דודי סלע: "מאוד מתחרט שלא עשיתי צבא"

בדידותו של הטניסאי הבכיר בארץ - סלע מספר על החיים בסבב ("לא פשוט להיות מקצוען"), על הרגעים הקשים לפני הפריצה ("חשבתי לפרוש") ועל התחביב שאחרי ההפסדים: "אני שותה וודקה פעם בשבוע, לא יותר". צפו בראיון

רמת השרון, בייג'ינג, טוקיו, מוסקבה, טשקנט, סיאול, דנייפרופטרובסק, הלסינקי, תל אביב. זה נשמע לכם כמו מסלול של מוצ'ילר כלשהו אחרי צבא? אולי מסלול לפגישות עסקיות של איש עסקים מהשורה? לא ולא, אלו הם הערים בהם היה בין ספטמבר לאמצע נובמבר דודי סלע, הטניסאי מספר 1 של ישראל.

 

כל איש טניס יודע שהחיים בענף, למרות הזוהר והכסף הגדול בצמרת, ממש לא קלים. הנסיעות הבלתי נגמרות, החיים משדה תעופה אחד למשנהו, הבדידות בימים המתים הרבים בחו"ל. בקיצור, לא מה שחשבתם. ואם יש מישהו שיודע עד כמה קשים החיים בענף הזה, למישהו הזה קוראים דודי סלע.

 

הילד מקרית שמונה, שיחגוג באפריל את יום הולדתו ה-24 והתחיל לשחק טניס עוד לפני שהלך לכיתה א', עשה את כל הדרך מלמטה עד הצמרת. בגילאים הצעירים הפך לתקווה הגדולה של הטניס הישראלי, כאשר נסק עד למקום השלישי בעולם לנוער, ניצח את גדולי טניסאי תבל בגילו והחלו דיבורים על עמוס מנסדורף חדש שצומח לנו.

 

"במשך שנתיים חשבתי שכבר לא אצליח בבוגרים"

אבל אחרי אותה תקופה ורודה, הגיע גם הצד השני של המטבע. סלע התקשה בצעד הכי קשה בחיי ספורטאי מקצועני - המעבר הלא פשוט מסבב הנוער לבוגרים. בשנותיו הראשונות עם הגדולים סלע התקשה מאוד, לא הצליח להתרומם בדירוג מעבר למאייה השלישית בעולם והסוף נראה קרוב מתמיד.

דודי סלע בדייויס: "מעכשיו אתרכז יותר בקריירה שלי" (צילום: AP)

 

"היו רגעים קשים, קשים מאוד, ולא פעם אפילו חשבתי על פרישה מטניס. היו לי שנתיים בהן חשבתי שכבר לא אצליח בבוגרים", מספר סלע בראיון שהעניק השבוע ל-ynet, בין אימון כושר לאימון טניס, במסגרת ההכנות שלו לעונה החדשה. אלא שאחרי אותה תקופה קשה, הגיעה הפריצה המיוחלת, אחרי שסלע החל לעבוד עם המאמנים שלמה צורף ובמיוחד יואב שב, שהוא גם בן גילו וחבר אישי של סלע. איתה הגיעו גם ההצלחות הגדולות בגביע דייויס, הביטחון העצמי שחזר והניצחונות הגדולים.

 

לקראת סיום עונת 2007 הגיעו סימני הפריחה הראשונים והשנה סלע כבר ביסס את הפריצה שלו ונכנס לראשונה בקריירה לטופ 100, רשימת מאה הטניסאים הגדולים בעולם. באפריל הגיע דירוג השיא של דודי, 57 בעולם, ואחרי מספר חודשים לא מרשימים, סלע שוב כיכב בכותרות אחרי שבוע חלומי בטורניר בייג'ינג, שכלל נצחונות על טניסאים מהטופ-10 והפסד בגמר צמוד ודרמטי לאמריקאי אנדי רודיק. עכשיו, אחרי חודשים לא טובים בסיום 2008, דודי החל בהכנות בתקווה לחזור לכיוון הנכון, טיפוס במעלה הדירוג.

 

"אני בעיצומן של הכנות לעונה החדשה, מעולם לא התכוננתי ככה לעונה חדשה", אמר לנו סלע השבוע, אחרי שחזר עם מאמנו שב ממחנה אימון של שבוע באוסטריה, באקדמיה בה התאמן בעבר מנסדורף. "היה ממש קשה במחנה, עבדתי על כמה דברים טכניים בסרב ובעצם על כל המכות. אני מחכה לתחילת העונה". ומה דעת המומחה יואב שב, מאמנו של סלע? "דודי עובד מאוד קשה ומשתפר. אנחנו מצפים לתחילת העונה כדי להתחיל להראות את זה על המגרש".

מנסדורף עם סלע: "יש לו פוטנציאל אדיר" (צילום: יועד כהן)

 

אחרי אימון כושר מפרך ברמת השרון, סלע החל אימון טניס עם מי שהיה גיבור הילדות שלו, אחד, עמוס מנסדורף. אם היו משווקים את המשחק הזה, ודאי היו לא מעט צופים שהיו רוכשים כרטיסים לאירוע. בפועל, השניים לא שיחקו על נקודות וסלע ניסה לשאוב כמה שיותר עצות וטיפים מאחד מגדולי טניסאי ישראל בכל הזמנים, אם לא הגדול שבהם.

  

עמוס מנסדורף: "עוד לא ראיתם כלום מדודי"

"עוד לא ראיתם כלום ממנו, יש לו פוטנציאל אדיר", מפרגן מנסדורף לסלע ודודי, ששותה מים בזמן שעמוס אומר את המחמאה, מקשיב ומתפלל שהנבואה תהפוך למציאות. אותה מציאות חדשה, של אחרי הימים הקשים. "לא פשוט להיות טניסאי מקצועני, עם כל הנסיעות, לא פעם לאיזורים נידחים בעולם. אבל החלום שלי היה להיות בין 20 או 10 הטובים בעולם וזה מה שהחזיק אותי במקצוע, האהבה לטניס. מבחינתי זה היה כמו ללכת אחרי חלום".

 

אם כבר מדברים על חלומות, אז אלו של סלע כללו את אולימפיאדת בייג'ינג 2008. אבל למרות שעמד בקריטריון הבינלאומי, דודי נשאר בארץ בשל החלטת הוועד האולימפי, שקבע כי לא עמד בקריטריון הישראלי, שהיה קשוח יותר. "כבר שכחתי מזה", אומר לנו סלע במה שנשמע כמו חצי שקר, "אני מקווה עוד ארבע שנים להיות בלונדון. מאוד רציתי לנסוע הפעם, זו היתה מכה קשה להישאר כאן".

סלע בבייג'ינג. הגיע לסין רק אחרי האולימפיאדה (צילום: AP)

 

אמרת דברים קשים אחרי אותה פרשה, אפילו שלא תשחק יותר בדייויס.

"נכון, כי חשבתי שאם מתייחסים אליי ככה, אחרי שייצגתי את הנבחרת כל השנים ועלינו לבית העליון, מה שלא היה 20 שנה, אז גם אני אחזיר להם. עד עכשיו, הנבחרת היתה בשבילי מעל הכל, כשהיה דייויס ישר התייצבתי. אבל בעתיד, אם באותו שבוע תהיה לי תחרות גדולה שאוכל לשחק בה, אני אשקול את זה. עכשיו אתרכז בעצמי, יותר בקריירה שלי".

 

אחת הביקורות הגדולות שהופנו כלפי סלע בשנותיו כמקצוען היתה העובדה שלא שירת בצבא. בראיון, סלע מודה כי יש בו חרטה על כך: "אני מאוד מתחרט שלא עשיתי צבא כי קוטלים אותי כל הזמן על זה. אבל זו לא היתה ברירה שלי. גרתי בצרפת באותה תקופה, מגיל 17 עד 20, התאמנתי באקדמיה שם והייתי מחויב לספונסר צרפתי, מי ששילם על כל האימונים והטיסות שלי. לא יכולתי להגיד להם 'ביי, אני חוזר לארץ'. עשיתי קצת שירות לאומי לאחרונה ואני מתכוון להשלים את זה אחרי שאסיים עם הטניס".

 

"אני לא מאלה שקמים ב-7 בבוקר להתאמן"

לאורך הקריירה סלע גם נאלץ להתמודד עם דמותו כ'אנטי טניסאי', נער שאוהב לצאת, ללכת לים במקום להתאמן. אבל מאז, הכל השתנה, כמו שמעיד מאמנו יואב שב: "לדודי עכשיו יש יותר משמעת מאשר בעבר. הוא מתאמן ועובד קשה". מה יש לדודי להגיד על זה? "אני לא מאלה שקמים ב-7 בבוקר להתאמן. יש לי סדר יום שונה, אבל זה לא משקף".

המאמן יואב שב וסלע: "דודי מתאמן ועובד קשה" (צילום: יועד כהן)

 

את מחצית הכסף שהרוויח בקריירה, כמעט 600 אלף דולר, סלע הרוויח ב-2008 המוצלחת שלו, בה הפך יואב שב למאמנו הראשי. כמי שעדיין מסתובב עם רכב שכור, שאלתי את סלע מה בכוונתו לעשות עם הסכומים הגדולים שהרוויח: "אקנה רכב בקרוב, למרות שהסתדרתי עם שכור עד עכשיו, כי אני תקופות קצרות בארץ".

 

מה יהיה אם תגיע לחצי גמר גראנד סלאם ותגרוף חצי מיליון דולר?

"דבר ראשון, אקנה דירה בתל אביב. בינתיים אני רק משלם משכורות למאמנים שלי, טיסות, יש הרבה הוצאות. מה עוד? בטח אחליף למאמן שלי (יואב שב) את הרכב שלו, הוא מסתובב עם קאיה שנת 80".

 

יש לך חברה, אבל עכשיו הפכת למפורסם. אתה מסתדר עם המעריצות?

"הלוואי והיו לי...איזה מעריצות?".

דודי ומרינה. חתונה? "עדיין לא, אני צעיר" (צילום: ראובן שוורץ)

 

הלוואי? החברה מרינה שומעת, תיזהר.

"היא באיטליה, לא שומעת. לא סתם...אנחנו הרבה שנים ביחד וטוב לנו. חתונה? עדיין לא, אני צעיר ולא חושב על זה".

 

עם איזה טניסאית היית רוצה לצאת?

יואב שב: "עדיף לא לצאת עם טניסאות. אלה שנראות טוב הן בדירוגים נמוכים יותר".

דודי: "אין מישהי מיוחדת, אולי מריה קירילנקו. אבל מבחינתי, רק מרינה".

 

מה עם מריה שראפובה? אתה מכיר אותה.

"כשהיינו קטנים התאמנו קצת באותה אקדמיה בארה"ב, אבל היא לא מתאימה לי. היא שני מטר, אני מטר וחצי".

מריה שראפובה. "היא שני מטר, אני מטר וחצי" (צילום: רויטרס)

 

"העתיד לא משהו בכלל. מי אשם? כולם"

אחרי ההלצות, לקראת סיום הראיון סלע חזר להיות רציני, בעיקר כשהשיחה הלכה לכיוון המצב העגום של עתיד הטניס הישראלי, בו לא נראים שחקנים באופק אחרי סלע ושחר פאר. "יש את גלעד בן צבי הצעיר, אבל העתיד לא משהו בכלל. מי אשם? כולם, אין מסגרת מתאימה, כל אחד עושה מה שבא לו, אין תחרויות בארץ ואין טניס מקצועי. חבר שלי, סער סטיל, הוא 900 בעולם ואין לו איפה להתאמן, עם מי להתאמן, כלום.

 

מה הסיבה למצב הזה?

"האנשים הלא נכונים מנהלים את הטניס בארץ. מי צריך לנהל? מישהו כמו עמוס מנסדורף, אנשים שהיו שחקנים". טניסאי נוסף, נועם אוקון, בדיוק עובר, שומע את דודי ומוסיף משפט מחץ: "למה הטניס ככה? תראה איך מתנהלת המדינה, המשטרה, הכל. ככה נראה גם הטניס, זה אחד לאחד".

 

צפו בראיון הווידאו ותשמעו את סלע מספר על הימים בהם היה שותה וודקה אחרי הפסדים ("פעם בשבוע, לא יותר. גם עכשיו אני שותה, מדי פעם, כשאני בארץ". המאמן שב: "רצוי שהוא ייצא ויתפרק קצת, זה טבעי בגילו"), עונה לשאלה האם היה ממליץ לבן שלו להיות טניסאי ("לא, זה הרבה סבל, להיות לבד ולוותר על הרבה בחיים. אני מרגיש שפספסתי חיי חברה, לימודים, צבא שלא עשיתי. מחמיצים הרבה דברים"), מדבר למה הוא לא בדיוק אוהב פסיכולוגים ("הם אומרים לי להסתובב עם הגב למגרש. אין מצב שאעשה את זה, זה לא בשבילי") ומסכם את 2008 הדי חלשה מבחינת הטניס הישראלי, עם היציאה שלו מהטופ 100 והנסיגה של שחר פאר.