אני, גד אלבז

גד אלבז מכור לאוכל סיני, היה רוצה לפגוש את המשיח ואומר תודה לאל שהוא שר, אחרת היה מתבטל

כשאני שמח... שפע יורד עליי.

 

כשאני עצוב... אני מנגן ושר.

 

כשאף אחד לא מסתכל... אז אני לבד בעצם, לא?

 

אלבז, זהו מקומי (צילום: דביר כחלון)

 

הייתי רוצה להיות עכשיו... בדיוק במקום שאני נמצא בו. זהו מקומי.

 

אם היו לי מיליון דולר... הייתי משתדל להישאר מי שאני. מה הייתי עושה איתם? עוד יצירה, עשייה ונתינה.

 

העצה הכי טובה שקיבלתי... "את שהיה אתמול אי אפשר להחזיר, את שיהיה מחר איש לא יודע, את הרגע תנציח כדי שהאתמול והמחר ייזכר לנצח".

 

הייתי רוצה לפגוש את... המשיח.

 

הייתי רוצה להיות חבר של... האחראים לרשימות הפלייליסט.

 

בחיים לא ישמעו אותי אומר... מסרים פוליטיים.

 

תמיד אומרים עליי... שמזל שאני יודע לשיר, אחרת לא הייתי עובד, פשוט בגלל שאני עצלן.

 

אף פעם לא ניסיתי... לעשן.

 

אני מכור ל... אוכל סיני.

 

זיכרון הילדות הראשון שלי... השיר "אבא אותך אני אוהב" ששרתי בגיל ארבע עם אבי, בני.

 

בעוד עשר שנים, אני... מקווה לראות שהשפעתי עם מה שיצרתי ובמסר שהעברתי.

 

גם אם אתם לא מבקרים בבתי כנסת או מסדרים את הציציות שלכם מדי בוקר, קרוב

לוודאי שכבר נתקלתם בגד אלבז, שהוא גם הבן של בני וגם אחד הזמרים היחידים אצלנו שמצליח להשתחל לאייפודים של כלל האוכלוסייה, ללא הבדל גזע, מין וזיקה דתית. בימים אלה הוא משיק את האלבום הרביעי שלו, "בין הטיפות", שנחנך גם בהופעה חגיגית בקיסריה באוגוסט האחרון. נתראה ליד כפתור הריפיט.