חג המולד בנצרת

לחוות את חג המולד בארץ, דרך ביקור בכנסיות הומות קולות תפילה ושוטטות בסמטאות העיר העתיקה, ולא, לא מדובר בירושלים. קבוצות צליינים ודוכנים עמוסים קישוטים מאירים מחכים לכם בחודש הקרוב בנצרת

נוף ירוק ופסטורלי ליווה אותנו בעת העלייה לגבעות העיר נצרת, ממנה נשקפים הר תבור ועמק יזרעאל. אלא שמייד עם הכניסה לעיר, הבנו שלא קל לנהוג בנצרת. אלפי המכוניות שממלאות את הכבישים והרחובות הצרים יוצרות עומס תנועה שדורש הרבה זהירות וסבלנות. רק לאחר שחנינו והתחלנו ללכת בדרך הצליינים, נחו עלינו הרוגע והשלווה.

 

מאות עולי רגל נוצרים גדשו בשבת של תחילת דצמבר את רחובות נצרת - העיר שהעניקה לנצרות את שמה. על פי האמונה, כאן התבשרה מרים על היותה אם לבן האלוהים, וישו גדל בעיר עד בגרותו.

 

מזג האוויר הסתווי, המקומות הקדושים, האוכל הנפלא וחג המולד המתקרב, משווים לסיור בעיר ניחוחות אחרים. כדי לטעום את אווירת החג בעיר תכננו טיול בין המנזרים, הכנסיות, וסמטאות השוק. לדרכנו יצאנו מציר הצליינים ממנו יוצאות סמטאות לעיר העתיקה.

 

פריחה מחודשת

מורת הדרך שהתלוותה אלינו היתה מארי אבו ג'אבר, תושבת המקום. בעברה ניהלה אבו ג'אבר פרוייקטים תרבותיים בעיריית נצרת, וכיום היא בעלת מסעדת סודפה המקומית. מארי מכירה את נצרת כמו את כף ידה וניכר בה שהיא אוהבת את העיר בה גדלה. אבו ג'אבר וחברתה מארי אן דור שיפצו ושימרו מבנה מהמאה ה-19, הכולל חלל מרכזי עם חצר וקשתות אבן. דרך החלונות הגדולים אפשר להשקיף על העיר כשמתענגים על מטעמי המסעדה. 

 

זוג החברות היזמיות הן רק חלק מקבוצה הולכת וגדלה של אמנים  ובעלי עסקים מקומיים, המשפצים מבנים עתיקים והופכים אותם לבתי הארחה ואתרי תיירות.

המבנה בן המאה ה-19 הפך למסעדה. "סודפה"

 

מארי מספרת, כי במשך שנים הייתה העיר העתיקה של נצרת מוזנחת, ורק בשנות ה-90 החלו לשפץ ולשמר את דרך הצליינים וכן מבנים עתיקים בעיר. השיפוץ נקטע בשנת 2000 לאחר אירועי אוקטובר וחודש בשנים האחרונות עם התאוששות התיירות במקום, בסיוע תושבי העיר.

 

טארק שחאדה, מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותיירות, מספר כי התיירות הנכנסת נמצאת כיום ברמתה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות, וכי התפוסה במלונות העיר עולה על הממוצע הארצי. "לא רואים השפעה של המיתון, לדעתי אפילו המצב יטיב עם התיירות הנכנסת", אומר שחאדה. הוא חושב, שתיירים מחו"ל יעדיפו ביקור בארץ הקודש, על פני חופשה אקזוטית, ומעריך שבשנה הבאה יציגו המלונות בנצרת את שיעור התפוסה הגבוה ביותר בענף המלונאות בישראל. "במלונות יש הזמנות עד סוף 2009 ועד עתה לא התבטלה אף הזמנה".

 

לנצרת מגיעים תיירים מחו"ל ובהם צליינים, שמספרם עולה מיידית ברגע שהמצב בארץ שקט. לאחר אירועי אוקטובר 2000 היתה תקופה קשה לתיירות הפנים ורק ב-2003 התחילו תיירים ישראלים יהודים לטפטף חזרה לעיר. פרט לזאת, קיימת גם תיירות פנים ערבית המאופיינת בעיקר בביקורי יום.

 

תפילות ומזמורים

בנצרת ישנן שתי כנסיות בשורה, הקתולית ("הבזיליקה") והאורתודוקסית. ציר הצליינים שעובר במרכז העיר מחבר בין שני זרמי נצרות אלה. בכנסייה האורתודוקסית מאמינים שהמלאך גבריאל נגלה אל מרים במעיין שנמצא מולה, בעת שבאה לשאוב מים. הכנסייה בנויה מאבן, ובתוכה על הקירות מצוירים ציורי קיר של השליחים ושל גילוי הבשורה למרים. בעומק הכנסייה נמצא מעיין קטן מבעבע אליו זורקים המאמינים מטבעות. 

הכניסה לכנסייה האורתודוקסית מכיכר המעיין

 

מול הכנסייה נמצאת כיכר המעיין, שם מארי ספרה לנו על הזרמים השונים בנצרות ועל ההבדלים ביניהם. מארי היא דמות מוכרת בעיר, ותוך כדי השיחה מברכים אותה בחמימות לשלום תושבי העיר העוברים במקום. המשכנו לכנסייה הבשורה הקתולית הממוקמת בלב העיר. כשנכנסנו אליה נשמע מהמסגד הסמוך קול המואזין הקורא לתפילה, שהתחלף בתפילה של קבוצת תיירים נוצרים בקומה התחתונה של הכנסייה. עירוב הדתות הזה מעביר בחוזקה את תחושת העיר הערבית המאוחדת. הכנסייה בצורתה הנוכחית נפתחה לקהל רק בסוף שנות ה-60'. העיצוב הארכיטקטוני שייך למנזר הפרנסיסקני, כשהאלמנט המרכזי והבולט בבנייה הוא עמודי הבטון העצומים, שלא תמיד מתחברים עם התמונות הקלאסיות של כנסיות עתיקות ברחבי אירופה.

 

החלל העצום מחייב מבט כלפי מעלה, וזה מגלה את כיפת הכנסייה המיוחדת. הכיפה בנויה בצורת אירוס נצרתי הפוך ומוטבעת בה האות M, המסמלת את שמה של מריה. לכבוד פתיחת הכנסייה נתרמו יצירות אמנות מכל רחבי העולם, והן מעטרות את הקירות ומספקות הצצה לתפיסה הרב גונית של הדמויות הנוצריות בעיני עמי העולם. כך למשל תוכלו לראות את מריה בחזות יפנית ובגרסה אפריקנית זו לצד זו.

מריה בגירסה היפנית. כנסיית הבזיליקה

 

ירדנו בעקבות קולות התפילה לקומה התחתונה, שם נכחנו בתפילה של תיירים מירושלים, בשפה הערבית. מארי מסבירה לנו כי קבוצות תיירים יכולות להזמין כאן תפילה בשפתן, להתפלל עם הכמרים במקום, ולקבל את האווירה הכנסייתית במלואה.

 

סמוך לכנסיית הבשורה הקתולית, במעלה השביל, נמצאת כנסיית סנט ג'וזף - כנסיית המשפחה הקדושה. זוהי כנסיית אבן צנועה, שעל פי התפיסה הקתולית נבנתה מעל בית המשפחה של מרים, יוסף, ישו ואחיו. הכנסייה נהרסה ונבנתה מספר פעמים, ומתחתיה היה בעבר בית מרחץ.

 

כנסייה נוספת היא הכנסייה הסלזיאנית המרשימה, שמשקיפה על העיר ממרומי הגבעה. השקט המופתי השורר במקום מעניק תחושה של התרוממות רוח, והתקרה הגבוהה יוצרת אקוסטיקה מעולה. בזמן פסטיבלים הופכת הכנסייה למקום מרכזי לקונצרטים - כגון פסטיבל "מוסיקה סאקרה בנצרת", שיתקיים בעיר בתחילת ינואר.

 

בלב השוק, בין סמטאות העיר העתיקה, נמצאת כנסיית בית הכנסת, הפחות מוכרת, שתהיה מקושטת לקראת החג. פה, על פי האמונה, הכריז ישו לראשונה כי הוא המשיח ולימד את תורתו החדשה. לא רחוק משם, ליד כיכר המעיין, שוכנת כנסיית הבשורה של היוונים אורתודוכסים.

משקיפה על העיר - הכנסייה הסליזיאנית (מימין)

 

צבעוני, מאיר וטעים

אחד מסממני החג החשובים ביותר הוא הקישוטים המוארים והנוצצים. לקראת החג, מתקשטת העיר באורות צבעוניים הנתלים על עמודי החשמל והמרפסות, והתושבים הנוצרים מצטיידים בעצי החג ובקישוטים תואמים. כדי להרגיש ולראות את האפשרויות הרבות והצבעוניות לקישוט החג, כדאי לבקר בשוק המקומי ובחנויות המלאות בשלל מוצרי חג.

 

אל השוק הגענו דרך סמטאות העיר העתיקה. בעברו נקרא המקום "שוק הכלות", על שמן של בנות העיר והכפרים שסביבה, שהיו באות לקנות את השמלות וכל מה שנלווה להן, לחתונה. אלא שמזה כעשור עומדות מרבית החנויות בשיממונן ומחכות לדיירים חדשים. מארי הסבירה לנו כי היו אלה השיפוצים שנערכו בסמטאות לקראת ביקורו של האפיפיור בתחילת שנת 2000, שהקשו על הגישה לחנויות ופגעו בפרנסתם של הרוכלים.

 

עם זאת, יש לקוות כי חזרת התיירים הישראלים לנצרת תביא עמה גם לפתיחה מחודשת של החנויות. השוק אמנם לא גדול, אך עמוס בכל טוב, עשיר בצבעים, ריחות ושלל חפצים, החל מצעיפים ועד לתשמישי קדושה. נוסף לזאת מלאים הדוכנים במיני ממתקים, קישוטים, כדורים צבעוניים וצעצועים בדמות סנטה בכל הגדלים.

השוק לקראת החג

 

ניחוחות עשירים של תבלינים עולים מדלת ברזל קטנה באחד הרחובות היוצאים מכיכר המעיין. מבט חטוף פנימה פתח בפנינו את חנות התבלינים והקמח המוכרת בכל רחבי העיר - "אלבאבור". כשיורדים במורד המדרגות, מתגלים שקים בשלל צבעים וריחות. עושר של תבלינים, תערובות ייחודיות להם ותערובות אחרות, חלק במשקל וחלק באריזות מוכנות. את החנות מנהלים האחים טוני וג'רג'ורה קנאזע.

 

טוני מסביר בחביבות כי לא רק מקומיים מגיעים לחנות, אלא גם קונים מרחבי העולם, ששמעו אליה ובאים לחוות במו עיניהם ואפיהם. אחרים נכנסים בעקבות הריח. טוני מקווה שהשנה תהיה טובה מבחינת התיירות: "בשבוע של הכריסמס מספר המבקרים בעיר מוכפל ואפילו יותר מכך. תיירים רבים מהארץ ומחו"ל מגיעים לנצרת לחוות את חג המולד. אני מצפה שהשנה יהיו הרבה תיירים - גם מחו"ל וגם מהארץ", הוא אומר.

עושר של צבעים וריחות. אלבאבור

 

את חג המולד המתקרב מרגישים היטב ברחוב הראשי של נצרת, החנות "תצוגת והבי" נפתחת במיוחד לקראת החג ואת חלון הראווה שלה, העמוס עצי אשוח שופעים בכדורים צבעוניים, אורות מהבהבים ובובות קטנות, פשוט אי אפשר לפספס.

 

בשארה, מנהל החנות, אף "הלביש" ב"תלבושת מלאה" את העצים. השנה, כך הוא מספר, חוזרים הקונים לצבעים המסורתיים של החג: אדום וזהב. "אנשים קונים בעיקר בובות וקישוטים מחוץ לבית. תיירים מבחינים בחנות ונכנסים כי מרגישים כאן כמו באירופה. יש כאן אווירת חג", הוא מוסיף.

קישוטי החג מסודרים לפי צבעים. תצוגת והבי

 

התחשק לנו קצת מתוק. שוקולדים מעולים מצאנו דווקא באחת מחנויות הקפה הידועות והמובחרות בעיר, קפה פאהום. את השוקולדים של פאהום מייצרים בלבנון ובסוריה, והם מיובאים לישראל דרך ירדן. המוכר, סולימן, מספר על תיירים יהודים רבים שמגיעים לטייל בעיר מדי שבת, אבל לקראת החג הוא מצפה לתכונה רבה הרבה יותר של תיירים. "אלה", הוא מספר, "קונים יותר ממתקים".

 

אחרי העץ, הקישוטים והשוקולדים, מגיע תור המתנות. חנויות הצעצועים עמוסות כל טוב ונהנות מתנועה ערה של קונים, בעיקר מקומיים אבל גם תיירים. עבודות יד מתוצרת הכפרים השכנים, כמו אלו הנמכרות בחנות טיראז שברחוב נאמסאווי, נראות כמו מתנה ראויה לחג. מצאנו כאן אפילו הצעות לעיצוב האח - ממש כמו בסרטים.

אח מהסרטים בחנות טיראז

 

לישון עם נזירות

אווירת חג שוררת בעיר. פסטיבלים, תהלוכות, מיסות ותפילות מתוכננים למלא את החג בתוכן ולהשאיר אתכם ערים עד השעות הקטנות של הלילה. אם חשקה נפשכם להישאר בעיר גם למחרת, מציעה נצרת שפע של אפשרויות לינה, החל מבתי מלון מפוארים ועד בתי הארחה, הממוקמים במבנים עתיקים ומשוחזרים בעיר העתיקה. אווירה שונה לחלוטין מציעים בתי הארחה השקטים והנעימים בתוך המנזרים.

 

מנזר "רוזרי סיסטרס" למשל, מעניק למתאכסן תחושה כמו בגסטהאוס במזרח הרחוק, ובמובן הטוב של המילה. שתי הנזירות, מנהלות בית הארחה צנוע ונעים, עם הרבה חום, אהבה ועבודה קשה. בעזרת כספי תורמים הן ערכו שיפוץ פרקטי הנותן תחושה של בית הארחה מפעם. השקט ממכר ומתחת לעצי הפומלה בחצר, תוכלו למצוא את עצמכם שוקעים בשיחה ערה באנגלית עם תרמילאים מרחבי העולם ועם הנזירות.

 

400 שקלים לזוג או 250 שקל לאדם בחדר זוגי, יעלה לכם התענוג, כולל ארוחת בוקר שמבשלות האחיות. המקום קטן וכולל 20 חדרים בלבד, חלקם מתאימים גם לשלושה אנשים.

אווירה חמה ולבבית. מנזר האחיות רוזרי

 

גם מנזר סנט מרגרט מפעיל בתוכו בית מלון עם חדרים, הצמודים לחצר הפנימית. הגינה השקטה עם מזרקה שבלב החצר, מעניקה אווירה שונה ומנותקת מהמציאות הישראלית. מהמרפסת של המבנה מתגלה נוף מרהיב לכיוון העיר העתיקה. 70 דולר עולה לכם לילה בחדר זוגי.