ואולם כבר ביומו הראשון לעבודה במחצבה גילה התובע שאין קליטה במכשיר הטלפון הנייד שרכש, וכי לא ניתן להשתמש בו בזמן השהייה במקום. לטענתו, במכשירים אחרים אשר מחוברים לחברות אחרות היתה קליטה מלאה בכל אזור המחצבה.
התובע נאלץ לרכוש מכשיר טלפון נייד נוסף מחברת סלולר אחרת, והתחבר לשירות "עקוב אחריי", שבגינו שילם עמלות גבוהות. הוא התלונן בפני פלאפון על שיבושי הקליטה, אך לא קיבל מענה הולם. לדבריו, נגרמו לו נזקים רבים, בסך כ-5,000 שקל.
פלאפון טענה כי לנוכח טיבו ואופיו של השירות הסלולרי, קיימת אפשרות שבמקום כלשהו בזמן מסוים, לא תהיה קליטה אופטימלית.
השופט שמעון שטיין מבית-המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש קבע כי הצדק עם התובע, שכן מדובר בכשל המונע מהתובע שימוש סביר במכשיר ובשירותיה של פלאפון למשך כמחצית היממה, באופן קבוע ורצוף.
נקבע כי פלאפון התעלמה מפניות התובע ולא הציעה לו כל פתרון מניח את הדעת. "אף אם הנתבעת אינה מחויבת לרמת קליטה מקסימלית בכל מקום ובכל זמן ..., עדיין חלה עליה החובה להעמיד ללקוחותיה אפשרות סבירה לשימוש במכשירים שרכשו ממנה, ולסייע בידם להקטין את נזקיהם", כתב השופט בפסק-הדין.
לדברי השופט, אין זה מתקבל על הדעת שאדם ירכוש מכשיר טלפון נייד ולא יוכל להשתמש בו כמחצית משעות היממה, וכי בעת שיפנה אל החברה בבקשה לפתור מצוקתו, יושבו פניו ריקם.
לאור האמור נפסק כי התובע זכאי לפיצוי בגין מניעת שימוש במכשיר, בגין רמת השירות הלקויה, ובגין חיוב בעמלת היציאה. עם זאת, התובע לא הוכיח את מלוא נזקיו הנטענים, ועל כן הוחלט לפצותו בסכום גלובלי בסך 2,000 שקל. כן חויבה פלאפון לשלם לתובע הוצאות בסך 500 שקל, והחזר אגרה בסך 50 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין