מיזם החשמל של אגסי - שאלות לא פתורות

חברת בטר-פלייס של שי אגסי והאחים עופר, הציגה היום במעמד חגיגי את עמדת הטעינה, כמוה יותקנו מאות אלפים ברחבי המדינה. אלא שלצד הקדמה, מונחות מספר שאלות חשובות ביותר - עליהן ביקשנו מבטר-פלייס לענות. האם עכשיו הכל ברור? ההיפך מכך

האם המכונית החשמלית באמת מתקרבת לרחובות הערים בישראל? בטקס חגיגי, הציגה היום (ב') חברת בטר-פלייס את עמדות הטעינה שאמורות לשמש בעתיד לטעינת מכוניות חשמליות. במהלך החודשים הקרובים, מתכננת החברה להציב עשרות אלפי עמדות טעינה כאלה ברחבי ישראל - בחניונים, בתים פרטיים וברחובות הערים. "התקדמות החברה היא הוכחה כי החזון של מעבר לשימוש המוני ברכבים חשמליים הופך למציאות", אמר היום מנכ"ל החברה, משה קפלינסקי. "אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, העיריות, חברת החשמל, בעלי החניונים והחברות הגדולות במשק".

משה קפלינסקי, מנכ"ל בטר-פלייס, מדגמן עמדה חשמלית (תצלום: רויטרס)

 

אלא שלמרות ההתקדמות אותה מציגה החברה, ולמרות הצלחתה בשיווק כמה מרעיונותיה בישראל ובעולם הגדול, ישנן לא מעט שאלות חשובות שנותרו ללא תשובה מספקת. ynet הפנה היום מספר שאלות לנציגי החברה - ואלה התשובות שקיבלנו:

 

אין תו תקן - נכון להיום, אין לעמדות הטעינה ולתקעי הטעינה תו תקן בישראל. האם הן עברו תקינה במדינה אחרת, ומתי הן אמורות לקבל תקינה מקומית? ואם אין תו תקן, כיצד ניתן להתחיל בפיילוט שכולל מאות עמודי טעינה?

 

"הצבת כל עמוד נעשית בכפוף לאישורים מהרשות המקומית. בחניונים פרטיים - בתים, מקומות עבודה - בעל החניון או חברת האחזקה רשאים לאשר את הקמת התשתית. ברחובות עצמם, אנו עובדים מול מחלקת ההנדסה בעיריות השונות. כל עמדה נבדקת על-ידי מהנדס מורשה, בדיוק כמו לוח חשמל או מוצרים ציבוריים חשמליים אחרים. קיים היום שיתוף פעולה מצוין עם מכון התקנים, לגבי הגדרת הדרישות והשתתפות בתקינה הבינלאומית. יש לזכור שמכון התקנים אינו בודק היום, לפי חוק, מתקני חשמל תעשייתיים כמו נקודות הטענה ל-'מרינה', או רמזורים".

 

חשמל לכולם - האם חברת בטר פלייס תציע חיבור המתאים לכל כלי רכב שירצה לעשות שימוש בעמדת העגינה? ואם לא, כמה יעלה לבעל מכונית חשמלית עתידית, מתוצרת טויוטה למשל, לרכוש מתאם?

 

"עמדות הטעינה, השקעים והתקעים יהיו סטנדרטים. החברה פועלת היום לקידום המחבר (עמוד הטעינה והתקע, ש.ה) בוועדות התקינה הבינלאומיות. העמדה תשרת את כל סוגי הרכב. המטרה שלנו היא כי בסופו של דבר, כולם יוכלו להתחבר לעמדות טעינה של גם של בטר-פלייס וגם של מתחריה, בכל רחבי העולם".

 

עמדות לכולם - במידה ולא תתקבל עמדת הטעינה של החברה כעמדה המתאימה לכל מכונית חשמלית, מה מתכננת החברה לעשות?

 

חברת בטר פלייס בחרה שלא להגיב לשאלה זו

 

כמה זמן - האם כבר ידוע מה יהיה משך זמן הטעינה של המכוניות החשמליות?

 

"נסיעה ממוצעת ביום בישראל היא 50 ק"מ ביום, והנהג יצטרך להטעין את הרכב בין שעה לשעתיים במקרים הנ"ל".

 

- מנכ"ל החברה אמר היום כי חברת חשמל תגיש השבוע מסמך לממשלה, לפיו ההשפעה של מכוניות חשמליות על משק החשמל הלאומי תהיה זניחה. זאת, עקב השימוש בנקודות הטעינה בשעות הלילה. האם המשמעות היא שלא תתאפשר טעינה במהלך היום, והנקודות יהיו זמינות רק בלילה?

 

"ממש לא. הטעינה תהיה זמינה מכל מקום ובכל שעות היום. אנו מדברים היום על הצורך בטעינה מנוהלת, אשר תתחשב בכל רגע נתון במשק החשמל ותווסת את הטעינה".

 

- האם אין טעם לפגם בכך שחברת החשמל מגישה דו"ח באשר להשפעות מיזם המכונית החשמלית, וזאת בזמן שהיא חותמת על הסכם לשיתוף פעולה עם החברה?

 

"חברת החשמל ערכה בדיקה מקצועית עבור משרד התשתיות. חברת החשמל היא הרשות האחראית בישראל על משק החשמל וככזאת - היא היחידה שיכולה לספק עבור משרד התשתיות דו"ח הכולל את ההשלכות של מעבר לרכב חשמלי על משק החשמל בישראל".

  

- מנכ"ל החברה הצהיר גם כי בשנה הבאה יוקמו מספר תחנות שישמשו להחלפת סוללות במכוניות חשמליות. האם ידוע איך ימוחזרו הסוללות בתום השימוש בהן? האם ידוע היכן ימוחזרו ומה תהיה השפעת המחזור על הסביבה?

 

"הסוללות ימוחזרו בישראל, ללא כל השפעה סביבתית. הסוללות עשויות מליתיום - שהינו חומר אשר ניתן למחזור".

 

- המנכ"ל אמר עוד כי יפרסו 500 נקודות ברחבי הארץ עד סוף השנה, ואילו סמנכ"ל התשתיות של החברה אמר כי הפיילוט יימשך שישה חודשים, וייפרסו במהלכו 400 עמודי טעינה. מי צודק - והאם הכוונה לשנת 2008 או 2009?

 

"במסגרת הפיילוט שהחברה עורכת בימים אלה, אשר כבר התחיל ועתיד להתקיים שישה חודשים, החברה תפרוס כ-800 נקודות טעינה. הפריסה מתחילה בימים אלה ועתידה להסתיים בחודשים הקרובים".

 

- אם אכן יארך הפיילוט חצי שנה, ויכלול הקמת 800 נקודות, כיצד מתיישבת עובדה זו עם ההבטחה - במסיבת עיתונאים שנערכה לפני כחצי שנה - כי כבר ב-2009 יוקמו עשרות אלפי נקודות טעינה. האם זהו יעד שעדיין מחייב את החברה?

 

"החברה עומדת מאחורי היעדים שהציבה, ומתקדמת בתוכניות לפריסת תשתית טעינה בישראל ובמדינות נוספות. בשנת 2009 החברה תפרוס את התשתית לעשרות אלפי נקודות טעינה, כפי שאמרה בעבר".

 

- מנכ"ל החברה ציין היום כי שיווק מסחרי של מכוניות חשמליות יתחיל ב-2011. וזאת לאחר שבמסיבת העיתונאים הקודמת שקיימה חברה, בחודש מאי, דובר על מכירה בפועל של עשרות אלפי מכוניות כבר בשנים 2009-2010. האם יעדי החברה עודכנו?

 

"מכירה מסחרית תהיה בשנת 2011 - כפי שהתחייבנו בהשקה בישראל, יחד עם נשיא רנו ניסאן העולמית, קרלוס גוהן. בשנת 2009-2010 אנו נביא לישראל מספר רכבים כחלק מתהליך הלימוד והטמעה של כלי הרכב ומערכת התשתית. המטרה היא כי בשנת 2011 תשתית הטעינה של תהיה מוכנה לקליטת כלי רכב חשמליים בייצור המוני".

 

- מדוע לטענתכם נקודות הטעינה המתוכננות יאפשרו טעינה מהירה יותר של סוללות נתונות?

 

"מכיוון שעמדת הטעינה שלנו תומרץ בזרם של עד 32A, בשונה מעמדות טעינה אחרות, שעובדות בזרמים של 16A, ולכן זמן הטעינה שלנו קצר יותר".

 

אז הכל ברור?

למרות התשובות שקיבלנו על רשימת השאלות, יש עדיין סוגיות לא פתורות בנוגע לתכניות העתידיות של בטר פלייס. ולפניכם כמה מהן:

 

• המיזם של אגסי מתכנן לפרוס 500 אלף נקודות טעינה ברחבי הארץ,  ברחובות הערים, בבתים ובחניונים. וזה לא ממש "ייעוד תעשייתי" כמו שבטר פלייס טוענת, וההשוואה למספר זניח של נקודות טעינה במרינה לחלוטין לא רלוונטית.
• ובאותו עניין: קשה להבין מדוע מדינת ישראל אינה דורשת תו תקן מתאים מבטר פלייס, לפני שהיא מרשה לה להציב נקודות טעינה חשמליות. כדאי לזכור כי נקודות אלה, המתוכננות למצוא מקום בשטח הציבורי, יהיו נגישות לכל. גם לנהגים, אך גם לילדים ועוברי אורח.
• ללא תו תקן וללא סטנדרט בינלאומי, קשה להבין למה מזדרזת החברה להקים את עמדות הטעינה. בעיה חמורה עוד יותר היא התקדמותה של בטר פלייס להשגת מעמד של מונופול בפועל - מי שלא יוכל להתחבר לרשת הטעינה שלה, פשוט לא יוכל לטעון את מכוניתו.
• נכון שבטר פלייס מבהירה כי העמדות, התקעים והשקעים יהיו סטנדרטים, היא רק לא מבהירה מי ערב שעמדות הטעינה שלה - ולא אלה של חברה מתחרה למשל - ייקבעו כסטנדרט עולמי.
• בעידן המודרני, קשה לראות מדוע מניחה בטר-פלייס שזמן טעינה בן שעתיים, לכל נסיעה של 50 ק"מ, ייחשב כסביר ללקוח.
• בנוגע לזמן הטעינה: אמפר גבוה יותר בעמדת הטעינה אכן עשוי להאיץ - כפי שטוענת בטר-פלייס - את התהליך. אלא שהיא נמנעת מלהבהיר כי סוג המצבר - שעדיין לא הוצג - הוא חלק קריטי מהמשוואה. לכן, התייחסות לזמן טעינה היא תיאורטית לחלוטין.
• ההנחה כי עיקר השימוש בעמדות הטעינה יהיה בשעות הלילה הנוחות למשק החשמל, טעונה עדיין הוכחה. ומה יקרה אם לא?
• נושא מחזור הסוללות מטריד במיוחד: בטר-פלייס מצהירה כי לא תהיה לפעולת המחזור כל השפעה סביבתית. כדאי להזכיר שוב: המכונית עדיין לא יוצרה, הסוללות עדיין לא נכנסו לייצור סדרתי, ובישראל עדיין לא הוקמה אפילו נקודת מחזור אחת.