מה יש לך גברת בובליל?

ביקור אצל ורד בובליל, אמא ואשתו של, מגלה דורבנית קטנה לא פחות. היא מסבירה מה יש לבתה עינב נגד הפרידמנים, פותחת פה על שאר המתמודדים, מגוננת על בעלה יוסי, אבל מקווה שעינב תנצח אותו

אנחנו נמצאים בתקופה סוערת והולכים אל בחירות. בקרוב כל אחד מאיתנו יצטרך להכריע למי הוא נותן את קולו: לאשה שיכולה להנהיג אותנו לעבר עתיד טוב יותר או לגבר שמדבר בקול של העם ויודע מה העם רוצה. בקיצור שפרה או יוסי בובליל.

 

האווירה בבית של "האח הגדול" מתלהטת: השעמום, החרמנות, המחסור בסיגריות והיעדר הסיבים התזונתיים בלחם (של יוסי) נותנים את אותותיהם. דומה שלאחרונה כולם מאבדים את זה קצת. אבל בשבועות האחרונים קרה דבר נוסף - השד העדתי זקף את ראשו. חשבנו שהוא מת? פאסה? ויכוח עקר ששייך להורים שלנו ולנו אין יד בקלחת הסרוחה הזאת? טעינו. מתברר שסיבוב קל של הראש דרומה מהמרכז מגלה ישראל אחרת שבה אשכנזים מכונים "פרידמנים מתים", והאמרה מלאת התקווה "כל ישראל אחים" נתפסת בה כחלולה מתמיד.

עם סבא מרסל והבן ציון (צילום: רועי חביב)

 

האם את ההתרסה הבוטה שמשפריצה עינב בובליל כלפי כל מה שמזוהה אצלה עם אליטיזם אשכנזי (למשל קרירות וחוסר הנכונות לפלוט קללה עסיסית מדי פעם) היא ספגה בבית הוריה? ובעוד יוסי בובליל מסכים עם אבחנותיה האנתרופולוגיות של בתו ("הם לא כמונו, כמו החברות שלי שצוחקות מהבדיחות שלך"), מה חושבת על כך אמא של עינב?

 

ובכלל, מה מרגישה אשה שבעלה ובתה הפכו כמעט בין לילה לדמויות הבולטות ביותר בתוכנית הריאליטי הכי מצליחה שהיתה כאן, למוקד של דיונים אינסופיים בדמותם של גיבורי התרבות הישראליים מודל 2008 שלנו ולמותג של עממיות פופולרית? בשם השאלות הבוערות האלה, נסענו לאשקלון, לפגוש את ורד בובליל, הלא היא אשת הדורבן ואמא של עינב.

 

ורד, 47, מותשת. אתמול בלילה עמנואל רוזן הגיע לסלון שלה כדי לצפות יחד איתה בפרק שבו כל הדיירים עשו ונסה, וניהל איתה ויכוח שלם על הבדלים בין אשכנזים למזרחים. צוותים של גיא פינס, שמהם היא נמנעת בקנאות נוברים בכל פרט ופרט בחייה, עולים לרגל לקפה מעדן שהיא מנהלת וצובאים על חנות הבגדים שבה עבדה עינב לפני שהצטרפה לבית בנווה אילן. ורד בכלל שונאת פרסום. היא מייחלת להיעלמותם של הנברנים מחייה ואני ניגשת לראיון איתה במחשבה שאולי אחריו היא תנצל את "חוק דרומי" המאפשר לירות בפורץ שחדר לביתך כדי לדפוק לעיתונאי הנודניק הבא שיתדפק על דלתה כדור בראש.

 

הבובלילים בצעירותם. מה עם איזה חיוך?

 

אנחנו נפגשים בבית הדורבן בשכונת אפרידר היוקרתית באשקלון, שם מתגורר הזוג בובליל עם שלושת ילדיהם. הבכור ציון, 25, עובד עם אביו בבנייה כמפעיל טרקטור, אביתר הצעיר, 20, שלומד בישיבה וילדת הסנדוויץ', עינב, גם היא בישיבה, בעיקר על התחת ובטרנינג מנומר. זו שכונה חדשה יחסית ומרשימה, וביתם של הבובלילים מעוצב בפשטות: דירת ארבעה חדרי שינה עם קירות עירומים כמעט לחלוטין, להוציא תמונה של הרב פינטו בכניסה לבית, וזה בגלל שהוא הרב בישיבה של אביתר שחזר בתשובה. ויש גם תמונה של הבאבא סאלי בחדרה של עינב במסווה של "ברכת העסק".

 

בחדר השינה של ההורים שולט מינימליזם עיצובי, כשרק תמונה של יוסי מחובק עם שרית חדד שוברת את שתיקת הקירות. אנחנו מתיישבות לשיחה בפינת האוכל בואכה הסלון, שם דלוק מסך פלזמה ענקי על ערוץ 20 נונסטופ.

 

למרות העייפות, ורד בובליל (לשעבר לוי) היא אשה מרשימה. גון עורה בהיר באופן משמעותי לעומת בעלה ובתה ואני מתפתה לברר האם יש מצב שהיא פרידמנית למחצה או משהו דומה. היא לא. כבר בהתחלה היא אומרת שהיא עוברת ימים לא קלים, "אני מרגישה שאני נמצאת בתוך תיבת זכוכית וכל המדינה מסתכלת עליי", היא אומרת לי.

 

סיפור ההיכרות שלה עם יוסי מזכיר סיפורי אהבה אחרים ששמעתי, של אלביס למשל, או ג'רי לי לואיס. או אבי ביטר. "נפגשנו בחוף הים באשקלון, הייתי פספוסה, בת 12, אבל לא נראיתי קטנה. יוסי היה בן 23. כשהוא גילה בת כמה אני הוא היה בשוק, הוא חשב שאני בת 15".

 

סופרת את חטאי הפרידמנים (צילום: רועי חביב)

 

איך הוא התחיל איתך?

 

"הוא ראה אותי בים, היה חופש גדול ואני הייתי עם אחותי. הוא קלט שאני בחורה יפה והתחיל לשחק מטקות ולאט לאט התקרב אלינו, חשב להרשים אותי עם המטקות - לא הרשים. שאל אותי, 'את רוצה טרנזיסטור לשמוע תוכנית ד"שים?', אמרתי "לא", בתמימות. עד היום לא קיבלתי את הטרנזיסטור. הוא המשיך לשחק מטקות, התיישב לידי, שאל אם אני רוצה לשתות. שתינו קולה ואז הלכתי הביתה".

 

לא נתת לו אסימון? (גרסת שנות ה־70, קוראים צעירים, לשליחת SMS "מה קורה?").

 

"ממש לא. כשחברה שלי אמרה לו שאני בת 12 יוסי היה המום. הלך הביתה כינס את כל האחים והאחיות שלו (עניין פעוט של שמונה איש - א.א) ואמר להם שקרה לו משהו והוא חייב עצה. הוא אמר להם 'הכרתי ילדה בת 12, אמרה לי שהיא בת 15, והיא יפהפייה, ואני כבר אוהב אותה ולא רוצה לוותר'. אחותו אמרה לו, 'תעזוב אותה, היא תשבור לך את הלב'. הוא החליט לא להקשיב לה. בערב הוא בא אליי לשכונה, עשה לי סימנים, ירדתי למטה, התחבאנו על איזה ספסל והוא אמר לי 'אני אוהב אותך, לא מוכן לוותר עלייך. אם אנחנו מחליטים, אנחנו הולכים באש ובמים'. הסכמתי כי גם אני אהבתי אותו".

 

ומה אמרו ההורים?

 

"שלוש שנים כולם מסביב ידעו ולא גילו להורים. יום אחד סבתא שלי ראתה אותנו מהחלון וסיפרה להורים שלי. אבא שלי עשה איתי ברוגז. אבל פעם אחת כשיצא למילואים הוא הקליט את עצמו ובקלטת אמר לי כמה הוא אוהב אותי ומאוכזב שלא גיליתי לו. הוא אמר גם שיוסי בחור טוב. אחרי שנתיים התחתנו, הייתי בת 17.5".

 

במה יוסי עסק באותם ימים?

 

"הוא היה שכיר, פועל בניין".

 

מה משך אותך בו?

 

"החום, האהבה. הוא העריץ אותי בצורה בלתי רגילה".

 

יוסי נראה לי גבר עם דעות מיושנות בענייני גברים ונשים.

 

"זה נכון. מלבד קניות וסידורים הוא לא עושה כלום בבית. אני חיה עם זה בשלום".

 

כי גם לך יש דעות מיושנות על זוגיות?

 

"כן. עינב מתווכחת איתו ואני אומרת לה, 'אין חדש תחת השמש'. אצלנו החלוקה ממש

 ברורה. האשה צריכה להיות עדינה, נעימה. עושה את עבודות הבית, האוכל, האירוח והגבר דואג לכלכלת הבית ודואג להגן עלינו, על הילדים ועליי".

 

אם עינב תרצה להתחיל עם גבר, זה יהיה בסדר מצידכם?

 

"חס וחלילה, מה פתאום? הגבר צריך להתחיל עם האשה".

 

ואם היה לכם בן הומו, כמו ליאון, איך הוא היה מגיב?

 

"אוי־אוי־אוי, אני לא רוצה לחשוב על זה, זה היה מרסק לו את הלב לרסיסים".

 

ואיך את היית מגיבה?

 

"הייתי מקבלת את זה עם המון כאב, כי זה הבן שלי וצריך לתמוך בו".

 

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס