב לציין שברוב המקרים בעיות או קשיים חברתיים, נפשיים והתנהגותיים הינם תוצאה של התופעה ולא הסיבה לה. אצל ילדים עם הרטבת לילה יש ירידה בביטחון ובדימוי העצמי, תחושות אשם ובושה. הילדים נמנעים מהשתתפות בפעילות חברתית הכרוכה באירוח לילי בביתם או לינה מחוץ לבית (טיול, מסיבת פיג'מות) - מפחד פן הבעיה תתגלה. 

 

כתוצאה מכך מומלץ להורה להימנע באופן אישי ולמנוע עד כמה שניתן (בעיקר כאשר ישנם אחים בבית אשר אינם סובלים מהבעיה) מהערות פוגעות ומעליבות כלפי הילד המרטיב או נקיטה בעונשים העלולים לגרום לפגיעה בביטחון העצמי של הילד ובדימוי העצמי שלו.

 

במקרים אלו מומלץ לעודד את הילד ולהראות לו את הצד האופטימי והחיובי שברוב המקרים התופעה חולפת וככל שמיתייחסים מוקדם יותר ומתחילים טיפול בשלב מוקדם יש סיכוי גבוה שיהיה שיפור משמעותי עד כדי היעלמות הבעיה. במקרים המורכבים יותר נדרש שיתוף פעולה בין הרופא לבין הפסיכולוג על מנת לתת מענה למכלול הבעיה. הטיפול ההתנהגותי משלב שיחות מוטיבציה עם הילד והמשפחה במטרה להפחית רגשות אשם, נטילת אחריות על המצב והטיפול, ובחירת דרכי הטיפול. הילד הופך להיות שותף פעיל לתוכנית הכוללת מתן חיזוקים חיוביים.

 

מחקרים הראו שעם הפסקת תופעת הרטבת הלילה הביטחון העצמי והדימוי העצמי משתווה לילדים שלא מרטיבים תוך מספר מואט של חודשים.

 

הפרעת קשב וריכוז

בקרב ילדים הסובלים מבעיית הפרעה בקשב וריכוז, אחוז הילדים עם תופעת הרטבת לילה גבוה יותר באופן משמעותי (כ-25%). הטיפול בילדים אלו בדרך כלל ממושך יותר וגם במקרים אלו ניתן להגיע לשיפור משמעותי במצבם עד להיעלמות התופעה.

 

ההמלצה היא לשלב טיפול תרופתי המיועד לטפל בהפרעה בקשב ובריכוז ולסיבות השונות הגורמות להרטבת לילה. בשנים האחרונות יש ניסיון טיפולי בתכשיר אטומוקסטין, המשלב בתרופה אחת השפעה טובה על בעיית קשב וריכוז והרטבת הלילה. טיפול התניתי והתנהגותי בדרך כלל אינו יעיל אצל ילדים עם הפרעה בקשב וריכוז.

 

הרגלי שתייה

על הילד לסגל הרגלי שתייה נכונים ולהפחית בשעות הערב והלילה שתיה של משקאות "משתנים" הכוללים קפאין ברמה גבוהה, כגון: קפה, תה, שוקו וקולה.

 

הרטבת לילה ויום

להורים לילדים עם בעייה מורכבת של הרטבת לילה והרטבת יום מומלץ לקיים בירור נוסף לזה המקובל במרטיבי לילה בלבד.