סוכנות החלל האמריקאית החליטה להשתמש בצעצועי האמבטיה החביבים כדי לעקוב אחרי זרימת המים מהקרחונים הנמסים.
הרעיון להשתמש בברווזונים עלה לראשונה במוחו של ד"ר אלברטו באהר, מדען טילים העובד בנאס"א, כששמע בתקשורת על משלוח של 28,200 ברווזוני פלסטיק שאבד בלב ים ב.1992- הברווזונים ששרדו נסחפו על גלי האוקיינוס ומדי כמה שנים הופיעו על חופים שונים ברחבי העולם. קבוצה של מדענים החליטה לנצל את מסע נחיל הברווזונים בים כדי למפות את מבנה הזרמים התת-מימיים הסבוך שפועל באוקיינוס. "הברווזונים האלה שורדים ושורדים הרבה מעבר למה שאנשים חושבים," אמר אחד החוקרים. "הם ממשיכים להסתובב באוקיינוס."
וכך נסע באוגוסט האחרון החוקר לקרחון בגרינלנד והטיל לתוך אחד החורים שנוצרו בו עקב ההפשרה 90 ברווזונים. על כל אחד מהם הצמיד פתק בשלוש שפות שעליו נכתב "ניסוי מדעי", ושהבטיח פרס למוצא הישר של הברווז בצירוף כתובת הדוא"ל שלו.
ההנחה שלו היא שכשיימצאו שליחי הגומי הקטנים של נאס"א - על חופים או ברשתות דייגים - יוכל ד"ר באהר לקבל מושג ברור יותר על מה שקורה למי הקרחונים המומסים. היתרון של הניסוי הייחודי נעוץ במחיר: כל ברווזון עולה 2 דולרים בלבד, הרבה יותר זול ממכשירים מדעיים אחרים.
באהר עוקב אחר הפשרת הקרחונים כבר שנים ארוכות, ובייחוד אחר הקרחון ג'אקובשאוון, גדול קרחוני גרינלנד. התפיסה הרווחת בקהילה המדעית כיום קובעת שההפשרה המואצת תשפיע קשות על גורל האנושות. זאת משום שהקרחונים הם מאגר המים המתוקים הגדול בעולם, והפשרתם תביא לעלייה דרסטית של כשבעה מטרים וחצי במפלס מי הימים. העלייה צפויה להביא להצפתן של ערי חוף רבות כמו גם לשינוי מרחיק לכת בסביבת החיים העדינה של יצורי הים, שמהם ניזונים מיליארדים ברחבי הגלובוס.
חלק מהמחקר העכשווי עוסק במעקב אחר השינויים שמתחוללים בזרמי המים באוקיינוסים. באהר וחוקרים מאוניברסיטת קולורדו העובדים עימו מקווים שהברווזונים יספקו להם הצצה על מה שקורה למים הנובעים מהקרחונים.