דרוש: חוט שדרה

דיירי הבית משנים את הנאמנות שלהם לפי המשימות והבנים שנשארו עדיין מתקשים לפתח אופי. סמדר שילוני מהמרת מי הבא ללכת וזה לא מי שחשבתם

ונפתח בשתי ההדחות הצפויות של השבוע. למה, למה תמיד כשאנשים מתחילים לייצר איזה עניין בווילה הם צריכים ללכת? קודם ונסה ויוני, שניה לפני החלפת המיצים הרשמית ועכשיו אינה ועינב. רגע לפני שהכאפה עפה לפייסבוק של אינה שלחתם אותה הביתה. נכון שאינה ועינב עוד הספיקו לעשות שולם לפני ההדחה (סצנה שלא זכתה להגיע לפריים טיים של ערוץ 2), אבל מה זה משנה. סמכו על הטמפרמנט של עינב, קאט פייט היה רק עניין של זמן.

עינב וליאון. האחת נסיכה, השנייה נשמה 

 

מאוד יכול להיות שבמקרה של אינה הריב הזה היה הקש ששבר את ה.. ובכן את הקש הנוסף. הנתינים של הדוכסית עינב מרחיקים את כל מי שמעצבן אותה, ולכן העניין שהיא יצרה התקזז די מהר עם האהבה של המצביעים לנסיכה בובליל. ואולי צדק מי שאמר שאינה בסך הכל העדיפה לצאת עכשיו, לזכות בשבוע התהילה שלה (אותו תיאלץ לחלוק עם סר יוני), ולא להגיע לגמר ולהיבלע בין מועמדים אטרקטיביים יותר.

 

העימות בין עינב לאינה רק חיזק את המעמד של עינב, שכרגע נמצאת על גל מטורף, כזה שאבא שלה דהר עליו לפני כמה שבועות, ואולי היא תצליח לשמור עליו עד הגמר. הכסאח הזה גם הזכיר לי שעינב היא אולי לא הבחורה שאני אעמוד מחוץ לווילה ואציע לה חברות אמת ברגע שהיא תצא אבל היא דמות טלוויזיונית שאני בהחלט אתגעגע אליה. היא מזכירה לי מעילים דו כיווניים. יש לה שני צדדים ושניהם טובים למאכל אדם למרות שהם כל כך שונים אחד מהשני. היא כל כך מוחצנת שאני לא בטוחה שנשאר אצלה משהו בפנים. כל דבר שהיא נוגעת בו מייצר דרמה, לטוב ולרע. עד כמה שזה נשמע מוזר, אני אשמח אם היא או שפרה יקחו את המשחק.

 

גם אינה הבינה את הרעיון וניסתה לייצר דרמות בכח, לפלרטט עם איתי (וכמובן להרים את השמיכה כי לא נעים להסתיר למצלמה), רבה עם עינב – אבל אין נשמה בדרמה שלה, אין שם לב.

 

שחר של גמר חדש

יוני. נדמה שהבחור עדיין לא סיים את המשפט שהוא התחיל כשהוא נכנס לווילה. מההיכרות שלי איתו מבעד לענני הפאסטפורוורד, אני מוכנה להישבע שדווקא חיבבתי אותו מאוד. מה לעשות שהחיים קצרים ויש לי עוד כמה דברים שתכננתי לעשות כמו ארוחת בוקר, כביסה וצאצאים. אבל זה בסדר, כי גם ליוני עצמו יראה החודש ומשהו הזה כמו חלום אחד גדול על אבקות לבנות באישון לילה. ואגב, אם אפשר לבקש להעביר מסר חד משמעי לדיירים באמצעות האח הגדול – עניין הקמח מוצה. חלאס. תמצאו עיסוק אחר שימלא להפקה חמש דקות של שובבות נעורים דלוחה. או בפרפרזה - שמח בווילה, עצוב בבית.

יוני ואינה. ביי ביי (צילום: גולי כהן) 

 

ולסוגיית איתי, הראש למסונג'רים, הילה טוביאן של האח הגדול. האם גם הוא יצליח לגזור את קופון הנשמה הטובה ולהגיע לגמר? ברור שאין לו סיכוי מול אימפריית בובליל ואני עדיין מופתעת לגלות שיש אנשים שחושבים שיש לו סיכוי לקחת את הגמר. ואם הוא יקח אותו, מה זה אומר עלינו? האם אנחנו ועדת הרווחה של האח הגדול? האם אנחנו אמורים לבצע אפליה מתקנת ולתת לבחור שלא הצליח למצוא עמוד שדרה אחד במהלך התוכנית ולהיצמד אליו, מיליון שקל?

 

כנ"ל אגב לגבי לאון שפתח מאוד חזק אבל בעצם לא מסוגל להתעמת עם אף אחד מהדיירים, ויש גבול לכמה אפשר ללכת בין הטיפות, גם אם עכשיו דצמבר ואין זכר לגשם. איתי הוא נשמה, אין ספק, הוא נייד את עצמו בין חבורות הבית מהרגע שהוא הגיע, התחבר לוונסה, עבר לשפרה וצבר, ערק לבובלילים, חזר לצבר כשבאו החדשים, הוקיר את עינב, עשה טובה לאינה וברגע שעינב שאגה הוא עזב אותה לאנחות והשאיר אותה לבכות בחוץ.

 

הוא השלים כמעט עם כל הוראה שהונחתה עליו וכל ביקורת מהדיירים קיפלה

אותו. אז נכון, הוא באמת מה שנקרא "בנאדם טוב", נותן נותן נותן ולא מאמין שמגיע לו גם קצת לקבל. אבל עם יד על השלט, כמה פעמים נשארתם על המצלמה שלו? כמה פעמים עברתם למצלמה אחרת, בחיפושים אחרי בובליל או שפרה?

 

בשבוע הבא הדחה של דייר בודד ולערב הגמר יגיעו כנראה חמישה מתמודדים. אולי למעמד הגמר יגיעו פחות. הימור שלי – איתי הוא הבא ללכת. איך אומרים בתוכנית ההיא? עם כל הצער שבדבר, שחר יותר מעניין ממנו. העימות שלו עם שפרה והפיוס שבאו אחר כך היה אחד מנקודות השיא של הפרק. הוא אמנם לא מבין למה הוא מצטייר כאלים אחרי שהוא זינק אל הטייפקאסט בכזאת תאווה, כאילו הוא מזנק לג'קוזי של ביצים, אבל יש בו בכל זאת משהו נעים לעין. אולי זה התימהון הנצחי שמתעורר כשצופים בבחור שכולו מאסת שריר ומדבר בצ'מך.

 

בקטנה:

• דיירי הבית קיבלו מידע מהחלל החיצון על משבר המים שפקד את הארץ, למרות שאני מוכנה להישבע שהיה משבר כזה גם כשהם נכנסו לווילה. לא נורא. בשביל לראות את שחר מצחצח שיניים עם מי הגילוח של איתי אני מוכנה להאמין גם לזה.

 

• שיתופי פעולה בין שפרה לעינב עולים יפה. בכלל, ברגע שהאח הגדול מחלק את הבית למחנות, הדיירים משתלבים בהם באופן טבעי ותיכף מגמישים את הנאמנויות שלהם בהתאם. טוב לדעת.

 

• יוסי, חראם, עזוב את הילד. זה לא כוחות. שירת ה"שתוק" וה"לקק" ששיסית בלאון לא הוסיפה לך כבוד.

 

• עוד קטע שעורר סערה אבל נשמט מהפרק (טוב, היתה מלחמת קמח לשדר) – שפרה מסבירה ללאון למה הוא לא צריך לברך הבדלה (כי אין טעם לעשות את זה כשאתה ממילא לא שומר שבת ומבדיל בין קודש לחול), ומזכירה לו שאלוהים שהוא מתפלל אליו לא אוהב גייז. היה קצת קשוח אבל שווה.

 

• בברכת "תולעים שיצאו מהקופסה לא חוזרות בחזרה" חמה. נתראה בחצי הגמר.