את האמת, בשלהי הקיץ היה נראה שליגת הנשים הולכת לאחת השנים הפחות זוהרות שלה. שלוש מכוכבות הנבחרת החליטו לנדוד לתפוצות, רמת השרון בנתה סגל מפוצץ ונראה היה שהתחרותיות שליוותה את הליגה בשנים האחרונות, הולכת לאבדון.
ועכשיו בואו ונחזור להווה. תשעה מחזורים חלפו מפתיחת הליגה ועושה רושם שמדובר באחת העונות היותר מותחות ודרמטיות בהיסטוריה. רגע לפני פתיחת הסיבוב השני, החלטנו ב-ynet לתת כבוד לסיבוב הראשון המרשים ולסכם אותו בדרך ייחודית משלנו. כמו שגדולים מאיתנו כבר אמרו, כשמגיע אז מגיע.
זה לא סוד שהרמה בליגת הנשים השנה פחות גבוהה משנים עברו. לירון כהן, שי דורון ולייני סלווין עזבו לתפוצות וגם הזרות שהגיעו העונה ארצה איכותיות הרבה פחות מאלה שהתרגלנו להן בעונות האחרונות. ואולי זה בעצם מה שהפך את הליגה שלנו לכל כך מרתקת.
מזמן, אם בכלל, לא היתה צמרת כל כך שיוויונית. חמש הקבוצות שנושמות אוויר פסגות הפסידו, עד כמה שזה ייראה מוזר, רק אחת לשנייה. בכלל, הליגה עד כדי כך צמודה, כאשר המאזן בין כל החמש בבית הפנימי עומד על 2:2. רק יחס הסלים מפריד בין רמת השרון הראשונה לאשדוד החמישית. פשוט מדהים.
וגם: רמת חן ואשדוד אמנם נאבקות על תואר הפתעת העונה, בעיקר בגלל המאזן המרשים, אבל אסור לשכוח את הפועל תל אביב. פיני לוי לקח קבוצה עם שש שחקניות ובינתיים הוא עושה פלאים. שני נצחונות, הארכה מול בני השרון והפסד דרמטי בדקת הסיום לאשדוד. מה נגיד, שאפו.

לצערנו, כל שנה בליגת הנשים יש איזו קבוצה שמביישת את הפירמה. העונה מדובר במתנ"ס תל כביר. לא הצלחנו לספור כמה זרות עברו שם, אבל גם הן לא מנעו מאזן 9:0 בסיום הסיבוב. מה עוד, שמלבד משחק אחד, בכל שאר מפגשיה מול קבוצות ליגת העל ספגה תל כביר מעל 100 נקודות לערב, לא מעט פעמים אחרי תבוסות משפילות שמביישות גם את השחקניות.
וגם: מה יהיה עם הסטטיסטיקה? במקבילה הגברית המנהלת מחייבת את הקבוצות למחשב סטטיסטי שיהיה באולם. קנסות למי שרק יפר את ההוראה. אצל הנשים כבר מספר פעמים אנחנו שומעים תירוצים בלא מעט מגרשים, שרק מנסים לתרץ את אובדן הטופס. מה יהיה? תתבגרו, אולי עדיף שהאיגוד יאיים בעונשים, זה עוד עשוי לעבוד.

משרד הפנים? משטרת הגבולות? בני יהודה? אנחנו בטוחים שלכל אחד מהגורמים יש חלק בכך שתמרה בואי לא נכנסה לישראל ביום בו נחתה, אבל אנחנו לא מבינים למה לעזאזל צריכה שחקנית זרה בשנת 2008 לשבת במעצר בנתב"ג שלושה ימים, אחרי שבעונה החולפת שיחקה פה בליגת העל שלנו. תהיו בטוחים שבשנה הבאה לא נראה את בואי בארץ, ולא בגלל המטבח הים תיכוני.
וגם: לא ברור האם מטליה בלווין תישאר בארץ הקודש כבר במשחק הבא, אבל ההתנהלות שלה בהפסד 77:76 של רמת חן לאשדוד מבזה. את לא מסתדרת?! לא בא לך לשחק?! תשבי בצד, רק אל תעשי בושות.

מה יש להגיד על שארדיי יוסטון? את האמת, המספרים שלה אומרים הכל. 27.7 נקודות (מלכת הסלים של הליגה), 10.7 ריבאונדים (חמישית בליגה) ו-29.7 נקודות
מדד מעניקים לה את תואר השחקנית הדומיננטית בליגה. אז נכון, בנות השרון הובכה ביורוקאפ ופתחה את העונה בצורה די מגמגמת (מאז השיגה חמישה נצחונות רצופים), אבל יוסטון היתה שם תמיד כדי לספק את הסחורה.
החמישייה: ארין פיליפס (רמת השרון), תמרה מור (מכבי אשדוד), אולנה אוגורודניקובה (אליצור רמלה), שארדיי יוסטון (בנות השרון), לטויה פרינגל (מכבי רמת חן).
פיני לוי אמנם הוציא יש מאין בהפועל תל אביב, אבל דגן ובושינסקי ראויים לתואר. הראשון חזר לליגת הנשים אחרי חמש שנים היעדרות והצעיד את רמת חן לאחת הפתיחות הטובות של המועדון מאז ומעולם. השנייה הפכה את אשדוד מ'חביבת הקהל' לאחת הקבוצות הכי אטרקטיביות שיש לליגה להציע. השאלה הגדולה היא האם המומנטום החיובי יימשך?