באיזה גיל אפשר לעזוב את הילדים ולנסוע?

הוזמנתם לכנס מקצועי, בא לכם על חופשה זוגית, ליהקו אתכם לתוכנית ריאליטי. רק בעיה קטנה: מה עושים עם התינוק? פאנל מומחים מתגייס להסביר מתי אפשר לנסוע ולהשאיר בבית את הילדים ואת רגשות האשמה

נסיעה לחו"ל, חופשה זוגית, נסיעת עבודה או תוכנית ריאליטי. באיזה גיל סביר לעזוב את הילדים, לכמה זמן ומה הדרך הכי טובה להיפרד? כמה תשובות לשאלות חשובות.

 

האם עזיבה זמנית של אמא קשה יותר מעזיבה של אבא?

• "לרוב יש הבדל בין עזיבת האם לעזיבת האב, בייחוד בגילאים צעירים מאוד וכשהאם היא הדמות המטפלת העיקרית‭,"‬ אומרת ד"ר שלומית לוי, פסיכולוגית, אחראית על היחידה לגיל הרך במרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים הדסה בירושלים. "במקרים כאלה, התינוקות רגילים לראות את האב בא והולך ולכן עזיבה ממושכת שלו תהיה קשה פחות מעזיבה ראשונה של האם. בכל מקרה, קל יותר לתינוקות ולילדים בכל גיל כשרק הורה אחד נוסע, ואז רצף החיים נשמר‭."‬

 

• "ההבדל בתגובה לעזיבה של אמא או אבא תלוי בטיב הקשר בין התינוק להורה‭,"‬ אומרת ד"ר דפנה דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית מהאקדמית ת"א-יפו. "במשפחות שבהן חלוקת הנטל שוויונית, יהיה קשה לתינוקות ולילדים כשכל אחד מההורים נוסע לאיזשהו פרק זמן. במשפחות שבהן האמא יותר מעורבת – עזיבה שלה תקשה יותר מעזיבה של אבא‭."‬

 

• "בשנת החיים הראשונה אחד הדברים החשובים ביותר להבטחת ההתפתחות התקינה הוא יצירת קשר רציף עם דמות עיקרית אחת, לרוב האם‭,"‬ אומר מיכאל זיו, פסיכולוג קליני. "כשהאם עוזבת לזמן ממושך יותר מהרגיל, אין לתינוק יכולת לדעת שהיא הלכה ותחזור. טרם התפתחה אצלו קביעות האובייקט, ולכן הוא עלול לחוות עזיבה כחוויה מטלטלת מבחינה רגשית. מדובר על תוהו ובוהו פנימי, בייחוד כשהאם מיניקה. כשהדמות המשמעותית עוזבת התינוק חש חסר אונים ולכן ייצמד לדמות אחרת, אבל מעבר בין הדמויות לא רצוי בשבילו. אם גם אבא או סבתא הם דמויות משמעותיות בשבילו, והם נשארים איתו כשהאם נוסעת, נסיעתה לא תגרום לטלטלה רגשית כזאת‭."‬

 

האם כדאי לוותר על נסיעות עבודה למען הילדים?

• "בלי פרנסה אין קיום‭,"‬ אומרת דיאנה אדלמן, יועצת משפחתית וזוגית ומחברת הספר "הכנה להורות‭."‬ "ברור שלא פעם צריך לעשות דברים קשים ולשלם מחיר גבוה כדי להתפרנס. בדרך כלל ילדים מסתדרים מצוין עם מסרים חד-משמעיים וברורים, הבעיה נוצרת כשהורה אחד אומר שהנסיעה חשובה וטובה, וההורה השני מעביר מסר שזה רע. בעיה נוספת היא כשנסיעות העבודה נהפכות לשגרה, הורה אחד כל הזמן נוסע והאחר קורס תחת נטל המשימות. ההתארגנות הנדרשת במצב כזה היא הרבה מעבר להתארגנות הטכנית; חשוב שבתפיסה של הילד תהיה דמות מחויבת, קבועה ופנויה רגשית אליו. זה יכול להיות ההורה שנשאר בארץ, סבתא או סבא ואפילו בייביסיטר אהובה. העיקר שיהיה מבוגר אחד שיש לו זמן להקשיב לילד ביומיום‭."‬

 

• "נסיעת עבודה היא עניין לגיטימי כמו יציאה לחופשה‭,"‬ אומר חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי ומחבר הספרים "הורים כבני-אדם" ו"הורים כמנהיגים‭."‬ "הורה שיוותר על נסיעת עבודה שחשובה לו כי הילדים מביעים התנגדות יהיה מתוסכל, ממורמר ויחוש ניצול וסחיטה. זה יעבור לילדיו ויעורר כעסים הדדיים‭."‬

 

• "התפתחות הקריירה היא צורך לגיטימי, וכל הורה צריך לחשב את המחירים שהוא וילדיו ישלמו בכל מצב‭,"‬ אומרת עופרה כהן, עובדת סוציאלית בהסמכה לטיפול משפחתי, המכון להתפתחות הילד במחוז ת"א-יפו של שירותי בריאות כללית. "כשהנסיעה קריטית והילדים נשארים בארץ עם ההורה השני או עם דמות משמעותית אחרת, אין סיבה לוותר עליה‭."‬

 

 גיל 8-9 חודשים: רוצים חופשה? קחו את הילד אתכם. צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

נופש בלי ילדים - לכמה זמן אפשר לנסוע?

• "חופשה זוגית חיונית לחיזוק הקשר הזוגי‭,"‬ אומרת תמי זייף, יועצת חינוכית ומאמנת הורים וילדים. "לכן בעצם היא חשובה גם לילדים וחבל לוותר עליה. מגיל חמש-שש שבוע פעם בשנה נראה לי סביר, כמובן עם הכנה מראש ותוך הבטחת שמירה על הקשר עם הילדים בזמן החופשה. לפני כן לדעתי עדיף להימנע מכך‭."‬

 

• "הילדים לא צריכים להכתיב לנו את החופשות, אבל צריך לקחת אותם בחשבון כשמתכננים חופשה‭,"‬ אומר ד"ר רוני אדם, פסיכולוג קליני מחוזי בקופת חולים מכבי. "חשוב לדחות את החופשה אם הם חולים, לא לתכנן חופשה בתקופות מעבר כמו מעבר דירה או תחילת שנת לימודים, לקיים קשר רציף בזמן החופשה וכמובן לא לנסוע לזמן רב מדי. באופן כללי עדיפות חופשות תכופות וקצרות מאשר חופשה אחת ארוכה. זה לא הזמן לחודשיים בהודו, וצריך להתאים את משך החופשה למה שיתאים לדעתנו כהורים רגישים ליכולותיו של הילד. לדעתי, בשנתיים הראשונות עדיף לא לנסוע בלי הילד. בגילאים שנתיים-חמש אפשר לנסוע ליומיים, בהתאם לאופי הילד. אחרי גיל חמש אפשר לנסוע גם לשבוע-שבועיים‭."‬

 

• "לוקח זמן עד שתינוק יכול לתפוס שהורה קיים גם כשהוא מחוץ לטווח החושים שלו‭,"‬ אומרת יעל שמעוני, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, יועצת ל"בייבי לינק‭."‬ "כל עוד זה לא קרה – היעדרות ארוכה יכולה לעשות נזק גדול. לכן, בעיניי, בין גיל ארבעה-חמישה חודשים לגיל שלוש עדיף לוותר על חופשות בלי התינוק. אם אין ברירה – לצאת לחופשה קצרה של לילה אחד מחוץ לבית ולהשאיר אותו עם הדמויות הכי קבועות במעגל הקרבה השני. רגשית וקוגניטיבית, ילד מעל גיל שלוש מסוגל לרוב להבין שההורים קיימים גם אם הם רחוקים ושהם יחזרו, ואז אפשר להתרחק לזמן ממושך קצת יותר. בכל מקרה אפשר וחשוב לבדוק את זה: לנסוע בפעם הראשונה ללילה אחד, ואם זה עבר בשלום לנסוע בפעם הבאה לשני לילות וכך הלאה. כדי לדעת איך הילד עבר את ההיעדרות צריך לבחון את תגובותיו כשההורים חוזרים. אם בשלב המיידי הוא מביע שמחה ובשלב הבא הוא לא מביע תגובות נסיגתיות, וגם אם יש כעס מדובר בכעס מתון ולא קיצוני, משמע שההיעדרות עברה בשלום".‬

 

 עד גיל חצי שנה: אפשר לנסוע גם לזמן ממושך. צילום: index open

 

מה לגבי הורים שעוזבים את ילדיהם כדי להשתתף בתוכניות ריאליטי?

• "הייתי שולחת אותם לטיפול‭,"‬ אומרת טובה חכם, פסיכולוגית חינוכית ומטפלת משפחתית מוסמכת במכון להתפתחות הילד של קופת חולים מאוחדת ברחובות. "בגיל 16 זה בסדר לנסות להגשים חלום להפוך לסלב, אבל כשאתה הורה לילדים, המחויבות הראשונה צריכה להיות כלפי הילדים ולא כלפי הפנטזיות שלך. אמנם ילדים משלמים מחיר על הגשמת הפנטזיות המקצועיות של הוריהם, אבל לעתים זה הכרחי ולא יוצר נתק בין ההורים לילדיהם. בתוכניות כאלה זה פשוט מיותר‭."‬

 

• "אני נגד‭,"‬ אומר ד"ר גילי גולדצוויג, פסיכולוג קליני בהדסה אופטימל. "ילדים בני חמש-שש ומעלה אולי יתגאו שהוריהם משתתפים בתוכנית כזאת, אבל גם אז התוכניות האלה כרוכות לרוב בחשיפה שיכולה להיות מביכה. זה מורכב ולא נעים, וההורה הנעדר לא נמצא שם כדי לספק הסברים. מעבר לזה, היעדרות של הורה לתקופה ממושכת בעייתית לילדים בכל גיל‭."‬

 

• "פרידה היא חלק מתהליך חשוב להתפתחות הזהות והדימוי העצמי של הילד‭,"‬ אומרת ד"ר נעמה צורן, פסיכולוגית התפתחותית מומחית לגיל הרך, "אבל פרידות מהורים צריכות להיות מותאמות לגיל של הילד, והעובדה שכאן מדובר על פרידה ממושכת בשילוב היחשפות לתכנים לא רלבנטיים הופכת את העניין למטריד. מבחינה קוגניטיבית ורגשית הילדים לא יכולים להתמודד עם זה בצורה ראויה".‬

 

לידיעת הנוטשים

דברים שכדאי לזכור לפני שאורזים מזוודה:

• אל תברחו ואל תיעלמו לילדים כשהם ישנים! כשבוע עד עשרה ימים לפני הנסיעה, כדאי להכין את הילדים, גם כשהם תינוקות: להסביר להם בטון רגוע וברור שאתם נוסעים, לומר לאן, לספר איפה יישארו ועם מי ולתאר איך יתקיים ביניכם הקשר בתקופה הזאת – טלפונים או שיחות וידאו באינטרנט, למשל. משיחות כאלה יוכלו ליהנות בני שנתיים ומעלה. קטנים יותר עלולים להיבהל מכך שהקול קולכם אבל אי אפשר לגעת ולהרגיש באמת. גדולים יותר עשויים לבכות לשמע קול ההורה, אבל הבכי והכעס הזה עדיפים על תחושת הנטישה שיוצר נתק מוחלט.

 

• רצוי שהילדים יישארו בבית וימשיכו בשגרה הרגילה שלהם. אם יש אחים או אחיות, כדאי שיישארו יחד בתקופת ההיעדרות. זה מחזק את תחושת הביטחון.

 

• אם אין ברירה והילד לא נשאר בבית בתקופת ההיעדרות, אפשר להשאיר לו דובי או חפץ של ההורים (מחזיק מפתחות, למשל) שילווה אותו.

 

• כדאי להמחיש לילדים את מושג הזמן. בני שנתייםשלוש ומעלה יכולים להוציא מדי יום חרוז מצנצנת פלסטיק שהכנתם מראש, כסמל ליום שעבר. גדולים יותר יכולים לסמן איקסים על טבלת ייאוש. אפשר גם להכין בלוק ציור שמדי ערב ייתלש ממנו דף, וגם לתאם עם מי ששומר עליהם שהם יציירו ויספרו על כל יום בדף אחד וישמרו לכם.

 

• מגיל שנתיים-שלוש רצוי להשאיר לילד מכתבים שיוקראו לו מדי יום, כמו סיפור. אפשר להכין מראש ספרון שיספר על נסיעת ההורים וילווה בציורים של חדרם במלון או פעילויות הילדים כשההורים רחוקים.

 

• כשהורה אחד נוסע, מוטב להימנע מהכנסת הילד למיטה הזוגית. ילד לא אמור להוות תחליף לבן הזוג.

 

• חשוב ביותר להשאיר את הילדים עם דמות מוכרת, אהובה ואוהבת, ולא להכיר להם בייביסיטר מזדמן יומיים לפני הנסיעה.

 

• כדאי בהחלט להביא מתנות, אבל אין צורך לפצות את הילדים בשלוש מזוודות מלאות מתנות. הגזמה בכמות המתנות מעידה לעתים על תחושת אשמה של ההורים ולא עונה על צורך אמיתי של הילד.

 

• אפשר להשאיר לילדים תמונות של ההורים אבל לא להגזים. אין צורך להפוך את הבית לאתר הנצחה.

 

• קחו בחשבון שהחזרה לא תהיה פשוטה, הילדים עלולים להביע מחאה וכעס, להתנהג בריחוק ולבכות. מצד אחד היו אמפאתים וסבלנים כלפי הכעס של הילד, ומצד שני אל תעבירו לו מסר שנעשה לו עוול. כשרק הורה אחד נוסע, חשוב שההורה שנשאר לא יעביר לילד מסר מאשים כלפי מי שנסע.

 

דברו במספרים

באיזה גיל אפשר להסתפק בבייביסיטר ולהתחפף?

 

עד חצי שנה:

הדעות חלוקות. יש האומרים כי בשלב זה לא משנה מי מטפל בתינוק, כל עוד הוא מטופל כהלכה. מצדדי הגישה מאמינים כי בששת החודשים הראשונים לחיי התינוק אפשר לנסוע אפילו לתקופה ממושכת.

 

חצי שנה - שנה:

בערך בגיל חצי שנה מתחיל להתפתח קשר ייחודי עם ההורים, ולכן כשהם אינם נוצרת מצוקה. מנגד יש המשוכנעים שיש להימנע באופן מוחלט מעזיבת התינוקות עד גיל שנה, כי התינוק לומד להיקשר בהדרגה. בגיל ‭9-8‬ חודשים מתחילה להתפתח חרדת נטישה. רוצים חופשה? קחו את הילדים אתכם.

 

שנה-שנתיים:

הפעוט מזהה את ההורה החסר. בהיעדר מושג זמן הוא יחווה יומיים כמו שבוע, ולכן מוטב להיעדר לימים ספורים בלבד.

 

שלוש-שש:

הילד מסוגל להפנים שהוריו נסעו אבל הם עתידים לחזור, ולכן אפשר להיפרד לצורך נסיעה, אבל לא יותר משבוע. הם יתגעגעו ויחוו מצוקה, אבל יבינו שאתם חוזרים וזה יקל.

 

גיל שש ואילך:

העולם כבר הרבה יותר ברור לילדים והם אפילו יודעים לבקש מתנות, מה שעוזר להם בהתמודדות עם החסר. מצד שני, בגיל הזה חוזרות חרדות הנטישה, מה שעלול להפוך את נסיעת ההורים לעניין מאיים. הקושי, מעודדים המומחים, מתמתן עם הגיל. אפשר לנסוע לשבועיים-שלושה, בהנחה שהילדים נשארים עם דמויות מוכרות ואהובות. הם יבינו, וגם יבקשו שלנסיעה הבאה תיקחו אותם.