להגיש צונן

קנייה ווסט מוציא אלבום שכולו שברון לב ודכדוך ונעזר לשם כך באפקט קולי מתכתי וקר. אם מצליחים להדחיק את הצרצור המרגיז, מתגלים שירים יפים ומעוררי אמפתיה

 

יתכן שהביקורת הטובה ביותר לאלבום החדש של קנייה ווסט הופיעה דווקא בטוקבק באחד מאתרי המוזיקה הבריטים: "להקשיב ל-808s & Heartbreaks זה קצת כמו ללעוס נייר כסף'". ובאמת, האזנה רצופה לאלבום, שבו הקול עבר עיוות דיגיטלי מוחלט, עשויה לעורר צמרמורת מתכתית שכזאת.

 

למה בחר ווסט, אחד מכוכבי ההיפ הופ הגדולים ביותר שפועלים כיום, לזנוח את הראפ לטובת אלבום שלם של שירה מסונתזת? אז ככה: "808s & Heartbreak" כשמו כן הוא, עוסק בשברון לב. מבחינה אישית, ווסט עבר שנה קשה במיוחד: הוא איבד את אימו דונדה בנובמבר שעבר, שמתה בעקבות ניתוח קוסמטי שהשתבש ובהמשך השנה נפרד מארוסתו, המעצבת אלכסיס פייפר. לא מפתיע, אם כן, שהזמר החליט להעניק כאן לשירה שלו נופך חנוק מבכי.

ווסט. אחרי אלבומי הקולג', עבר לאלבום על כאבי התבגרות

 

לשם כך הוא נעזר באוטו-טיון, תוכנה שמתקנת דיגיטלית את גובה צליל השירה ומעניקה לו סאונד רובוטי. האפקט המתקבל זכה לכינוי העממי "אפקט שֶר", בזכות להיטה של הזמרת "Believe" מ-1999. נכון, עבר כמעט עשור מאז יצא אותו להיט ומאז כל מיני מפגעים דומים בדמות "Fragments Of Life" של רוי ודאס, "Around The World" של דאפט פאנק ועוד, כך שהסבלנות עשויה לפקוע באמצע ההאזנה לאלבום, וחבל. חבל, משום שווסט אולי איבד הרבה השנה, אבל כישרון הכתיבה שלו בהחלט נותר חזק כשהיה.

 

זהו אמנם האלבום הרביעי של ווסט, אבל במובנים רבים הוא משהו שונה לגמרי. אחרי טרילוגיית אלבומי הפתיחה, שהתייחסה לקריירה האקדמית הכושלת שלו ("נושר מקולג'", "הרשמה מאוחרת" ו"סיום לימודים") וסימלה את היציאה לחיים עצמאיים, עוסק עכשיו ווסט, כאמור, בכאבי ההתבגרות ובפרט בכאבי לב. עם שמות שירים כמו "חסרת לב" ו"החורף הקר ביותר", אפשר להבין לאן נושבת הרוח המקפיאה.

עטיפת הגרסה הדיגיטלית של האלבום

 

אלמנט דומיננטי נוסף באלבום הוא המקצבים המונוטוניים במכוון שעליהם נבנו השירים, שנועדו להדגיש עוד יותר את הניכור שהוא חש. לשם כך ווסט נעזר במכונת התופים "רולנד 808" - כן, אותה מכונה אייטיזית. כך שאם באלבום הקודם, "Graduation", שאב ווסט השראה וסימפולים מעולים משירי סבנטיז מלודיים של אלטון ג'ון, "סטילי דן" ולאבי ספרי, עכשיו הוא מתחבר לגל החדש, הן לרובוטיות הקרה שלו והן ליצירות רגישות יותר, ע"ע השיר "Coldest Winter", שמסמפל את "Memories Fade" של "טירז פור פירז".

 

השירים הטובים באלבום הם "רובוקופ", שמעלה קצת את הטמפו ומחבר מקצב עולץ יחסית למילים מקפיאות הדם ו-"Welcome To Heartbreak", שמשכיל לעורר אמפתיה במקום לעורר אנטגוניזם: "חבר שלי הראה לי תמונות של הילדים שלו. כל מה שהיה לי להראות היו תמונות של הבתים שלי. הוא אמר לי שלבת שלו יש תעודה חדשה. כל מה שיש לי זו מכונית ספורט חדשה".

 

במישור האישי, נאחל לווסט שלא יידע עוד צער. במישור המוזיקלי, למאזין לא נותר אלא לקוות שאחרי העיסוק בכל הכאב יבוא קתרזיס, כזה שיחזיר אותו לעושר המוזיקלי של האלבומים הקודמים ושבאלבום הבא, אי-שם בשנה הבאה, נשמע את קולו הטבעי.