הקדמת הבחירות לכנסת בלמה את קטר החקיקה הפרטית של חברי הכנסת. הצעות חוק לעשרות שהוגשו בחודשים האחרונים הונחו השבוע על שולחן הכנסת לפי הנוהל, דרך שגרה, אך לא יזכו לטיפול. הצעות חוק פרטיות, שטרם נדונו או שעברו רק קריאה טרומית ולא קריאה ראשונה, נגנזות עם התפזרות הכנסת.
מקבץ הצעות החוק הכלכליות שבערימה הזאת מסביר את אנחת הרווחה של פקידי האוצר, אשר ניצלו זמנית מכאב הראש התקציבי שהחוקים היו עולים להם. עלות הבחירות מתגמדת לעומת עלות יישום החוקים, לו נכנסו לתוקף.
כך, למשל, אירע להצעתה של ח"כ נדיה חילו (עבודה) להחזיר את קצבת הילדים המדורגת של הביטוח הלאומי, שקצצה לפני כחמש שנים, וכוללת הגדלה דרמטית של הקצבה מהילד הרביעי. מדובר בגרסה חדשה של "חוק הלפרט" שהיה לאחרונה התנאי של ש"ס שפוצץ את ממשלת ההמשך של ציפי לבני וגרם להקדמת הבחירות.
גם הצעותיה של חילו להצמיד את קצבת הנכות של הביטוח הלאומי לשכר המינימום ולהעניק הנחות בארנונה עד 75% מהמס השנתי לסוחרים שעסקיהם נפגעו עקב עבודות תשתית עירוניות, ופטור מלא מארנונה על דירות מגורים שאינן בשימוש, ייגנזו עד אחרי הבחירות.
גם תושבי שדרות יכולים לשכוח מהסיוע שהובטח להם בהצעות החוק של עמיר פרץ (עבודה) להכריז על שדרות כ"עיר ללא מס ערך מוסף", ושל שי חרמש (קדימה) וסטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) להאריך את תוקף חוק הסיוע לישובי עוטף עזה.
גורל דומה צפוי גם להצעתו של מיסז'ניקוב להיטיב עם עסקים קטנים ובינוניים בקביעת מכסות שיבטיחו את זכייתם במכרזי הממשלה., ולהצעתה של סופה לנדבר (ישראל ביתנו) לחייב את הממשלה לפרסם את המכרזים גם ברוסית.
בין ההצעות שייגנזו נמנות גם הצעות חוק סביבתיות, ולא רק חברתיות: הצעתו של דב חנין (חד"ש) לחייב בחוק בעלי עסקים גדולים למחזר את כל הפסולת שלהם. והצעתה של אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) לחייב גופים ציבוריים להתקשר בעסקאות רק דרך מסמכים ממוחשבים, ולא במסמכים מנייר.