בשם האם

כיצד הוטבע חותמן של דמויות נשיות ידועות בשמות משפחה יהודים? בית התפוצות ואנציקלופדיה ynet חושפים את שורשי שמות המשפחה של כולנו

האם קיים ניגוד בין "ערכי משפחה", ומסורת יהודית לבין שמות משפחה שמקורם בנשים? רבים מן המתנגדים להשארת שם משפחתה של האישה לאחר נישואיה יגייסו את המסורת והערכים לצורך הצדקת טיעוניהם. אך בחינת ההיסטוריה היהודית מראה לנו שאין זה מן ההכרח. אמנם במקרים רבים שם המשפחה הוא פטריאכלי ומיוחס לאבי המשפחה, אך ישנן דוגמאות לא מעטות בהן דווקא שם האם הוליד שם משפחה נפוץ ומורשת ארוכה.

 

אתה מוצא שלושה שמות נקראים לו לאדם:  

אחד מה שקורים לו אביו ואמו  

ואחד מה שקורים לו בני האדם  

ואחד מה שקונה הוא לעצמו  

מדרש תנחומא פרשת ויקהל א'

 

גדולים ורבים מבני העם היהודי הציגו עצמם בשם האם. נתחיל ברבקה אימנו, בעת שהיא משקה את עבד אברהם ואת כל גמליו בזרועות חסונות. ליד הפיק-אפ בְּאֵר של ימי קדם מציגה את עצמה רבקה כדלקמן: "וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת-בְּתוּאֵל אָנֹכִי--בֶּן-מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" (בראשית כד, כד). מילכה הוא שמה של אם המשפחה. עם השנים, רבקה עצמה זכתה להפוך לשם משפחה: ריבקין, או ריפקין. כמו גם ריבל. לא רק נשים, אלא גם כמה דמויות גבריות ידועות בהיסטוריה היהודית נשאו שמות נשיים בגאון, דוגמת "הרמטכ"ל" של דוד המלך – יואב בן צרויה (דברי הימים א', פרק ב', 15-16) וכהני דת כשמעון (ישמעאל) בן קימחית (יומא, דף מז, ע"א).

 

במהלך שנות הגלות הארוכות, נשים רבות הורישו את שמן לצאצאיהן ואף לגברים שאיתן, בעיקר מטעמי נוחות, יוקרה ואמונה. בארצות רבות באירופה, נישואים דתיים שלא נרשמו אצל רשם הנישואין, לא נחשבו חוקיים. יהודים רבים לא יכלו להרשות לעצמם להתחתן באופן רשמי, מסיבות שונות: הכרח להתחתן מול צלב, או גביית תשלום גבוה בעבור הפרוצדורה, ולכן העדיפו היהודים להתחתן בנישואים דתיים בלבד. כתוצאה מכך, ילדי המשפחה נרשמו בתעודות בשם משפחתה של האם כילדים לא-חוקיים (מה שנהוג לכנות כיום "משפחה חד-הורית").

 

במקרים אחרים גבר שהתחתן עם אישה ממעמד מכובד ויוקרתי, העדיף לשנות את שם משפחתו לשם משפחתה כדי להצטרף לשושלת המכובדת. גם גברים שעסקו במקצוע זהה לשל אבי האישה או שהיו שוליות בבית האב, קיבלו על עצמם את שם אבי האישה, שלרוב היה שמו של המקצוע בו עסקו. סיבה נוספת לשימוש בשם האם היתה בכדי לבלבל את השלטונות ובכך להתחמק מגיוס חובה לשרות צבאי.

 

בין נושאי השמות המטריאכליים נמנות כמה מהדמויות הנודעות בהיסטוריה היהודית: נחמן סירקין, מאבות הציונות הסוציאליסטית ומראשי תנועת הפועלים בעולם, ששמו נובע מהשם שרה. יצחק בשביס-זינגר, ששמו "בשביס" נובע מבת-שבע, ומתועד כבר במאה ה-17 בפראג. האנרכיסטית האמריקאית אנדריאה ריטה דבורקין כנראה שאבה משהו מאמה הרוחנית, דבורה הנביאה, בתיאוריות הפמיניסטיות הרדיקליות שנשאה. ישראל דב פרומקין, מחלוצי העיתונות העברית בארץ-ישראל, חב את שמו לפרומה, שמשמעותו שמחה ומתועד לראשונה כבר במאה ה-13 כשם נשי. שמו של יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת הראשון, הוא גלגול סלאבי למילה שפרינזל שמשמעותה ביידיש – תקווה (אספרנס באיטלקית).

 

למעשה, לשמות הנשיים אין סוף: ציפורה הפכה לפייגה שהפך לפייגלין, פלורה שמשמעותה פריחה הפכה לבלום ולבלומן, ופלומה היונה הפכה לבלומה. וכך הלאה, השמות התגלגלו והשתנו, עם המסורת ולא נגדה, וחיזקו את המשפחה וערכיה בהאדירם נשות חיל רבות שתרמו לעושרה של המסורת ולתולדות העם היהודי.

 

נכתב בסיוע בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, ת"א. רוצים לגלות את משמעות שם המשפחה שלכם? - פנו לאתר בית התפוצות

 

 

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

 

                             לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet