חזון העצמות: מרק בשר של חורף

רפי אהרונוביץ' חיכה בקוצר רוח לסופשבוע חורפי, כדי להכין סיר מרק ענקי - כזה שהריח שלו ימשוך אותו אליו כזומבי, עם עלות השחר. אז איך בסוף הוא מוצא את עצמו יושב בבית קפה ומתגעגע לסיר המהביל שבבית?

בתור אופטימיסט מלידה ופסימיסט לעת מצוא, חיי אינם קלים כל כך, כמו שמרבית הקוראים טועים לחשוב. פעמים רבות אני מלא בהתלבטויות וחייב להחליט החלטות הרות גורל, ולעתים מתהפך אני על משכבי. "בטח אבא", העירה הקטנה. "קשה לישון במיטה עם 4 שלטים, 3 כיווני רוחב, גובה, זוויות, רכות, ומזרונים, מהמשובחים שהמציאו מדעני נאס'א". "מי סיפר לך על המזרונים?", שאלתי בתמיהה, בחנות סיפרו לי שזה עדיין לא לפרסום. "עשיתי מה שאתה לא עושה - קראתי את הפרוספקט". התעלמתי. באמת אני מתהפך רבות על משכבי, ובייחוד בימות אמצע השבוע. למה דווקא אז? שכן אז חייבים לקחת החלטה - מה אוכלים בסוף השבוע. על פניו זה נשמע פשוט, אלא שאצלנו, כמו כל דבר, זה מסובך. אפילו כשזה נוגע לכלבה שלנו, אנחנו מעסיקים חברה שמתפרנסת רק מלהגיד מי ירד איתה היום.

 

והיה וסוף סוף יהיה חורף בסוף השבוע, אבשל איזה תבשיל או מרק מההביל באחד מהסירים בגודל מוסדי שיש לנו בבית. אני מתעורר מוקדם, הריח הורג אותי, כזומבי אני נמשך לכיוון המטבח. יש מצב שצלחת ראשונה תיערה לקרבי כמעט עם הנץ החמה. אני מתכנן את שארית היום בהתאם לתבשיל. לא להתרחק יותר מתחום השבת והמטבח שלי. אבל אז מתחילים טלפונים עם רעיונות והצעות. השמש רק מציצה לדקה מבין העננים, וכבר בואו נטייל, נאכל בחוץ, או לשם גיוון - נאכל בחוץ ואז נטייל. כך מוצא אני את עצמי יושב בקפה או מסעדה, מקטר על האוכל ולבי בבית במטבח, עם הסיר המהביל שלי.

 

לא נורא, מרגיעה אותי הגברת האופטימיסטית. יישאר להמשך השבוע. נכון שתבשיל או מרק משתבחים במקרר, אבל באמצע השבוע זה לא אותו דבר - כולם ממהרים, מקסימום מחממים צלחת במיקרו וגומעים בעמידה. אז השבוע החלטתי לגדל חוט שדרה. ביום חמישי בערב הנחתי על הכיריים את הסיר המוסדי והכנתי מרק כהלכתו, אחד כזה שיש בו שני סוגי בשר, המון עצמות, המון ירקות, והוא למעשה ללא גבולות גיאוגרפיים - חוויאג' למרק מהמטבח התימני, לימון וירק מהמטבח הבלקני, וסתם דברים טובים מהמטבח הטעים. אגב, שלא תחשבו שלא קיבלתי אישור מההנהלה לפני שהנחתי את הסיר. "בוודאי, איזה כיף", התלהבה הגברת. "סוף סוף נהיה בבית".

 

סיר מרק ללא גבולות גיאוגרפיים

סיר זה יכול להאכיל כ-12 מחבריי הטובים, או 20 אנשים נורמליים.

 

המרכיבים:

3 אוסובוקו טלה חתוכים באמצע

1 ק"ג בקר (רצוי מאוד שריר) חתוך לקוביות

3/4 ק"ג קשתית (שפונדרה) חתוכה לקוביות

2 עצמות רגל והרבה עצמות מח (המח כמעט ואינו תורם לטעם המרק, אבל אין כמוהו לנשנש על טוסט עם קצת מלח)

2 עגבניות בשלות ויפות מגוררות

5 גזרים קלופים וחתוכים גס

4 בצלים שלמים קלופים

6 שיני שום

1 צרור גדול של שמיר

1 כף גדושה חוויאג' למרק

מלח

פלפל

1 סלרי עלים (לשמור חלק ממנו לקישוט)

1 לימון טרי

מספר טיפות של שמן שומשום

 

אופן ההכנה:

1. את העצמות מכל הסוגים מניחים בתבנית ומכניסים לתנור, שחומם מראש ל-200 מעלות, למשך 30 דקות.
2. מעבירים את העצמות לסיר על אש גבוהה, מוסיפים את הבשר ומערבבים בעדינות על מנת שייחרכו מעט.
3. מתבלים בחוויאג', פלפל ומלח. מוסיפים מים קרים עד כיסוי העצמות והבשר, ואז מוסיפים עוד 4-5 כוסות מים.
4. מוסיפים את העגבניות, הגזרים, הבצלים, השום, השמיר ועלי הסלרי, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים.
5. אם העגבניות חסרות טעם, כדאי להוסיף כף רסק עגבניות, ואם אתם אוהבים טעם מודגש יותר של חוויאג', הוסיפו גם ממנו.
6. יוצקים מרק לקערות. מטפטפים מיץ לימון טרי, 2-3 טיפות שמן שומשום ומקשטים בעלי סלרי.
7. מגישים עם לחם לבן מוברש בחמאה ושום, קלוי מעט בתנור.