לא יהיה זה מופרז לקבוע שבשנים האחרונות הפכה תל אביב למעצמה של המבורגרים. מאז ההצלחה של "אגאדיר," שהחל כמזללה קטנה במדרחוב נחלת בנימין והפך לרשת, צצו ברחבי העיר המבורגריות טובות ואפילו טובות מאוד. התחרות שהתפתחה ביניהן רק שידרגה את ההיצע: מ"מוזס" בשדרות רוטשילד, דרך "בורגוס" ביגאל אלון ועד ל"בלאק" שפתחה לא מזמן סניף גם בקניון עזריאלי. וכל זה עוד בלי שדיברנו על רשתות המזון המהיר.
כשמדובר בהמבורגר, המבחן הגדול נמצא, כמו תמיד במטבח, בפרטים הקטנים: הלחמנייה חייבת להיות טרייה וחמימה, הקציצה בשרנית ולוהטת, הצ'יפס חם ופריך והתוספות (חמוצים, ירקות, רטבים) במגוון נאה ובהישג-יד. אם כל אלה עונים על הדרישות, ואף עובדים יחד בהרמוניה, המבורגר טוב יכול להיות מנה הוליסטית – כזו המניבה תוצאה הגדולה מסכום חלקיה. ובמילים אחרות, טעימה בטירוף.
"וולפגנג" נפתחה לאחרונה במפגש הרחובות לילינבלום ונחלת בנימין, בפינה חביבה אבל נטולת מזל, בה נכשלו בזה אחר זה מספר בתי עסק בשנים האחרונות. מהרגע שנפתחת הדלת, האווירה נינוחה מאוד, כאילו המקום קיים כבר שנים רבות. ההזמנה והתשלום מתבצעים ליד הקופה, מול תפריט שעובר מן הקל אל הכבד: ממנות פשוטות יחסית כמו המבורגר בקר עם חסה ועגבנייה ואפילו המבורגר צמחוני העשוי מטופו ומוגש עם פטריות פורטבלו, ועד למפלצות עתירות כולסטרול שאליהן עוד נגיע בהמשך.

(צילום: צביקה טישלר)
בפעם הראשונה שבה הגענו לוולפגנג, לא היינו ממש רעבים. לפיכך חלקנו המבורגר מבשר בקר וטלה עם ביצת עין ורוטב צ'יפוטלה, הקרוי על שם הפלפל המקסיקני שעליו הוא מבוסס. הביס הראשון הבהיר שמדובר ביצירת מופת. המנה לא גדולה אמנם, וההמבורגר עצמו רק בן 200 גרם, אבל הטעם – גן עדן.
נפילה מצערת נרשמה רק בגזרת הצ'יפס, שלא עמד בציפיות. בעיקרון מדובר בצ'יפס ארוך ודק בסגנון עדות המקדונלד'ס. אולי הייתה זו תקלה בתהליך הייצור שריככה את הצ'יפסים ופגמה בתכונתם החשובה ביותר: היכולת לגרוף כמויות גדולות של קטשופ מהצלחת אל הפה.
לבדיקה שנייה כבר הגענו לוולפגנג מצוידים ברעב שטופח היטב במהלך היום, והסתערנו על המקום. שני המבורגרים הוזמנו: אחד עם בקר, בצל מטוגן ורוטב ברביקיו פיקנטי עם תוספת של צ'יפס, ושני מבשר טלה ובקר עם רוטב מיונז וקונפי שום עם גבינת אמנטל ובייקון, בליווי סלט ירוק.
וואו! אין כנראה מילה אחרת, מתאימה יותר, לתיאור החוויה. הלחמניות וההמבורגרים היו מושלמים וגם הצ'יפסים, שקצת איכזבו בביקור הקודם, היו מצוינים הפעם. אפילו תוספת צנועה כמו הסלט הירוק התגלתה כהברקה: פשוט ערימה גדולה של עלי חסה קרירים ורעננים בתוספת עלי בייבי ועליהם מעטה עדין של רוטב ויניגרט. עוד יתרון משמעותי: בקבוקים גדולים ולחיצים של מיונז, קטשופ וחרדל מוצבים על השולחנות. ואין להקל ראש בחשיבותם של הרטבים הללו בתהליך הבליסה של ההמבורגר.
בליווי כמה בירות קרות מהחבית, ותוך כדי דילוג אלגנטי על כמה קינוחים שנשמעו מפתים למדי, ההנאה מהביקור בוולפגנג הייתה שלמה. והמחיר? זוג ישלם כאן בין 100 ל150- שקלים, תלוי ברמת הרעב והשליטה העצמית.
"וולפגנג", לילינבלום 40, ת"א. טל'03-5177155