בין התובעת לבני הזוג נחתם הסכם, שלפיו התחייבה התובעת לספק להם, בין השאר, שירותי אירוח בגן אירועים, שירותי קייטרינג ל-300 אורחים, גשר תאורה ומערכת - בתמורה ל-82,339 שקל.
לאחר האירוע סירבו בני הזוג לשלם את יתרת החוב וטענו כי במשך החתונה נשבו רוחות עזות, אשר הפריעו לקיום תקין של החגיגה, וכתוצאה מכך אורחים רבים עזבו את הגן בשעה מוקדמת. לטענת החתן והכלה, הואיל וגן האירועים ממוקם על צוק מעל הים, היה על התובעת ליידע אותם כי קיימת אפשרות שינשבו רוחות בעוצמה כה חזקה.
השופט אורן שוורץ קבע כי לא הוכח שאכן נשבו רוחות עזות וחזקות אשר הפריעו לקיום האירוע; בין היתר, מכיוון שהחתן והכלה עצמם לא העידו בפני בית-המשפט, וכן לא הוצג סרט הווידיאו שצולם בחתונה.
נוסף על כך נפסק כי התובעת לא התחייבה שלא יהיו רוחות בשעת האירוע, ובכל מקרה, בהסכם בין הצדדים נקבע כי התובעת אינה אחראית לנזק כלשהו שיגרם למזמין כתוצאה מכוח עליון, לרבות נזק שנגרם כתוצאה מרוחות.
הנתבעים חויבו לשלם לתובעת 32,935 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, וכן הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין