השועלון והאווזה

בין קבוצת חץ לקבוצת הברבור ממוקמת לה קבוצת הכוכבים "שועלון", ובה ערפילית המשקולת. צילמנו אותה עבורכם

היום נתמקד באחת מקבוצות הכוכבים הפחות מוכרות בשמים. זו קבוצת שועלון, או בשמה הלטיני Vulpecula (ראו מפה). הקבוצה ממוקמת סמוך מאוד לקבוצת הכוכבים ברבור ותהילתה באה לה בזכות גרם שמים מרהיב המצוי בתחומיה, ערפילית המשקולת.

 

במקור היה שמה הלטיני Vulpecula cum Ansere, כלומר השועלון והאווזה ואת שמה העניק לה האסטרונום הווליוס, שביקש למלא את החלל שבין קבוצת חץ לקבוצת ברבור בקבוצה נוספת. כפי שכתב: "קיוויתי למקם את השועלון והאווזה במקום בשמיים שמתאים לזה היטב, משום שחיה זו היא כה תאוותנית, ערמומית ואימתנית. הנשר (נראה שהכוונה לברבור) והעיט (Aquila) הם בעלי טבע דומה: ערמומיים ותאבי בצע. בתחומי הקבוצה, השוכנת על רקע שדות הכוכבים העשירים של שביל החלב יש צבירי כוכבים פתוחים רבים שניתנים לתצפית במשקפת שדה ובטלסקופ קטן. רצוי לסרוק היטב את שטח הקבוצה בלילה חשוך".

 

כאמור, בקבוצת שועלון מצוי גרם שמים מוכר מאוד בקרב חובבי האסטרונומיה וזו הערפילית הפלנטרית M27 (גרם השמים מספר 27 בקטלוג של שארל מסייה), המכונה "ערפילית המשקולת". ערפילית פלנטרית היא שלב כמעט אחרון בחייו של כוכב שמסתו ההתחלתית אינה גדולה מ-5 מסות שמש והיא דומה לערפילית הטבעת בקבוצת נבל. השריד שנותר מהכוכב שהשיל את שכבותיו החיצוניות הוא כוכב דחוס וחם מאוד שהטמפרטורה על פניו מגיעה ל-85,000 מעלות קלווין בערך (פי 20 מטמפרטורת פניה של השמש). שלב הערפילית הפלנטרית בתום חיי כוכב נמשך פרק זמן קצר – כמה עשרות אלפי שנים – הרף עין בהשוואה לכלל תוחלת החיים של הכוכב שאורכת למעלה מ-10 מיליארד שנים. מרחקה של M27 מהשמש 950 שנות אור בלבד והיא אחת הערפיליות הפלנטריות הקרובות ביותר לשמש (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

 

ערפילית המשקולת (צילום: יגאל פת-אל, עופר גבזו ועידן פייביש)

 

בשלוש תמונות אלה, של ערפילית המשקולת, שצולמו במצפה הכוכבים בגבעתיים, אפשר לראות בבירור את מעטפת הכוכב מתפשטת בחלל. שתי התמונות צולמו במהלך ערב קהל שהתקיים במצפה והקהל חזה בתהליך הצילום. הערפילית צולמה בשלושה מסננים שונים; שני מסננים מעבירים אור הנפלט מאטומי חמצן ומימן המצויים בערפילית וכן במסנן כחול, בכל מסנן היה משך הצילום כ-15 דקות, ס"ה 45 דקות צילום. ייחודה של תמונה זו שהיא צולמה בטלסקופ שקוטרו 66 מ"מ בלבד (William-Optics ZS 66) שאליו הוצמדה מצלמת CCD אסטרונומית.

 

הטלסקופ הורכב על הטלסקופ הראשי של המצפה כדי שמנועי העקיבה של הטלסקופ הראשי יפצו על התזוזה של גרמי השמים הנגרמת כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו. הצבע האדום בשולי הערפילית מקורו במימן. תופעה נוספת שאפשר להבחין בה בצילום היא צבעי הכוכבים הנראים בתמונה. לכוכבים הנראים בכל שדה הראייה אין כמובן קשר לערפילית, אך צבעיהם מרמזים על הטמפרטורה שלהם – כוכבים אדומים הם בעלי טמפרטורת פנים נמוכה בעוד שהכחולים הם בעלי טמפרטורת פנים גבוהה. תופעה דומה מתרחשת בעת חימום ברזל – בתחילה הוא אדום וככל שהוא מתחמם הוא מקבל גוון כחול יותר.

 

התאמה זו בין צבע לטמפרטורה היא עיקרון חשוב באסטרופיזיקה, שכן היא נותנת לנו אומדן מיידי לגבי טמפרטורת הפנים של כוכבים. התמונה הימנית היא תמונת תקריב של הערפילית שצולמה באמצעות הטלסקופ הראשי של המצפה, Meade LX200 בקוטר 0.4 מטר באמצעות 3 מסננים שמעבירים אור הנפלט מאטומי מימן, חמצן וגופרית (מכאן ההבדל בגוונים של התמונה). התמונה התחתונה היא עיבוד של תמונת התקריב בגווני אפור, כדי להבליט פרטים בערפילית. בשתי תמונות התקריב השריד החם של הכוכב מסומן בחץ.

 

מערכת השמש השבוע

 

הירח הולך ומתמעט השבוע עד שיגיע למולדו ביום חמישי, 27 בנובמבר. מכאן, שהירח ייראה השבוע רק לאחר חצות ולפני זריחת החמה ובמשך מרבית שעות היום. ביום שישי, יוכלו המאחרים בנשף לצפות בירח החולף כמה מעלות מדרום לכוכב הלכת שבתאי. שני גרמי השמים ייראו יפה מעל האופק המזרחי החל מהשעה 1 לאחר חצות. שלושה ימים לאחר מכן, יחלוף חרמש הירח הדקיק מדרום לכוכב ספיקה, הכוכב הראשי בקבוצת בתולה.

 

האירוע הגדול של החודש יתרחש בשבוע הבא, ב-1 בדצמבר, עת שני כוכבי הלכת הבהירים ביותר בשמים (ושני גרמי השמיים הבהרים ביותר אחרי השמש והירח), יתקבצו. אפשר לצפות מדי יום ויומו לכיוון דרום מערב, מיד בתחילת דמדומי הערב, ולהבחין בנוגה השועט מדי יום מזרחה, לכיוונו של כוכב הלכת צדק, עד למרחק המינימלי ביניהם שייראה כאמור ב-1 בדצמבר (ועל כך ברשימה הבאה).

 

נוגה וצדק מצויים בתחומיה של קבוצת הכוכבים קשת. שני כוכבי הלכת נראים היטב רק בשעות הערב המוקדמות מעל האופק הדרום-מערבי והם שוקעים לפני השעה 8 בערב באופק הדרום מערבי (ראו מפה). נוגה מכוסה כולו בעננים ואי אפשר להבחין בפרטים על פניו, בניגוד לצדק שכבר בצפייה מבעד לטלסקופ איכותי בהגדלה קטנה, אפשר להבחין ברצועות העננים שלו. נוגה מקבל את אורו מהשמש, דוגמת יתר כוכבי הלכת, אך בניגוד לצדק המרוחק מהשמש, נוגה מצוי במסלול פנימי (בין כדור הארץ לשמש). לכן, יש באפשרותנו לראות גם את צדו המופנה מהשמש והלאה.

 

בימים אלה אנו רואים כ-70% מפניו המוארות של נוגה ולכן הוא נראה מבעד לטלסקופ פגום, ממש כפי שנראה הירח כמה ימים לפני המילוא. נוגה ממשיך ומתמעט במשך כל התקופה שבה הוא נראה ככוכב ערב ובמקביל גודלו הזוויתי גדל (זווית הראיה שבה אנו רואים אותו) כיוון שהוא הולך וקרב אל כדור הארץ. בניגוד לנוגה, שמדי יום שוקע מאוחר יותר ומשפר את הסיכויים לצפות בו בטרם יצלול בענני האובך המצווים מעל האופק, עדיין אפשר לצפות בצדק וארבעת ירחיו הן מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים.

 

מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום של צדק ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום האסטרונומיה ב-ynet