בדרך: אחרי מסירה לאימוץ - רק חודשיים לחרטה

מהצעת החוק שאושרה בוועדת חוקה לקריאה ראשונה עולה כי הורים ביולוגים יוכלו לחזור בהם ממסירת ילדים לאימוץ תוך חודשיים - במקום חצי שנה או יותר

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה שורה של תיקונים בחוק אימוץ ילדים. בין היתר, נקבע כי הורים שיסכימו לוותר על ילדיהם יצהירו על כך בפני משפטן, ויוכלו לחזור בהם בתוך חודשיים בלבד.

 

על פי אחד התיקונים, הורה יוכל למסור את ילדו לאימוץ רק לאחר שחלפו שבעה ימים מיום לידתו. זאת, בניגוד לנהוג כיום, כשהחוק אינו מונע מהורה להסכים למסירת ילדו לאימוץ עוד טרם שנולד. עוד נקבע כי ההסכמה למסירת הילד תינתן בפני משפטן, שהוא שופט או עורך דין, ובפני פקיד סעד - בעוד היום מחוייבים הורים להצהיר על הסכמתם למסור את ילדיהם בפני פקידי סעד בלבד.

 

בנוסף, שמים התיקונים בחוק מגבלות לזכות ההורים הביולוגים לחזור בהם מהסכמתם ולקבל חזרה את הילד, כל עוד לא ניתן צו אימוץ. מאחר שצו האימץ ניתן חצי שנה לפחות מיום מסירת הילד לאימוץ, נוצר מצב שבו ההורים המאמצים והילד המאומץ חשופים להמשך ההתדיינות המשפטית בעניינם למשך זמן רב - והתיקון מקצר לחודשיים את הזמן הניתן להורה הביולוגי להתחרט על החלטתו. 

 

התיקונים, אותם יזמו חברי הכנסת קולט אביטל (עבודה) וזבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל), אף קובעים כי כאשר ילד מוכרז כבר-אימוץ על ידי בית המשפט ללא הסכמת ההורה הביולוגי, יכול ההורה להגיש בקשה לביטול ההכרזה על הילד בתוך שישים יום ממועד מסירתו להורים המאמצים.

 

מקרה אחד בשנה של הורים שמתחרטים

יושב ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, ציין כי התיקונים החדשים אמורים להקל על חייהם של כל המעורבים בתהליך העדין של האימוץ "נקודת המוצא היא כי טובת הילד המאומץ היא בקיצור ההליך ובהבאתו המהירה לכדי סיום. לשם כך, הצעת החוק קובעת מסגרת של לוחות זמנים ומחייבת את המדינה במסירת מידע מפורט להורה הביולוגי".

 

על פני נתוני משרד הרווחה, כ-120 ילדים נמסרים לאימוץ בישראל מדי שנה. מתוכם, כ-40 הם כאלה שהוריהם חתמו על אישור מסירתם בעוד היתר נלקחים מהוריהם הביולוגים מתוקף צו בית משפט. בשיחה עם ynet הסבירה אורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק האימוץ במשרד הרווחה, כי בדרך כלל ישנו מקרה אחד בשנה בו הורים חוזרים בהם מהסכמה למסור את ילדם לאימוץ.

 

לדבריה, מקור הדבר הוא בכך שפקידות הסעד אינן מחתימות את האמהות

המבקשות למסור את ילדיהן לאימוץ אוטומטית, אלא מעודדות אותן לראות את הילדים ולוודא שהן שלמות עם ההחלטה.

 

לדבריה, התיקונים החדשים נעשו בעיקר לטובת הילדים. "יש להבין שגם אם הורה מסר את ילדו לאימוץ ונסוג מהחלטתו, מדובר בהליך משפטי והבקשה בכל מקרה מחייבת הליך שבית משפט צריך לדון בו. זה לא משהו אוטומטי. כלומר, העיקרון לא השתנה", הסבירה.