חרובא: אוכל מקסים, נוף מדהים

עם הנוף הכי יפה בארץ ועם מטבח פשוט במובן הטוב של המילה, "חרובא" שברמת-הגולן היא מסעדה ששווה לחזור אליה

בנוסף למעלותיה הרבות, מסעדת "חרובא" השוכנת בכפר חרוב שבדרום רמת-הגולן, לוקחת בקלות את תואר המסעדה עם הנוף הכי יפה בארץ. מבעד למעקה המרפסת הגבוהה שלה, הנטועה על צוקי און, הכינרת כולה נראית כדמעה כחולה הנחה בתחתית העמק. ובערב, לעת שקיעה, כשהצללים מתארכים והרוח שורקת, אפשר לטעות לרגע ולחשוב שמדובר באיזה פיורד בסקנדינביה. קיבוץ כפר חרוב אגב, הוקם במקומו של כפר חרב הסורי, ששכן מצידו על הריסות חרובא, יישוב מתקופת התלמוד.

 

אחרי גלגולים רבים, הגיעה המסעדה לפני כמה חודשים לידיו של מחמוד מהכפר בועיינה שבבקעת בית נטופה, שעבד במשך שנים באיטליה ובמסעדת חוות התבלינים בגלבוע. הוא ייסד בה מטבח גלילי אותנטי, המשתמש כמעט רק בחומרים מהסביבה הקרובה. ואלה לא חסרים: בטיול רגלי קצר על צלע ההר הפונה אל הכינרת מצאנו עצי תאנה וחרוב, סוללות צבר שופעות פרי ואפילו מעיין קטן ששוקם לאחרונה.

נוף ייחודי (צילום: עומר שביט)

 

המטבח של "חרובא" פשוט, במובן הכי מקסים של המילה. חומרי הגלם עונתיים. במיה או לוביה יוגשו רק כשהן טריות. עדינות מאפיינת את המנות: אין רטבים חריפים ואין תיבול אגרסיבי. לראשונות מוגשים ממולאים קטנטנים: חציל, קישוא ועלי גפן באורז, בלי בשר, ברוטב עגבניות שקוף וחמצמץ. אחר כך קובה. מעטה הבורגול המטוגן מתפצח בקלילות וממלא את הפה בבשר כבש ריחני. וגם: איזו המצאה מקומית: שראק – גלילים קטנים של נתחי עוף, עטופים בפיתה דרוזית. מה שותים? מרלו של יקבי רמת הגולן מקצרין הסמוכה. בחוץ, על המרפסת אפשר אפילו לחטוא בעישון סיגריה. הערבים כבר קרירים מאוד ומוטב להצטייד באיזה טרנינג או בצעיף.

 

אחרי הפוגה קצרה – מגיעות העיקריות. פילה סלמון על פירה בטטה. נתח הדג עסיסי מאוד והרוטב מפתיע כשהוא דווקא מתקתק, ולא לימוני. הנה וידוי: בשבילי לימון טוב רק בלימונדה. לא אוהב אותו ברטבים, בסלט, לא על דגים ולא בטחינה.

 

אחר כך מגיעה צלוחית של פריקה, גרעיני חיטה הנקצרת בעודה ירוקה, נכתשת ונקלית. סטייק פרגית מוגש עם צ'ילי וחרובים. הרוטב מעניין, אבל הבשר קצת מגויד ונראה שלא טופל עד הסוף. לסיום, עוד מנה של קבבונים מבשר בקר וכבש, המוגשים על מקל קינמון. הטחינה המוגשת לצידם ירוקה ובתולית.

 

לקינוח, קפה או תה ועוגיות: סהרוני מעמול קטנים וזרויי אבקת סוכר. הבצק עשוי מקמח וחמאה ומבושם במי ורדים. הוא כה נימוח עד שהוא מתפורר כמעט מייד למגע, עם מילוי עשיר של עיסת תמרים. אתה רוצה להפסיק, ולא יכול. אחר כך גם לא רוצה.

 

אם "חרובא" הייתה ליד הבית, היינו חוזרים אליה בהקדם כדי לנסות את הדניס האפוי בטאבון, ואת צלעות הטלה על עדשים ברוטב דבש. אבל המרחק כופה עלינו רק ארוחה אחת, בינתיים. והמחיר? לא נורא. 330 שקל לזוג עם בקבוק היין, כולל שירות.

 

"חרובא", כפר חרוב. טל' 04-6734420