התאחדות שעומדת בראש ארגוני המעסיקים מציינת בהנחיותיה כי לתלוש החדש יהיה מעמד של מסמך משפטי מחייב. הדבר מהווה שינוי דרמטי בחוק הגנת השכר שהוא בעל "משמעויות והשלכות רחבות היקף על זכויות העובדים ועל החובות החלות על המעביד".
מהפכת התלוש החדש היא תוצאה של תיקון החוק שהתקבל בכנסת פה אחד בקיץ שעבר ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה). התלוש חייב להיות ברור וקריא ולכלול את כל המגיע לעובד עד לשקל האחרון וכל זכות אחרת שמגיעה לו (ימי חופשה וכו').
מהפך נוסף בעקבות החוק החדש לטובת העובדים יעמוד לזכותם בסכסוכי השכר עתידיים. נטל ההוכחה מתהפך ומעתה, המעביד הוא זה שיצטרך להוכיח כי שילם את כל המגיע ממנו כחוק. זאת אחרי 40 שנה שבהן נאלץ העובד להוכיח את טענותיו כשתבע את מעסיקו על הלנת שכר או על עיוותים בתנאי השכר.
יחימוביץ פנתה בימים אלה לאוצר בתלונה שהמדינה, שהיא המעסיק הגדול במשק, טרם נערכה ליישום החוק. זאת, לעומת המעסיקים במגזר הפרטי כמו התעשיינים שכבר פועלים, לדבריה,במהירות ובאחריות. יחימוביץ דרשה מהאוצר ללכת בעקבותיהם ולהוציא לחשבי השכר ולמדפיס הממשלתי את ההנחיות המחייבות לגבי מתכונת התלוש ותכניו.
החוק התקבל אחרי שנתיים של דיונים עם נציגי האוצר, ההסתדרות, משרדי התמ"ת והמשפטים. ארגוני המעסיקים תמכו בחקיקה. יחימוביץ הסתייעה ב"קליניקה למשפט ורווחה" שליד האוניברסיטה העברית עד לגיבוש הנוסח הסופי של החוק לאחר פשרות עם כל הגורמים.
"החוק החדש שם קץ למצב שבו היו מעסיקים אשר השתמשו בתלושי שכר מעורפלים ומסתוריים ככסות לעבריינות על חוקי העבודה", אמרה יחימוביץ ל-YNET. "מטרתו המקורית היתה מיסוד תלוש השכר כמסמך קריא, מובן ומחייב. אבל במהלך הדיונים הצלחנו להוסיף לחוק את ההישג החשוב לא פחות של העברת נטל ההוכחה בסכסוכי השכר מהעובד החסר אונים למעסיק, בתוספת הסנקציות הפליליות שיהיו דגל אדום למעסיקים עבריינים".