הודו: תרמילאים בהתנדבות

תרמילאים ישראלים בהודו הם דבר נפוץ, מתנדבים ישראלים - פחות. עמותת "תרמילאי שלום" ומשרד החוץ פועלים לשנות את המצב, ופצחו במסע גיוס נרחב

איך מתקנים את הרושם הרע שמשאירים התרמילאים הישראלים בהודו? שאלה טובה. אבל במשרד החוץ מאמינים שמצאו את התשובה: התנדבות.

 

לפני כשנה וחצי יצא לדרך פרויקט של עמותה בשם "תרמילאי שלום", שמטרתו קידום התנדבות של משלחות צעירים ישראלים בהודו. משרד החוץ החליט לאמץ את הפרויקט ולעודד את פעילותו בהודו.

 

קובי מונוביץ, מנכ"ל העמותה, מספר: "הפרויקט החל מיוזמה של ח"כ ברזניץ, שהיה אמון על קשרי ישראל הודו. לפני שנה היה ריבוי כתבות על הצעירים הישראלים בהודו והתנהגותם השלילית. הפרויקט נולד על רקע התפיסה כי באמצעות משלחת כזו ניתן יהיה לשפר את תדמיתו של המטייל הישראלי, שספגה ביקורות קשות בעיתונות ההודית".

 

בנובמבר 2007 יצאה להודו משלחת פיילוט של 11 ישראלים, רובם בשנות העשרים לחייהם. המתנדבים פעלו בקרב ילדים, בני-נוער ואנשי חינוך מקומיים בבירה דלהי. "הקבוצה ששהתה בדלהי היתה מוצלחת מאוד", מספר מונוביץ, "היא התרכזה בפעילויות בקהילה, בעיקר בחינוך והדרכה בתחומים שונים כמו מחשבים, אנגלית וספורט".

 

כעת, בעידוד משרד החוץ, מתכננת העמותה לצאת במבצע גיוס מתנדבים רחב, ולהוציא משלחות ברצף, אחת אחרי השנייה. המשלחת הראשונה מתעתדת לצאת בינואר 2009 לג'אהלוואר (jahalwar), מחוז הנמצא בדרום מזרח רג'אסטאן, שבצפון מערב הודו.

 

העמותה "תרמילאי שלום" ממומנת מכספי תרומות בלבד, והיא האחראית על הגיוסים וההכשרה של המתנדבים בארץ. המתנדבים מממנים לעצמם את הטיסה, ואילו המחיה והכלכלה בהודו ממומנות על ידי מארגני הפרויקט מן הצד ההודי - ארגון ה-NGO "ריטנג'לי".

המתנדבים עבדו בקרב ילדים (צילום: עמית קוחן)

  

משרד החוץ מעודד

עירית שניאור, קונסולית ישראל בניו דלהי, מספרת על העניין שגילה משרד החוץ בנושא: "מדובר בפרויקט חווייתי שתורם לתדמית ישראל בחו"ל בכלל ובהודו בפרט. ישראל נתפסת בצורה מסוימת, ודרך העשייה ויצירת הקשרים הדימוי של ישראל משתפר. אנחנו מברכים על הירתמות הצעירים לתרום מזמנם וממרצם למקומיים, ואנו רוצים לחזק אותם".

 

הפרויקט עונה על צורך נוסף של משרד החוץ - לשמור על קשר עם המטיילים והתרמילאים בהודו. "אנחנו בקונסוליה מחפשים את הקשר עם השטח, לדעת מה קורה עם הטיילים והתרמילאים הישראליים. כחלק מהפעילות הזו מצאנו לנכון להתקשר אליהם בנושא זה - והתוצאה אכן חיובית מכל ההיבטים".

 

"המשלחת הקודמת התקבלה באהבה והערכה ובידיים פתוחות. המתנדבים יצרו קשר חזק עם המקומיים, גם עם המבוגרים שבהם, פתחו בפניהם את הלב, והחיבור היה חזק ומדהים. אנחנו מאמינים שיש ליצור המשכיות ולכן הפרויקטים הבאים יהיו ברצף".

 

עם זאת, מבהירה שניאור, "מעורבות השגרירות ומשרד החוץ היא בהיבטים הלוגיסטים והתיאומים. משרד החוץ אינו מממן את הפרויקט, אך מסתכל בחיוב ומעוניין לסייע לו. יש לציין כי הפרויקט בהודו אינו יוצא דופן, וקיימים פרויקטים של תרמילאים מתנדבים גם בעוד מקומות בעולם".

המשלחת הישראלית ב-2007 (צילום: עומרי אירם)

 

הודו מזווית אחרת

את הסיבה מדוע יש לשפר את תדמית הישראלים בהודו מסביר עמית קוחן, בן 23, שהיה מתנדב במשלחת הפיילוט: "רצינו להראות שיש ישראלים שאכפת וחשוב להם - שהם לא מגיעים להודו רק כדי לשרוץ במקום אחד ולעשות סמים. בכל הזדמנות הסברנו על ישראל, כמו שאנחנו רואים אותה ולא איך שהיא מוצגת על פי הטיילים הישראלים. המטרה פרט להתנדבות הייתה להראות שיש גם ישראלים שנותנים מזמנם להודו".

  

ההתחלה לא היתה קלה, מספר קוחן. "מכיוון שהיינו במשלחת הפיילוט, לא בדיוק ידעו איך הדברים יתנהלו, ניסו להכשיר אותנו בצורה אופטימלית, אבל להודו כמו בהודו, יש חוקים משלה. הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים רק ללמד את המקומיים והתאמנו את עצמנו לאוכלוסיה שגרה בתנאי עוני ושפל, ולהבנה שאפילו רק להראות שלמישהו איכפת, עוזר. ניסנו לתת תחושה שהיינו פה ועשינו משהו".

 

"המשלחת הייתה ספתח מדהים לטיול בהודו היא הכינה אותי בצורה מדהימה, ואפשרה לי לראות את הודו מזווית אחרת - בעין רחוב. מבינים את התרבות וצורת המחייה בצורה טובה יותר. אמנם זוהי טיפה בים אבל זוהי התחלה מבורכת, משלחות נוספות עתידות להגיע לאזורים שונים, ואנשים מתחילים לשמוע על כך",מסכם עמית את החוויה.

 

עומרי אירם, 25, גם הוא מיוצאי המשלחת ב-2007, מספר: "ראיתי את הפרסום בעיתון, ניגשתי למבחני המיון ושמחתי שאהיה חלק ממשלחת הפיילוט. זאת הייתה חוויה חוצת תרבויות, בחודש שהיינו שם ניסינו להגיע להבנה ותקשורת עם המקומיים. הגענו עם מטרה ברורה והכשרה ספציפית ללימוד האוכלוסייה המקומית, אבל כשהגענו היינו צריכים להתאים את עצמנו. המצב היה שונה בפועל וההתאמות שעשו נתנו פרספקטיבה והבנה רחבה יותר על צורת חייהם ותרבותם".

 

עומרי מוסיף כי לפרויקט היה טעם של שליחות, והם יצאו כנציגים ישראלים, ששמם לא היה חיובי בהודו, בכדי לשפר את הדימוי. בסופו של יום האוכלוסיות שעבדו עימם היו ילדים שלא ממש ידעו מי אלו הישראלים, אבל הבינו שהם אנשים שבאו מארץ אחרת בכדי לעזור קצת.  

נוצר קשר בין המתנדבים לילדים (צילום: עומרי אירם) 

 

איך זה עובד?

"המתנדבים יכולים להיות בכל גיל ובחירת המועמדים נעשית על פי האדם עצמו והיכולות שלו", מספר קובי מונוביץ. "אנחנו מחפשים נבחרת שתייצג בכבוד את ישראל", מסר מונוביץ, "אנשים שמחפשים עניין בהתנדבות, שיש להם ניסיון והדרכה עם בני נוער, יצירתיות, יכולת אלתור ופתירת בעיות במקום". 

 

המתנדבים יעברו הכשרה בת שבוע בארץ, ולאחר ההגעה להודו יעבדו בבתי ספר ממשלתיים. התחומים המרכזיים הם לימוד אנגלית, היגיינה, עזרה ראשונה, הימנעות ממחלות ומיומנויות חיים. בנוסף לכך, הפעם המתנדבים יתנדבו במרכזים בריאותיים ויערכו את בדיקות הסקר למקומיים - שזה הערכה רפואית ראשונית שתאפשר המשך טיפול. 

 

כאמור, המתנדבים מגיעים להודו על חשבונם, ויכולים לשלב את ההתנדבות במהלך טיול פרטי. ההתנדבות נמשכת בין ארבעה לשמונה שבועות, לפי רצון המתנדב. בזמן זה השהייה ועלויות המחייה הן במימון המארגנים.

 

• לפרטים והרשמה: דוא"ל עמותת תרמילאי שלום