כך עוזר הטיפול הפסיכולוגי להחלים ממחלות בגוף

גוף ונפש שלובים להם יחדיו, ומחקרים רבים כבר הראו כי טיפול המשלב בין השניים מביא לשיפור רב יותר מטיפול הממוקד רק בגוף. הכירו את הרפואה ההתנהגותית

רחל בר-יוסף-דדון פורסם: 18.11.08, 00:05

כאשר אדם סובל מדיכאון או מחרדה, ברור כי יפנה לטיפול פסיכולוגי, וכך גם זוגות הנתקלים בקשיים והורים המתקשים להתמודד עם ילדיהם. אבל מדוע שאדם שסובל ממחלה גופנית יפנה לפסיכולוג? מה הקשר בין טיפול פסיכולוגי למחלה גופנית? הרי מי שחולה – פונה לרופאים, נבדק, מקבל תרופות, טיפולים, עובר ניתוחים אם צריך והתערבויות רפואיות אחרות. אז למה לאדם חולה לפנות לטיפול נפשי? 

 

שאלה זו מתאימה לתפישת העולם המערבית שלנו, הרואה בגוף ובנפש יישויות נפרדות: מצד אחד הגוף על מרכיביו ובעיותיו, ומצד שני הנפש. נכון, יאמר האדם הגדל במערב, יש קשר לפעמים בין הגוף לנפש, ישנן תופעות פסיכוסומטיות, אבל בסך הכל – הגוף והנפש הם תחומים נפרדים, וכשמשהו באחד מהתחומים אינו עובד טוב – מטפלים בו לפי הצורך: לגוף – טיפולי גוף, לנפש – טיפולי נפש.

כשלא טוב לנפש, הגוף נפגע. ולהיפך (צילום: גטי אימג' בנק)

 

אבל התפישה הזו, המפרידה כך בין הגוף לנפש, ובין הטיפול בגוף לטיפול בנפש, היא לעתים קרובות לא לטובתנו. מחקרים שהולכים ומתרבים בשנים האחרונות, וכן גם תפישות עולם מסורתיות ועתיקות יותר (כמו תפישות מן המזרח הרחוק), מצביעים על כך שהגוף והנפש הם ישות אחת, יחידה אחת. כשלא טוב לנפש – נפגע הגוף, וכשלא טוב לגוף – נפגעת הנפש. בספרו "לא לסרטן", מתאר ד"ר סרוואן-שרייבר כיצד למשל פעילות תאי החיסון שלנו מושפעת ממצבנו הנפשי. הוא מתאר עדויות מחקריות לכך, שכאשר אנחנו מרגישים עצובים ומדוכאים - כך גם תאי החיסון שלנו נראים במעבדה "עצובים ומדוכאים" ולכן אינם מתפקדים כמו שצריך. כאשר אנחנו מאושרים ושמחים יותר, כך גם תאי החיסון בגוף שלנו פועלים בצורה נמרצת ויעילה יותר. התהליכים הגופניים שלנו הם לעיתים קרובות השתקפות של מצבנו הנפשי, וכך מצב נפשי טוב מביא לתפקוד טוב של המערכות בגופנו, ומצב נפשי שפוף או מתוח ומרוגז – מביא לתפקוד שפוף או "עצבני" של התאים הקטנים ביותר בגופנו.

 

מחקרים חדשים שהתמקדו בטיפול בחולי לב, בחולי סרטן וכן במחלות של דרכי העיכול ועוד, הראו עד כמה טיפול המשלב בין גוף ונפש מביא לשיפור גדול יותר מטיפול הממוקד רק בגוף. כך למשל ד"ר אורניש, בספרו "אהבה והישרדות", קובע כי לחץ הוא גורם מרכזי בבריאותו של האדם, לא פחות מעישון ותזונה, ובתוכנית הטיפולית שלו לומדים חולי הלב טכניקות של מדיטציה וקבוצות תמיכה. מחקרים מהשנים האחרונות מראים על הארכה בחייהן של חולות בסרטן השד שהיו בקבוצות תמיכה ביחס לאלו שלא היו בקבוצות הללו, וכמובן שישנן מחלות נוספות, כמו יתר לחץ דם, מחלות גסטרואנטרולוגיות ועוד – שטיפול פסיכולוגי מועיל לסובלים מהן. ישנן מחלות גופניות, כמו למשל תסמונת המעי הרגיז, שהטיפול

 המועדף בהן הוא הפסיכולוגי הקוגניטיבי-התנהגותי. פרופ' הלוי מציין בספרו "רפואה משלימה ואלטרנטיבית" כי טיפול זה הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר בתסמונת נפוצה זו.

 

התחום בו מטפלים במחלות גופניות בעזרת שיטות פסיכולוגיות נקרא "רפואה התנהגותית", ובמסגרתו משולבות בטיפול הגופני שיטות טיפול פסיכולוגי רבות ושונות (היפנוזה, לימוד הרפיה, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, טיפול קבוצתי, טיפול פסיכודינמי ועוד). ברפואה ההתנהגותית לא שוללים את הרפואה המערבית, אלא מנסים לשלב בין הטיפול הפסיכולוגי לטיפול הרפואי. כך למשל, בטיפול פסיכולוגי בלחץ-דם מקבל החולה בתחילת הטיפול תרופות להורדת לחץ-דם, אבל בעקבות הטיפול הפסיכולוגי יש אפשרות לעיתים להוריד או להפסיק את השימוש בתרופות.

 

איזה טיפול יקבל אדם המגיע לטיפול פסיכולוגי בעקבות מחלה גופנית? קיימים כמה מישורים לכך.

 

1. שיחה פתוחה וחופשית על מצבו. שיחה כזו חשובה מאד לאדם החולה, שלא פעם סובל מדיכאון וחרדות בעקבות מחלתו, בנוסף לבעיות נוספות שהיו בחייו עוד לפני שהתפרצה המחלה. השיחה הפתוחה והחופשית יכולה לאפשר לו "לפתוח את ליבו", לקבל אוזן קשבת ומבינה לרגשותיו ולמצבו, ולשמוע מהפסיכולוג הצעות ודרכים להתמודד עם המצוקה הנפשיות והגופניות ממנה הוא סובל. לעתים החולה, שצריך להתמודד עם הכאבים, הפחדים, הספקות והלחצים שהמחלה מעוררת, לא מוצא אדם איתו יוכל לדבר בחופשיות ובכנות על מצבו ולקבל הדרכה, עידוד והבנה. לעתים, החולה חושש שאם ידבר עם האנשים הקרובים לו על מצבו, הוא ייתפס כ"מתלונן", "נודניק", או כמי שמפרט על סימפטומים גופניים ש"לא נהוג" לדבר עליהם. לכן, אין תחליף לשיחה פתוחה במסגרת טיפול פסיכולוגי היכולה לעזור לחולה להרגיש שיש לו מקום אחד בו הוא יכול באמת לדבר על מצבו הגופני והנפשי.

 

2. לימוד טכניקות. הפסיכולוג המטפל באדם חולה ילמד אותו טכניקות שיכולות לעזור בשיפור מצבו הגופני ובהתמודדות עם המצוקה הנפשית. כך למשל, טכניקות של נשימה הנלמדות בטיפול הפסיכולוגי יכולות לעזור בקושי הנפשי של התמודדות עם כאבים, בדיקות קשות וגם ניתוחים, ובמקביל – טכניקות אלו יכולות לסייע לשיפור המצב הגופני עצמו. הפסיכולוג המלמד טכניקות אלו מדריך את החולה כיצד להתאמן עליהן בבית, כך שיהפכו לחלק קבוע משגרת חייו של החולה, וגם יעזרו ברגעי משבר גופניים ונפשיים.

 

3. עבודה בעזרת היפנוזה ודמיון מודרך. עבודה בעזרת היפנוזה ודמיון מודרך כבר הוכחה כמשפרת תפקודים גופניים במחלות שונות. בטיפול הפסיכולוגי הפסיכולוג יבצע עם החולה טכניקות שונות של היפנוזה ודמיון מודרך, שתפקידן לעיתים לדמות שיפור בתפקוד הגופני של איבר מסוים בגוף, או לדמיין מצבי החלמה בעתיד – וכך לפתח אופטימיות והצעות מעשיות שיעזרו להביא להחלמה.

 

4. שיתוף בני-משפחה אחרים בטיפול הפסיכולוגי. שיתוף של בני-משפחה בטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור בבירור מתחים שקיימים במשפחה (על רקע המחלה או מסיבות נוספות) ובגיוס בני-המשפחה לעזרה. כאשר החולים הם ילדים, שיתוף ההורים בטיפול הפסיכולוגי הוא הכרחי. בטיפול פסיכולוגי בילדים חולים אפשר ללמד את ההורים והילד יחד טכניקות שיעזרו לילד להתמודד גופנית ונפשית, לעזור להורים להקשיב טוב יותר לילדם ובמקביל גם להעניק להורים תמיכה, הקשבה והבנה לקושי ולסבל שלהם, שנובע ממה שעובר על ילדם.

 

5. טיפול קבוצתי. טיפול פסיכולוגי קבוצתי הוא המקום לחברי הקבוצה להתחלק בפתיחות בחוויות העוברות עליהם. הם ישתפו זה את זה בקשיים שלהם בהתמודדות עם מחלתם, וגם בלחצים פסיכולוגיים אחרי שעוברים עליהם. חלק מהטיפול הפסיכולוגי הקבוצתי כולל לעתים גם הדרכה של פסיכולוג בנוגע לשיטות התמודדות, טכניקות של הרפיה ועוד.

 

אלו ההתערבויות הפסיכולוגיות העיקריות שיכולות לעזור לחולים. פליאתנו על שילוב של טיפול בנפש בעת משבר גופני צריכה להשתנות להקשבה והבנה של המשמעות הגדולה שיש להבראת הנפש לשם הבראת הגוף. מחקרים רבים מכאן ומסורות עתיקות מכאן יכולים לעזור לנו לקבל את חשיבות הטיפול בנפש בזמן מחלה של הגוף, ולהבין עד כמה הגוף והנפש הם יחידה אחת שלמה, שעובדת יחד, לטוב ולרע, במצבי בריאות ומחלה.