נהג מונית אחד סיפר לי, שחבר הראה לו אתר עם תמונות מתחלפות. כמו שהיה כשהיינו ילדים, הוא אמר לי, עם בריסטולים. למי שלא חווה את מהפכת הווב מהטקסט אל הפלאש קשה לעשות מיד את האנלוגיה הזאת. ואולי זה הזמן, בעקבות המיזוג בין שוקווייב ואטום פילמז, לדבר פעם אחת ולתמיד על תופעה מציקה וקשה שגם בה אמצא את עצמי מן הסתם בעמדת מיעוט: הפלאש מעצבן.
עכשיו, שיהיה ברור. אני לא מתכוון לפלאש כמו של אטום פילמז. לא מפריעים לי אתרים של סרטוני פלאש וגם לא תפריטי פלאש מקסימים וזריזים כמו אלה של אטום. אטום פילמז ושוקווייב הם לצערנו יוצא מהכלל המעיד על הכלל, ולכן, אולי, טוב שהחברות האלה מתמזגות וכך יהיו פחות יוצאים מן הכלל.
סקיפ אנימיישן?
כשמדובר בבידור נטו, מצידי שהאתרים יתחרו ביניהם למי יש את הפלאש הכי גדול. שיריצו ג'אוות עם נופים משתקפים במים, שינגנו את המנון איטליה. זה לא מפריע לי להתרכז, כי לא חשוב לי למצוא שום דבר במיוחד. ממילא, כשאני אצא מהאתר, יפתחו לי שלושה חלונות עם תמונות של ג'ניפר לופז ובאנרים של אתרי MP3.
אבל כשמדובר בממשק לשירות, ולא משנה כרגע אם זאת חנות, ולא משנה בכלל מה היא מוכרת, אי אפשר לפתור את כל הבעיה הזאת של "איך לנפח את התקציב של הלקוח וגם להראות שאנחנו יודעים אנימציה משהו בנזונה" בעוד תפריט עולה ויורד תלת-מימדי עאלק. זה רק מפריע למצוא את המידע, לקנות את הספר או להירשם לקיטנה.
בראשית היה הגופר
בראשית היה הגופר. גופר היה סתם מערכת תפריטים שהביאה אלינו מידע ויכלה לבצע חיפושים. למעשה היא נראתה ממש כמו מערכת מידע בנקאית ישנה, למשל של NCR. ואז הגיע מה שכונה לימים הווב, וצפו בו באמצעות הלינקס (Lynx). זה היה הדפדפן הראשון שהכירו ה"גולשים". פשוט עוד לא קראו להם גולשים. הלינקס עבד בצורה פשוטה מאוד – כמו הווב, אבל בלי מולטימדיה, רק טקסט. חיפשת משהו? הקלדת וקיבלת תוצאה. פשוט וקל, נוח ומהיר ונראה אותו הדבר על כל מסך. טקסט.
"פשוט וקל", מוכר לכם? "נוח ומהיר", קורץ לכם? אני יודע מה זה מזכיר. יש לזה ריח של אימייל. של דואר אלקטרוני ישן וטוב, בלי באנרים ובלי סרטונים. כזה שאומר לך מה שחשוב לך לדעת, ושאתה יכול להשתמש בו כדי לספר את מה שיש לך להגיד.
פשוט כמו אימייל
וכל יישומי היוניקס חיו להם בשלווה. הדואר האלקטרוני, קבוצות הדיון, חדרי השיחה, הגופר והדפדפן. עד שהגיעו הווב הגראפי, ואיתו המוזאיק, הנטסקייפ, האקספלורר והחלונות כפי שאנחנו מכירים אותם היום. ועכשיו הכל רוקד ושר כאילו אין מחר.
אז שוב, הרשו לי פניה ישירה. חבר'ה, כשאתם בונים אתר רהיטים, איזי עם הסאונד. כשאתם מוכרים קסטות טייפ, תחסכו לי את הסירטון. ובכלל, אם אפשר, שימו קצת פחות דגש על הבלגאנים וקצת יותר על מידע שימושי. תודה.