אך אם נתבסס על הנתונים מתוך אתר המשחקים המוערך Metacritic, שמשקלל את כל הציונים שמקבלים המשחקים בעיתונות המקצועית, כמו גם ציוני גולשים, על מנת להציג ציון סופי ממוצע לכל משחק ומשחק - הרי שבתקופת החגים הקרובה המצב דווקא לא כל כך טוב.
כל אחד מהמשחקים הגדולים מתהדר בציון נמוך במיוחד: Gears of War 2, משחק הדגל של מיקרוסופט, שעתיד לצאת בעוד כשבוע, קיבל כבר ציון לא מחמיא של 2.8 מתוך 10. גם Resistance 2 של סוני מסתפק בציון של חמש נקודות בלבד מתוך עשר.
האם זה אומר שהמשחקים המתקרבים מאכזבים? לא בהכרח. מכיוון שהציונים המשוקללים הם ציוני גולשים, עולה החשד שמדובר כאן בעסק מסריח, סוג של טרור וירטואלי, בו מעריצי קונסולה אחת מורידים בכוונה את הציון של המשחקים הגדולים בקונסולה המתחרה לה. כך, למשל, בעל Playstation 3 גאה שמאוהב בקונסולה שלו, ידאג להוריד את ציוני המשחקים ל-Xbox 360 המתחרה, כדי שתדמיתה תרד - ולהיפך.
התופעה לא חדשה: גיימרים רבים נוטים לשמור אמונים לחברה או קונסולה מסויימת באש ובמים. האינטרנט מלא בפורומים בנושאי גיימינג בו אותם "פאנבוייז" (ילדים מעריצים, בתרגום חופשי) רבים בינם ובין עצמם מה המשחק הטוב ביותר ואיזו קונסולה היא
המוצלחת ביותר מבין הקיימות בשוק.
אך השנה, כך נראה, המלחמה יוצאת מהפורומים הפרטיים של המשוגעים לדבר, ומשתלטת גם על שטחים שאמורים להיות ניטרליים. בינתיים, אמנם, המלחמה משפיעה על אתרים שמזוהים באופן ספציפי עם תעשיית המשחקים, ולכן כנראה לא ישפיעו על הדיעה של צרכנים המחפשים משחק לילדים, פשוט כי אלה לא נכנסים לאתרים הנ"ל.
אך ברגע שזירת הקרב תתרחב ותגיע לאתרים פופולאריים יותר, כדוגמת Amazon - סביר להניח שהיא תפגע גם בנתוני המכירות של הכותרים הפופולאריים - על סמך ביקורות מטעות.
בהקשר זה, כדאי לציין מתקפה וירטואלית שערכו לפני מספר חודשים גיימרים רבים כנגד ספרה של הפסיכולוגית לורנס קופר, שטענתה בראיון לרשת Fox News שמשחק וידאו בשם Mass Effect הוא "סימולטור מין" - טענה שקרית שהציתה את השחקנים המסורים של המשחק להפגין כנגד קופר בדרך האפקטיבית ביותר מבחינתם: לכתוב עשרות ביקורות שליליות על הספר שלה באתר Amazon - מה שהוריד את הממוצע הכללי שלו, ופגע בנתוני המכירות שלו. קופר עצמה התנצלה מאוחר יותר על התבטאותה, ואף הודתה שלא שיחקה במשחק כלל לפני שהשמיעה את טענותיה כנגדו.
הבעיה עם "מלחמת הפאנבויז" היא שזו כלל לא מועילה לשוק המשחקים. להיפך. אם המתקפות הוירטואליות אכן יגיעו למצב בו הן משפיעות על המכירות - הרי שיהיה מדובר במכירות שתי הקונסולות (ה-Wii בשלב זה נמצאת "מחוץ לתחרות", עקב פנייה לקהלי
יעד שונים משאר הקונסולות) - מה שבסופו של דבר רק יפגע בשוק פגיעה עם פוטנציאל הרסני.
אך זו לא הבעיה העיקרית. בסופו של דבר, הסיכוי שהמלחמות האלו יצליחו להשפיע על נתוני מכירות הוא קטן מאוד - אתרי המכירות הגדולים מפעילים מנגנונים שנועדו למנוע דירוגים מזוייפים, מה גם שצרכנים רבים בודקים גם בעיתונות המקצועית את משחקי הציונים, ולאו דווקא באתרים המראים את ציוני הגולשים. הבעיה העיקרית בעניין, היא שהגיימרים ממשיכים להצדיק את כל הדעות המוקדמות לגביהם: חבורה של אנשים עם מנטליות של ילדים קטנים, שמעדיפים לשבת באינטרנט ולקלל את מי שלא מסכים עם הדעות שלהם.
משחקי מחשב ווידאו יכולים להיות תחביב תרבותי נפלא, עם ערך מוסף שלא נופל מזה שמקבלים חובבי קולנוע וספרות. המשחקים של היום מציגים סיפורים מורכבים, עיצוב תעשייתי מתוחכם ורעיונות חדשניים רבים. אך כל עוד הגיימרים, אלה שמייצגים את השוק הזה כלפי חוץ, לא יתבגרו ויפסיקו עם מלחמות האגו שלהם - אין סיכוי שהתקשורת או החברה תתחיל לקחת אותם ברצינות. וזה, בסופו של דבר, ההפסד האמיתי.