מדד משלמי השוחד מדרג את הנטייה של חברות עסקיות ב-22 המדינות המובילות ביצוא בינלאומי ואזורי, שמייצגות 75% מסך היצוא הגלובלי של סחורות ושירותים וזרימת השקעות זרות ישירות. המדד מבוסס על סקר שנערך בקרב 2.742 מנהלי עסקים בכירים, שנבחרו לפי מידת היבוא וכניסת ההשקעות הזרות הישירות.
המדינות המדורגות במקומות אחרונים במדד - כלומר, שנתפסות כמדינות בהן תשלום שוחד במסגרת עסקאות מחוץ לגבולות המדינה הוא עניין שבשגרה - הן רוסיה, סין, מקסיקו והודו. במקומות הראשונים נמצאות בלגיה וקנדה, שנתפסות כמדינות שבהן הכי פחות סביר למצוא שוחד בעסקים. במקום השלישי נמצאות הולנד ושוויץ.
מהמדד עולה כי חברות שמשתתפות במכרזים ציבוריים בתחומי התשתית והבנייה הן בעלות הנטייה הגדולה ביותר לתשלומי שוחד לפקידי ציבור ובכלל, ובעלות הסיכוי הגדול ביותר להפעיל השפעה לא ראויה על קביעת מדיניות, החלטות ופרקטיקות של ממשלות באמצעות תשלומי שוחד לפוליטיקאים ומפלגות.
מגזרי טכנולוגיית המידע, הבנקאות והפיננסים נמצאו כמגזרים ה"נקיים" ביותר מבחינת תשלומי שוחד לפקידי ציבור, אך מגזר הבנקאות והפיננסים נתפס ככזה שבו הסבירות למתן שוחד לפוליטיקאים ומפלגות היא גבוהה יחסית.
פרופ' יוסף גרוס, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית - ישראל (שבי"ל), אמר כי "המדד מצייר תמונה מדאיגה, לפיה במדינות יצוא גדולות השוחד הוא עדיין כלי המשמש לזכייה בעבודות מחוץ לתחומי המדינה, למרות המודעות להשפעה ההרסנית שלו על מוניטין החברה".
"לישראל קשר עסקי עם מדינות רבות המופיעות בדירוג, דהיינו עליה להילחם ולהתחרות במשלמי השוחד ועלינו לגלות עירנות לעובדה כי ייתכן וגם גופים בישראל הם בין מקבלי השוחד. על ישראל להגביר את האכיפה בתחום ולאמץ חוקים ותקנות שכל מטרתם מאבק בתופעת השוחד", אמר גרוס.
לדברי גליה שגיא, מנכ"לית שבי"ל: "התפתחותו של המשבר הכלכלי הראתה לנו עד כמה שוקי העולם שלובים זה בזה. קיים צורך בנשיאה באחריות, ניהול סיכון משופר ואכיפה בכל שרשרת האספקה של חברות, בכדי למגר את תופעת השוחד. החברות עומדות בפני אתגר מורכב, אבל כפי שנעשה בתחומים אחרים, גם כאן המאמץ חייב להיות גלובלי".
שבי"ל היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי TI, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בברלין.
