הבגדים נתמלאו עובש מהרטיבות, הקבלן יפצה

בונה הצפון תפצה תושבת הגליל ב-2,800 שקל; בית-המשפט קבע שהיא אחראית לעובש שהעלו בגדיה שהיו בארון חדר השינה כתוצאה מרטיבות בקיר

התובעת מתגוררת בקיבוץ גשר הזיו שבגליל המערבי, בבית בודד שבנתה חברת בונה הצפון. לטענתה, בשל רטיבות בקיר של חדר השינה, שנגרמה בעקבות הגשמים של חורף 2006, נוצר עובש על הבגדים שהיו בארון הבגדים. לדבריה, היא ניקתה את הבגדים בעצמה - פעולה שנמשכה 5-4 ימים, ואשר הצריכה חופש מעבודתה.

 

התובעת טענה כי בעקבות פניותיה לחברת בונה הצפון, הגיעו עובדי החברה לתקן את הקירות, ותוך כדי התיקון שברו לה שתי מנורות יקרות.

 

לדברי התובעת, התיקונים לא פתרו את בעיית הרטיבות, ובחורף שלאחר מכן שוב העלו הבגדים עובש בשל רטיבות בקיר. בפעם זו, התובעת מסרה את הבגדים לניקוי יבש לאחר שמנהל העבודה של החברה הבטיח לה שהחברה תשלם את עלות הניקוי. ואולם לאחר הניקוי סירבה החברה לשלם את החשבון, בסך 1,900 שקל, בטענה כי: "העובש נגרם כתוצאה מחוסר אוורור ומעודף לחות באוויר בתוך הארון".

 

בשל כך הגישה את התביעה, שבמסגרתה עתרה לחייב את החברה לפצותה בגין עלות התיקון - הן בשנה הראשונה, הן בשנה השנייה - עלות שתי המנורות שנשברו, וכן פיצוי על הסבל שנגרם לה.

 

החברה טענה כי מעולם לא נוצרה רטיבות בקיר של חדר השינה, והעובש בארון הבגדים נגרם, אם בכלל, כתוצאה מאדי מים חמים שעלו מחדר האמבטיה הצמוד לחדר השינה שבו ממוקם ארון הבגדים, בשל חוסר אוורור של חדר האמבטיה. החברה הכחישה כי התחייבה לשלם את עלות הניקוי של הבגדים.

 

החברה אחראית לרטיבות בקיר

השופט משה אלטר מבית-המשפט לתביעות קטנות בעכו קבע כי הייתה רטיבות בקיר, אשר כתוצאה ממנה נגרם עובש בארון הבגדים. השופט הדגיש כי תופעת הרטיבות בקיר הינה באחריות החברה, שכן היא בנתה את הבית.

 

בהתאם לכך נקבע כי החברה תפצה את התובעת בגין עלות הניקוי של הבגדים לאחר חורף 2007 ב-1,900 שקל, בגין שעות העבודה שהשקיעה התובעת בניקוי הבגדים לאחר חורף 2006 ב-400 שקל ובגין שבירת שתי מנורות ב-500 שקל. בסך הכל חויבה החברה לשלם לתובעת 2,800 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 450 שקל.

 

לעיון בפסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי פסק דין