רחל לא גרה כאן יותר

עשרות אלפים פקדו אתמול את קבר רחל אמנו בבית לחם. רק חבל שעל-פי התנ"ך, רחל בכלל נקברה מצפון לירושלים ולא קרוב לציון הנוכחי. אז למה בכל זאת נוסעים לשם? כנראה שיותר מן האמת, העם היהודי אוהב את ההרגל

אסף וול פורסם: 10.11.08, 15:12

התמוגגתי אתמול למראה המוני בית ישראל המחרפים נפש וימי עבודה, ונוסעים לבית לחם כדי להעלות את רחל אמנו על ראש שמחתם. אלא שעלעול חפוז בטקסט המקראי, העלה בפני מספר תהיות שהביאוני למסקנה מעט לא נעימה. רחל אמנו לא ממש קבורה שם.

 

מישהו פישל בגדול בזיהוי האתר, והמוני בית ישראל נוסעים לחינם להתפלל על ציון שאין לו כל קשר לרחל. הנה למשל, הנביא שמואל פוקד על שאול: "בְלֶכְתְךָ הַיוֹם מֵעִמָדִי, וּמָצָאתָ שְנֵי אֲנָשִים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִגְבוּל בִנְיָמִין, בְצֶלְצַח". כלומר,

שמואל הנביא מספר לנו במפורש כי קבר רחל ממוקם בנחלת שבט בנימין, קרי: מצפון לירושלים.

 

בנוסף, אולי יצטערו חלק מעולי הרגל לשמוע כי גם אלוהים עצמו תומך בגרסא הזו. הנביא ירמיהו אומר בשמו: "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ". העיר רמה היא ככל הנראה הכפר א-רם הממוקם כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים. גם מסלול הגולים לבבל עובר מצפון לירושלים ולא מדרומה.

 

אז למה כולם נוסעים לבית לחם? קרוב לודאי שדווקא הנוצרים הם אלו שזיהו במקום הזה את הקבר, מתוך הפסוק: “וַתָמָת, רָחֵל; וַתִקָבֵר בְדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵית לָחֶם" (בראשית ל"ח). למעשה, הזיהוי הראשון למקום בו נמצא הציון כעת, מופיע בברית החדשה (מתי, ב' י"ח).

 

אלא ש"בית לחם" הוא שם כללי של כמה יישובים. היכן שאנו מוצאים "בית", כמו "בית אל", או להבדיל "בית שמש", התקיים בעבר מקדש. ואשר למילה "לחם", הלחם מצוי בפולחן העברי, כמו לחם הפנים בבית המקדש ובמקדש שהיה בנוב. "בית לחם", כך מתברר, התקיימה גם בנחלת בנימין. כאשר נחמיה מונה את אנשי בנימין, הוא מזכיר גם את היישוב "בית לחם" בין יישוביהם: "בְּנֵי גִבְעוֹן, תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. אַנְשֵׁי בֵית-לֶחֶם וּנְטֹפָה, מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה.  אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה. " (נחמיה ז'). ובכלל, מדוע תקבר רחל בנחלת שבט יהודה, היריב המר של בניה, ולא בנחלת בנה שבלידתו מתה?

 

אמא לא בבית

מסקנה: התנ"ך מצביע על מקום קבורת רחל מצפון לירושלים, ולא מדרומה. כל שצריכים המוני המאמינים הנלהבים לעשות כדי להיווכח בך, זה פעם אחת בחיים לפתוח תנ"ך. אבל זה לא פשוט. העברית קשה ולא תמיד יש ניקוד. אז מה עושים עכשיו? איך מגלים את הטעות להמוני בית ישראל? הרי כבר טרחו והודיעו לבוס הזועף כי הם לוקחים יום חופש מהעבודה ונוסעים לבית לחם.

 

בכל זאת, ניתן להירגע. כנראה שלאלוהים (ההוא מהתנ"ך), לא ממש משנה היכן תתפללו אליו. מבית לחם, מצלצח פיתוח
או מרובע פאט-פונג בבנגקוק. הכל הולך.

 

אז למה לא ניתן לכוון את הצליינים מעט צפונה משם? כי ככה התרגלנו. כי הנהג כבר מכיר את הדרך לשם. כי מישהו כבר טרח על כתובת "נחמן מאומן" ואף הציב שם קופת צדקה. חוץ מזה, צה"ל השקיע כל כך הרבה בביצורים, אז שלא יגידו שאנחנו מבזבזים את כספי משלם המיסים.

 

אבל האמת? לא אלו הסיבות האמיתיות. המניע העיקרי לדבקותנו דווקא באתר זה פשוט בתכלית. אנחנו היהודים אמנם אוהבים את האמת. ואוהבים גם את אלוהים. אבל את ההרגל, אנחנו אוהבים הרבה יותר.