מדריך להורים שרוצים לישון "כמו תינוק"

התינוק לא מפסיק לבכות מאז שהגיע הביתה. מה הפלא? איך הייתם מגיבים אם היו מעבירים אתכם באופן פתאומי מגן העדן של הרחם - לעולם האמיתי? מדריך לילה טוב לתינוק ולהורה המותש

נושא השינה אצל תינוקות הינו נושא אשר מעסיק הורים רבים. הקושי מתחיל מיד עם לידת התינוק הקטנטן וממשיך גם בגילאים מאוחרים יותר. לכל גיל יש את הסיבות שלו ואת דרכי ההתמודדות המתאימות לו. במאמר זה ננסה לשפוך קצת אור על הנושא ולתת לכם ההורים מעט כלים, אשר יוכלו לאפשר לכם להתמודד עם בעיות השינה של ילדיכם בצורה טובה יותר ולאפשר לתינוק ולכם לילות שקטים ורגועים.

 

  

קיימות שיטות והנחיות רבות לגבי שינת תינוקות, אך לפני שמתחילים ליישם שיטה זו או אחרת, חשוב להרחיב את הידע על שנת תינוקות ולקחת בחשבון מספר עובדות:

 

• עובר ברחם סופג הרבה מאוד אינפורמציה. הוא חשוף לחוויות והתנסויות שונות (למשל, הריון בסיכון, לידת מכשירים או קיסרי, לידה לפני הזמן). חוויות אלה משפיעות על התבנית ההתנהגותית שאיתה ייוולד.

 

• התבנית ההתנהגותית ואישיות התינוק משפיעים על איכות השינה שלו. אישיות התינוק נקבעת בהתאם למטען הגנטי שלו, לסביבה שבה התפתח ושאליה נולד.

 

• אי אפשר לתת לכל התינוקות את אותו "מרשם" לשינה. לכל תינוק יש את הצרכים שלו! עם זאת, ידוע כי קיימים צרכים משותפים לכל התינוקות (פילוגנטיים). עם הידע, הרגישות וההקשבה לצרכים האישיים של התינוק שלנו, נוכל לתת את המענה הנכון, האישי לו.

 

כאמור, קיים שוני בצרכים ובמענה אצל תינוקות בגילאים שונים:

 

0-3 חודשים

תינוק חדש בא הביתה. מה שדמיינו כתמונה אידאלית ושלווה של תינוק קטנטן ישן בעריסה,ע דין ורגוע, מתבהר די מהר כחלום. אנו ההורים מוצאים עצמנו ימים ולילות מסתובבים סחור סחור, עייפים וטרוטי עיניים, מנסים למצוא תשובה לשאלה: "למה התינוק שלי לא ישן?"

 

מדוע כל כך קשה לתינוק בתחילת דרכו לישון? למה הם רוצים כל כך הרבה להיות על הידיים? מדוע הם רוצים שנעמוד כל הזמן וברגע שאנו מנסים לשבת מתחיל הבכי? התשובות נמצאות בהבנת המקום בו נמצא התינוק עד לנקודה זו ובשוני הפתאומי שנכפה עליו.

 

מרגע צאתו לעולם, תינוק צריך להתרגל לחיים החדשים, להתרגל לשוני. חום, חושך, מגע מי השפיר, קולות מונוטוניים של דפיקות הלב של האמא, תנוחה כפופה ו"מכורבלת", תנועה תמידית - הם תנאים אופייניים של תינוק ברחם. תנאים אלו מתחלפים אחרי הלידה ברעש חזק / שקט, אור חזק, שכיבה בתנוחה לא נוחה, פחות תמיכה וערסול, חוסר תנועה ואף תחושת רעב. כל אלה מקשים מאוד על ההסתגלות ועל יכולת השינה.

 

תינוק זקוק לתנאים שהיו לו ברחם כדי לחוש ביטחון ונינוחות ולהירדם. תנאים אלה מהווים את הבסיס להתפתחותו וליכולת העצמאית העתידית שלו. הם חשובים לא פחות מאוכל מזין, חיתול נקי ושמירה על בריאות (ובטח אינם "פינוק").

 

סיבות נוספות לקושי בשינה:

• גנטיקה של ההורים מבחינת הרגלי שינה.

 

• מצב הרוח של ההורה: הרבה פעמים כשההורה לא שקט, עצבני, לא נינוח, זה מאוד משפיע על איכות השינה של התינוק (ועל איכות החיים של התינוק). אפשר למצוא קשר ישיר בין הנינוחות והרגיעה של ההורה המטפל לבין ההתנהגות של התינוק.

 

• מתחים מיותרים בגוף: בעיקר כי אין מספיק תנועה, להבדיל מהרחם.

 

• יכולת "ליפול לשינה" (to fall asleep): המוח עובר ממצב ערות למצב שינה. זהו סוג של התנתקות מהמציאות, ויתור על שליטה. בכדי לעבור בין שני המצבים צריך תנאים מסויימים. תינוק צריך לחוש: "שום דבר לא מפריע לי ואני נרדם". סביבה רווית גירויים, רועשת, השכבה על הגב באור בוהק, מקשה על תהליך המעבר לשינה.

 

כמה המלצות:

 

• שימוש בתנועה: תינוק רגיל להיות בתנועה בעקבות שהותו ברחם. חשוב לנוע עם התינוק. התנועה צריכה לבוא דרך הברכיים שלנו (לא להניע מהידיים – תנועה לא נעימה). מומלץ מאוד שימוש בכדור פיזיו, שיכול לתת לנו מענה למתן תנועה לתינוק תוך כדי ישיבה.

 

• שימוש בקול שלנו: שימוש בהברות מונוטוניות החוזרות על עצמם, כמו: "ש... ש... ש...", התינוק מכיר זאת מהרחם וזה מאוד מרגיע אותו.

 

• שימוש במגע: התינוק רגיל למגע מהרחם. סוג המגע צריך להיות ברור ונוכח – טפיחות קלות, שפשופים, ליטופים עם כל כף היד – מגע עמוק.

 

• שימוש במנשא: מנשא המאפשר נשיאת התינוק בתנוחת ערסול, בשילוב מגע ותנועה, יחזיר את התינוק לתנאים שהכי דומים למה שחווה ברחם.

 

• השכבה בעריסה: תינוק שרק נולד, אוהב להיות במקום קטן יחסית, לכן מומלץ להשכיבו בעריסה ולא ישירות במיטה הגדולה ובנוסף, כדאי לרפד את הדפנות בשמיכה נוספת, שתיתן תחושה של גבולות והגנה לגוף.

 

מתן מענה נכון לתינוק בשלושת החודשים הראשונים, תאפשר לו לגדול בסביבה בטוחה ותומכת ותעזור לו לבצע את המעבר מתנאי הרחם לעולם הגדול בצורה הטובה ביותר, אשר תתרום בהמשך להתפתחותו התקינה.

 

 תחושת העירסול המדמה את הרחם חשובה. צילום: יונתן צור.

 

3-6 חודשים

עד גיל שלושה חודשים אנו רואים בהרדמת התינוק על הידיים, קרוב אלינו, צורך שלו. מגיל שלושה חודשים אנו ממליצים להתחיל באופן הדרגתי למצוא צורות הרגעה והרדמה נוספות ולא רק על הכדור והידיים, בכדי שלא תתפתח תלות של התינוק בצורת הרדמה ספציפית.

 

לאחר שלושה חודשים, חשוב לתת לתינוק גירויים של עצמאות. תינוק צריך להגיע לשלב שהוא מרפה את הגוף שלו ומרגיש שטוב לו. ילד שמרגיש שהוא מקבל מענה מההורה יהיה ילד מסופק ויהיה לו קל יותר להיפרד מהמציאות וללכת לישון.

 

הניחו אותו על המיטה תוך טפיחות קלות ודיבור מונוטוני כמו "א... א... א...". אחרי שנרגע, המתינו ואחרי מספר שניות עד שהוא בוכה ושוב חיזרו לטפיחות והדיבור המונוטוני. חשוב לו לדעת שאתם שם בשבילו, אך לא להוציא אותו מהמיטה. בהתחלה ייתכן שהבכי יתפתח לבכי חזק יותר ואז כן הייתי מרימה על הידיים ומנסה שוב. אחרי מספר פעמים שיתרגל לאפשרות זו יהיה לו קל יותר לקבל את השינוי. התהליך יכול לקחת מספר ימים ואז הוא יתחיל לישון לבד. חשוב ביותר להיות עקביים ושלמים עם עצמכם לחלוטין בהחלטה ללמד את התינוק להירדם, אחרת התהליך לא יעבוד.

 

כמה המלצות:

 

• מגע עמוק: טופחים על התינוק באזור בית החזה, הגב, השכמות, הידיים והרגליים, טפיחות עם נוכחות - עם כל כף היד כשהיא סגורה. הטפיחות מהדהדות בתוך הגוף ומרפות את השרירים.

 

• השכבה בתוך פוף: על הגב. כל הגוף נתמך ומאפשר לשרירים להרפות.

 

• הפרדה בין יניקה לשינה: כאשר נוצר הרגל של הירדמות תוך מציצת בקבוק או יניקה, מקור ההרגעה הוא אוראלי. אצל תינוקות רבים נוצרת התניה ומפתחים תלות שקשה לשנות גם בגילאים מאוחרים. מחקרים העלו כי כשנוצרת תלות ביניקת לילה לצורכי הרגעה, נפגעים דפוסי השינה ויש יותר התעוררויות.

 

• "טקס שינה": מעבר בין יום ללילה. לאחר המקלחת, כדאי לתת אווירת לילה, כלומר: אורות עמומים, מוזיקה שקטה, בלי גירויים מיותרים (טלוויזיה), רצוי בחדר קבוע. שלבו תהליך של טפיחות או בזמן שכיבה על הבטן במיטה או עלינו.

 

• צמצום של ארוחות הלילה: כך קל יותר לילד לקבל את המסר של "זמן ערות וזמן שינה".

 

6-9 חודשים

ככל שהתינוק גדל, עצמאותו המוטורית וההתנהגותית עולה. מעבר לאכילת מוצקים, גמילה מהנקה, זחילה ומעבר לישיבה, היכולת להסתגל לשינויים ולהתמודד עם אתגרים שונים, הם סממנים חשובים של עצמאות. עצמאות זו קשורה גם בבשלות של התינוק לממש עצמאות בהרגלי השינה שלו.

 

לעיתים הורים מרגילים את התינוק להירדמות על הידיים או תוך כדי הנקה עד גיל מאוחר, ובאופן פתאומי מחליטים לעשות שינוי. השינוי עבור התינוק קשה ומתפרש כמאיים. אנו יכולים לסייע אם באופן יומיומי והדרגתי נתאים את ההתייחסות כלפיו ליכולתו ונאפשר לו לממש את עצמאותו.

חשוב לדעת כי דפוסי שינה הינם דפוס התנהגותי שמתגבש לאורך זמן, ושינוי התנהגותי מצד ההורה יוביל לשינוי אצל התינוק.

 

ידוע כי גם תינוקות שישנו לילה רצוף עד גיל 6 חודשים, מרבים להתעורר יותר החל מגיל 6 חודשים. הסיבה לכך טמונה בעובדה שבשנת הלילה מתרחש עיבוד החוויות שעבר התינוק במשך היום. חשוב שהורה יהיה מודע לשינויים שחלים ובעיקר למשמעות של הקניית הרגלים נכונים דווקא בתקופות של שינויים.

 

10 חודשים ומעלה

• הפרדה מוחלטת בין היום לבין הלילה: היום מתחבר באופן טבעי לעשייה ולפעילות, לעומת הלילה, שקשור לחושך, שקט, מנוחה. הבית נכנס למימד אחר. חשוב שהמעבר יהיה הדרגתי מחד, אך מאידך יש לנצל את מוטיב העשייה והפעילות ולהביא את התינוק למצב של "התעייפות" מפעילות היום. לעיתים כשאחד מבני הזוג חוזר מאוחר, התינוק מבחינתו מתחיל את היום. חשוב מאוד שתהיה הסכמה על סדר היום ושיתוף מלא של סביבת התינוק.

 

• שינה משותפת: חשוב להבין ולזהות מדוע לתינוק קיים הצורך. אם הצורך נובע מתוך הרגל, אפשר לאט לאט לנסות לגמול אותו ממנו, אך אם הילד חושש, מפחד ובאופן וודאי ישן יותר טוב במיטתכם, חשוב לאפשר לו את זה ולדחות את תקופת ה"גמילה" לגיל מאוחר יותר.

 

• הפרדה בין האוכל לשינה: חשוב לא להאכיל את התינוק סמוך להשכבה. מומלץ שהתינוק יגיע למצב של עייפות מתוך עייפות ורגיעה שרירית ולא מתוך מלאות בקיבה.

 

• סיפור לפני השינה: קריאת הסיפור צריכה להיות מרדימה ובאינטונציה הנכונה. בחרו את הסיפור המתאים כמו שיר ערש. לא סיפור מעורר.

 

• במידה והתינוק מתעורר, מומלץ לא להרים אותו, לא להדליק אור ולא לעשות שום פעולה שתפריע לשינה. חשוב לומר לתינוק שאמא שם ולתת את הביטחון, אך לשמור על טונים נמוכים.

  

ההסברים באדיבות מיכל אורן, מנהלת מקצועית - מכללת צעד ראשון.