אחרי ההתרסקות

האחראי על בית הספר לצניחה בצה"ל מדבר לראשונה על רגעי האימה באוויר, כשהתקרב לקרקע ב-200 קמ"ש, בלי יכולת לשלוט במצנח שלו, על הפציעה הקשה ועל החזרה לחיים ולפעילות ספורטיבית

יוסי יהושע פורסם: 04.12.08, 13:13

זאת הייתה אמורה להיות עוד צניחה אחת בקריירה הארוכה של אל"מ דרור פלטין, האחראי על בית הספר לצניחה של צה"ל, ומי שהיה סגנו של תא"ל גל הירש במלחמת לבנון השנייה. היא נועדה לתרגל מצבי חירום בצניחה, והפכה מתרגיל לאירוע אמת, שאחריו מצא את עצמו הקצין הוותיק נאבק על חייו.

 

"במהלך התרגיל הרגשתי איזשהו כאב קל בכתף ימין, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות", נזכר אל"מ פלטין, בראיון ראשון מאז התאונה. "מאז ומתמיד אני עוסק בספורט, ואני רגיל לתחושות של כאב או מתיחת שריר. רק כשהגעתי לגובה 4,000 רגל, ורציתי לשלוח את יד ימין כדי לפתוח את המצנח, גיליתי שאני לא מסוגל. לא הרגשתי את היד".

 

פלטין נאבק במצנח הרזרבי, שנפתח לבסוף מעצמו. ואז הגיעה הפגיעה בקרקע. "התגלגלתי והבנתי מיד שהמצב לא טוב", משחזר פלטין. "מיששתי עם היד את הרגל והרגשתי מייד שבר פתוח. למזלי הנייד שלי היה איתי. התקשרתי לנהג שלי, שחיכה לי בנקודת הכינוס. אמרתי לו שנפצעתי בצניחה ושיזמין מסוק לפינוי. קצין הקרקע שאל אותי מה קורה. 'אני שבור כולי', עניתי".

 

בראיון מספר פלטין על השיקום וכיצד הצליח לזנק בשבוע שעבר לטריאתלון אילת, חמישה חודשים אחרי ששכב במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים תל השומר.