"אם אלפרון היה מאובטח - לא היו מחסלים אותו"

עדי רונן, ששימש כמאבטח של פושעים בכירים - בהם זאב רוזנשטיין - ניתח בשיחה עם ynet את חיסולו של יעקב אלפרון. רונן פרש מהעיסוק כשנאסר על מאבטחי עבריינים לשאת נשק

"אפשר לומר בוודאות שניתן היה למנוע את חיסולו של יעקב אלפרון" - כך סבור עדי רונן (34), מי שאיבטח בעברו ארבעה מראשי ארגוני פשע מוכרים, בהם זאב רוזנשטיין. לדבריו, לוּ היו עם אלפרון מאבטחים הם היו מונעים את חיסולו - אתמול בפיצוץ מטען במכוניתו בתל-אביב.

 

רונן אמר היום (ג') ל-ynet: "מאבטח לא היה מכניס את האדם עליו הוא שומר לרכב שלא הייתה אליו גישה. למיטב הבנתי, המכונית של אלפרון היתה כל הזמן בחניון בית המשפט מבלי שמישהו נשאר באוטו. מאבטח אחד היה חייב להישאר שם".

 

לאחר שעבר קורס מאבטחי אישים, שימש רונן כמאבטח אישים במשך כשלוש שנים. "אחרי הקורס הציעו לי עבודה דרך חברת שמירה. העבירו אותי ועדת קבלה ארוכה שנמשכה חודש שלם, אבל לא אמרו את מי אני אמור לאבטח. בדקו אותי כאילו אני הולך לאבטח את ראש הממשלה", הוא נזכר. "כשגיליתי שמדובר ברוזנשטיין נכנסתי לרוטינה. לא יכולתי להגיד כן או לא, לא אמרתי לעצמי אם זאת אישיות בעייתית, אבל המשפחה פחות התלהבה".

 

רונן, שכמה מבני משפחתו שירתו במשטרה, סיפר כי איבטח את רוזנשטיין במשך כשנה - ולאחר מכן איבטח שלושה עבריינים "מוכרים מאוד" בארצות הברית. 

 

על  עבודת האבטחה הוא מספר: "צריך ללוות את המאובטח לכל מקום שאליו הוא הולך - אירועים שמחים כמו בר-מצוות וחתונות וגם במקומות שבהם אתה יכול להתייבש שעות בשמש - כמו פגישות עסקיות בבתי קפה". למאובטחים, כך הוא מסביר, דרישות בעייתיות לעתים ופעמים רבות הם אינם ממושמעים. "זאת בעיה", הוא מודה. "אני בא לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. היה לי אירוע עם עבריין שנכנס למקום וחיכיתי בחוץ בהוראה שלו - בינתיים התפתחה שם מריבה ולא ידעתי מה קורה שם".

 

למרות המקצועיות הוא מודה כי נוצרים קשרים אישיים עם העבריינים המאובטחים. "לא משנה את מי אתה מאבטח, נוצרת כימיה ויחס למאובטח. אתה הולך ואוכל איתו והולך לאירועים. נוצרת אינטראקציה. אני יודע מה הוא אוהב לאכול ויודע דברים אינטימיים. אני מניח שזה כמו ביחסי עורך דין-נאשם או פסיכולוג-מטופל".

 

המאבטח מחוץ לביתו של רוזנשטיין (צילום: מאיר פרטוש)

 

ממאבטח לנהג מונית

לפני כשנתיים וחצי פרש רונן מאבטחת אישים ועבר לעבוד כנהג מונית. הסיבה העיקרית לכך אז נבעה ממדיניות המשטרה שלא אישרה לחברות אבטחה להשכיר את שירותיהם של מאבטחים אישיים חמושים לעבריינים. זאת במסגרת המלחמה בפשיעה ובמטרה להפחית את מספר כלי הנשק בקרבת חברי ארגוני הפשע, מחשש לפגיעה באזרחים. החלטה זו גובתה בפסיקת בג"ץ.

 

"יכול להיות שאחת הסיבות שאלפרון נסע ללא מאבטח, נובעת מהעובדה שהמשטרה אסרה על שימוש במאבטחים חמושים. אולי הוא לא הרגיש מספיק מאוים, אבל לדעתי זאת הסיבה שהוא מצא את מותו", הוא אומר. "בכל מקרה, בנקודה הזאת הסתיימה הקריירה שלי עם אבטחת האנשים הללו. ההחלטה רק הובילה מאבטחים ישרים לחצות את הקווים ולעבור על החוק. ההחלטה הזאת היא שסגרה לי את הדלת בפני התחום".

 

אבל ראשי הפשע לא נותרו ללא אבטחה צמודה. לדבריו מצאו רבים חלופות בדמות "חיילים" של המשפחה ואחרים פשוט הצליחו להטות מאבטחים ישרים לחצות את הקווים. "מאבטח אחד שאני מכיר המשיך לאבטח למרות הכל, הוא נתפס על ידי המשטרה, נפתח לו תיק פלילי והוא אינו יכול לעבוד יותר עם משרד הביטחון. לא נשארה לו ברירה והוא המשיך להפוך להיות אחד מארגוני הפשיעה. המשטרה סגרה לו את הדלת והוא התערבב בהם", מספר רונן.

 

על עבודתו החדשה, הוא אומר: "מה שבטוח, מי שיעלה על המונית שלי - זאת תהיה מונית מאובטחת. יהלומנים ועורכי דין היום שולחים אתי מסמכים וסחורה ונוסעים איתי, כי סומכים עליי. מעין מונית מאובטחת".