איך מחשבת חברת הביטוח פיצוי?

אף אחד לא ממש יודע באיזה חישובים משתמשת חברת הביטוח כדי לפצות בעל רכב שנגנב או הוכרז כאובדן מוחלט. לא רק המבוטחים - גם המפקח על הביטוח אינו יכול לתת תשובה מדויקת

איך אמורה חברת ביטוח לקבוע את גובה הפרמיה למכוניות, בזמן שמראש ברור כי במקרה של גניבה או אובדן מוחלט, המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי מלא? הרי כמות המשתנים המשפיעים על ערכה של מכונית משומשת, אינם זהים ואף אינם ידועים מראש לאיש - למעט חברת הביטוח עצמה. למעשה, מדובר בסוג של סוד מסחרי שמור היטב, אותו גם המפקח על הביטוח - האמון על הקשר בין החברות למבוטחים - אינו יודע.

 

כדאי לציין כי כיום, לפי הנחיות מפקח על הביטוח, נדרשות החברות השונות לציין בפוליסה רשימת משתנים, המאפשרים לה להפחית את סכומי הפיצוי למבוטח, במקרה של גניבה או אובדן מוחלט. בשלב הצעת הביטוח, צריכה החברה, באמצעות הסוכן, לתשאל את מבוטח על מצב רכבו, כולל גילו של הרכב, מספר הידיים שעבר, סוג הבעלות הקודמת ועוד. לאחר שהיא מקבלת את המידע הזה, יכולה החברה לקבוע בכמה ישפיע כל משתנה על גובה הפיצוי. לחליפין, היא יכולה להפנות למחירון הרכב שמשמש אותה לצורך קביעת ערך הרכב.

כמה הפיצוי על הנזק? רק חברת הביטוח יודעת (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

אבל מבוטח שמצהיר על אותם משתנים, אינו יכול לקבל מידע ברור על השפעת כל משתנה על גובה הפרמיה שהוא נדרש לשלם. במקרים רבים חברת הביטוח כלל אינה מפחיתה את הפרמיה, בטענה - נכונה כשלעצמה - שחלק גדול ממנה נועד לכסות תביעות בגין נזקים אותם ניתן לתקן (להבדיל מאובדן מוחלט או גניבה), והם בעלי משקל גדול מזה של תשלום פיצויים בגין אובדן מוחלט או גניבה.

 

חוסר איזון זה מרגיז לא רק את המבוטחים, אלא גם את בית המשפט. "אני מקבלת את טענת התובע שצריכה להיות התאמה בין דמי הביטוח המשולמים על-ידי מבוטח, לבין התגמולים שיקבל במקרה בו יתרחש ארוע", קבעה לאחרונה השופטת מלכה אביב, בחייבה את חברת הביטוח הראל, להחזיר למבוטח חלק מהפרמיה ששילם. הסיבה: חברת הביטוח הפחיתה לו את סכום הפיצוי בגין משתנים שונים שהשפיעו על מחיר הרכב בשוק המשומשות.

 

השופטת קבעה כי העקרון של "החזרת המצב לקדמותו", הוא אשר צריך להנחות במקרה כזה. היא הבהירה כי אין לפצות את המבוטח מעבר לנזק הממשי שנגרם לו, אך הזכירה כי "דמי הביטוח לא נועדו רק להבטיח את נזקיו של המבוטח. נהפוך הוא - מרכיב ניכבד מדמי הביטוח נועד להבטיח נזקים של צד ג'". היא לא קיבלה את הודעת חברת הביטוח, כי רק 20% מהפרמיות נועדו לכיסוי נזקים לצד ג', והמליצה שראוי שהמפקח על הביטוח יבדוק את החלוקה בפרמיה.

 

גם טענת חברת הביטוח כי תהליך כזה יגרום לסירבול, מכיוון שיחייב לבדוק כל רכב על-ידי שמאי עוד לפני עשיית הביטוח וייקר את התהליך כולו, נדחתה על ידי השופטת. לדבריה, ניתן לעשות זאת על-ידי מילוי שאלון קצר על ידי המבוטח עצמו.

 

במקרה שלפניה, העריכה השופטת את כי חלק הכיסוי עבור נזק עצמי בפוליסת הביטוח המקיף, עומד על 40%. מאחר שחברת הביטוח הפחיתה 27% מסכום הפיצוי לבעל הרכב, בגין המשתנים שהשפיעו לטענתה על מחיר הרכב, עליה להחזיר למבוטח 27% מהפרמיות ששילם במשך כל השנים, בהן הרכב בוטח בחברה.

 

אז אם אתם נתקלים במחלוקת כזו עם חברת הביטוח, המפחיתה לכם מהפיצוי, דעו שיש פסק דין הקובע כי אתם עשויים להיות זכאים לקבל החזר מהפרמייה ששילמתם במשך שנים.