חנוכה: בימים ההם בזמן הזה

לא תמיד היה חנוכה חג מופעים עתירי תקציב וכוכבים. פעם, לצד הדלקת הנרות המסורתית, שובצו בחג עוד כמה ערכים ומנהגים. מי שמעוניין לחגוג את חנוכה ברוח הימים ההם מוזמן להצטרף אלינו למסע בזמן בדרך האור

מיכל בן ארי פורסם: 21.12.08, 12:26

"שימו שמן, שמן זית": חנוכה בימי קדם

שורשיו של חג החנוכה החלו עוד בטרם המרד המתוקשר של המכבים ביוונים. בסוף חודש כסלו-תחילת טבת, בו חל היום הקצר ביותר בשנה (21 בדצמבר), נהגו בתרבויות הקדומות לקיים חגיגות וטקסים לגירוש החושך באמצעות אבוקות ולפידים, על מנת לציין את התקופה בה הימים מפסיקים להתקצר ומתחילים להתארך. ממסורות אלו נולד המוטיב המרכזי של חנוכה - מוטיב האור והדלקת הנרות. במקביל נחוג בתקופה זו גם חג חקלאי המסמל את סוף עונת המסיק, בו מעלים על נס את שמן הזית. מחג זה התפתח המיתוס על כד השמן והגיעו כל המנהגים הקשורים לשמן זית.

 

 

איפה: מושב בני דרום ליד אשדוד

מתי: ימים ג'-ב' 29-23 בדצמבר, בין השעות: 17:00-9:00, הדרכה אחרונה בשעה 15:00

יום ו' (26), בין השעות: 13:00-9:00, הדרכה אחרונה בשעה 12:00

טלפון: 050-8616666, 08-8515548

אתר: בני דרום

הפקת שמן בבית הבד המשוחזר. כד בני דרום (צילום: אבי בכר )

 

 

איפה: קיבוץ עין דור. עמק יזרעאל

מתי: שלישי-חמישי (25-23), בין השעות: 16:00-10:00

מחיר: ילד: 35 שקלים , מבוגר: 20 שקלים

טלפון: 04-6770333

אתר: המוזיאון הארכאולוגי בעין דור

עיטור מנורות. המוזיאון הארכיאולוגי בעין דור (צילום: הילית שחם) 

 

"מי ימלל גבורות ישראל": חנוכה בימי החשמונאים והרומאים

במאה השנייה לפני הספירה, ניסה המשטר הסורי-יווני של אנטיוכוס למוטט את בסיס החיים היהודיים. קבוצת יהודים קטנה, בראשותו של יהודה המכבי, פתחה במרד והצליחה, בכ"ה בכסלו, לגבור על היוונים ולטהר את בית המקדש. הניצחון על היוונים וחידוש הקורבנות בבית המקדש נחגגו מאותו יום במשך שמונה ימים ונקראו חג האורים. בתקופה הרומאית היה מסוכן לחגוג חג בעל משמעות לאומית, ולפיכך בחרו חז"ל להדגיש מוטיב רוחני של החג – נס פך השמן, ולהסב את משמעות החג מניצחון החשמונאים בשדה הקרב לסיפור הנס. בתקופה זו המצווה העיקרית של החג הייתה מצוות הדלקת נרות בפתח הבית במשך שמונת ימי החג, זכר להדלקת הנרות מחדש במנורת המקדש. ניצחון המכבים ומהות החג בוטאו בתפילת "על הניסים - בימי מתתיה". ביום השביעי של חנוכה נהגו לציין את גבורת הנשים כי "גם הן היו באותו הנס", והזכירו כמה מן הגיבורות הקשורות לחג כדוגמת חנה ושבעת בניה, יהודית, ואחותם של החשמונאים שלפי אחת מן המסורות היא זו שהחלה את המרד.

 

 

איפה: מוזיאון מגדל דוד. שער יפו, ירושלים

מתי: ימים שלישי-חמישי (25-23),  בשעות: 11:00, 12:00, 13:00

מחיר: ילד: 35 שקלים, מבוגר: 25 שקלים (כולל דמי הכניסה למוזיאון)

טלפון: 02-6265331/333

אתר: מוזיאון מגדל דוד

"חשמונאי" במוזיאון מגדל דוד (צילום: איילת רייך)

 

 

איפה: נאות קדומים - ליד יער בן שמן

מתי: הסיור בתיאום מראש בימי ו' בשעות: 13:30-9:30. פעילות בשמורה: ימים ג'-ה' (25-23), א'-ב' (29-28). בין השעות: 15:00-9:00. כניסה אחרונה ב-13:30

מחיר: סיור: 40 שקלים. כניסה לשמורה: 40 שקלים

טלפון: 08-9770770

אתר: נאות קדומים

שמורת נאות קדומים (צילום: יח"צ)

 

"חנוכיה לי יש, דולקת בה האש": חנוכה בגולה

בגולה נוספו לחג החנוכה מנהגים שהושפעו מהחיים לצד הגויים. דמי החנוכה, למשל, הונהגו על מנת לשמש תמריץ לילדים להרבות בצדקה ובמעשים טובים, כמו גם להפחית את קינאתם של ילדי ישראל בשכניהם הנוצרים, שחגגו באותה עת את חג המולד וקיבלו מתנות מסנטה קלאוס.

 

משחק הסביבון אמנם כבר היה נפוץ בכל העמים הקדומים, אבל הוא זכה לתהילה בגולה, עת הפך חנוכה לחג בעל אופי משפחתי בו התכנסו בתוך הבתים, גם מפחד פרעות הנוצרים שחגגו את חג המולד. כדי לשעשע את הילדים הספונים בבית, התפתחה מסורת המשחק בסביבון ששימש כקוביה במשחק מזל. האותיות נ.ג.ה.פ, הגיעו, אגב, מגרמנית וזכו לפרשנות עברית.

 

המנהג היפהפה של הצבת חנוכיות בחלון (מפאת מזג האוויר לא ניתן היה להציב חנוכיה בפתח הבית), הועצם בתקופה זו, הן בכדי לפרסם את הנס גם בפני הגויים והן על מנת שיידעו שיש יהודים בכפר. בחשכת הגלות הממושכת שימשו נרות החג סמל לאור הגאולה והיוו תשובה נחרצת לאורות חג המולד. אולם במקומות רבים בזמן הגלות נהגו להדליק את הנרות בתוך הבית, בשל פחד מהגוים.

 

 

מתי: רביעי

טלפון: החברה להגנת הטבע: 03-6388688

אתר: החברה להגנת הטבע

סיורי חנוכיות (צילום: תאל סעדה, החברה להגנת הטבע)

 

גם רשות שמורות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לסיור ערב מיוחד בין משכנות שאננים דרך הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, אל הסמטאות הקטנות ברובע היהודי עם החנוכיות המאירות.

 

מתי: 28-21 בדצמבר, 16:00

מחיר: משפחה: 130 שקלים, זוג: 110 שקלים, יחיד: 55 שקלים, ילד (12-5): 40 שקלים

טלפון: 3639*

 

 

איפה: נמל קיסריה

טלפון: 04-6261144

אתר: בית הסביבון

 

"אנו נושאים לפידים": חנוכה והתנועה הציונית.

עם התחדשות היישוב בארץ, הפך חג החנוכה לחג המרכזי של התנועה הציונית שהשמיטה את הערך הדתי של החג והתמקדה ברעיון השחרור הלאומי. הציונים תפסו את עצמם כממשיכי המכבים המורדים ביוונים, והשוו בין מאבק החשמונאים למאבק השחרור הלאומי המודרני. כצפוי, גם מנהגי החג קיבלו אופי לאומי והם כללו עלייה לרגל לקברות המכבים, מירוץ הלפיד (שהונהג על-ידי יו"ר תנועת מכבי הצעיר, והפך לאירוע הדגל של התנועה) ותהלוכות לפידים בערים כגון ראשל"צ ות"א. בקיבוצים נערכה הדלקת נרות משותפת עם משמעות ייחודית לכל נר, והחג כולו היה בסימן של אש עם תהלוכות לפידים ומפגני אש.

 

 

מתי: שני (29), 10:00

אירוע חינם מותנה בהרשמה מראש ב"קו ליער" 1-800-350-550

 

 

איפה: קיבוץ יפעת

מתי: ימי שבת 20.12, 27.12 בין השעות 14:00-11:00

טלפון: 04-6548974

מחיר: 25 שקלים

אתר: מוזיאון לראשית ההתיישבות

הדלקת חנוכיה בטעם של פעם. מוזיאון לראשית ההתיישבות (צילום: אבנר גלילי)

 

"אור עולה בבוקר": חנוכה בהווה

בעשורים האחרונים נדחקו לשוליים הערכים הלאומים של החג ואת מקומם בקדמת הבמה תפסו קולקציית הסופגניות, מתנות דמי החנוכה והפסטיבלים למיניהם. במקביל קיבל החג משמעות אוניברסלית של אור על רבדיו הרבים. בשנים האחרונות ישנם נסיונות לשוות לחג ערכים נוספים מעבר לצרכנות גרידא. כמו למשל ערכים של סבלנות ופלורליזם ("מעטים מול רבים" - במובן של שונות דתית) או ערכים אקולוגים, במסגרתם ממחזרים חנוכיות ממיכלי פלסטיק ומטגנים לביבות בשמן זית אורגני. מוטיב האור והגישה האקולוגית סוגרים מעגל ומעניקים לחנוכה של המאה ה-21 את המשמעויות הקדומות של רוח החג.

 

 

איפה: מודיעין, בסמוך לאזור התעסוקה

מתי: שישי, 15:00-9:00

טלפון: 08-9708330

מחיר: 40 שקלים

אתר: חווה ואדם

 

 

איפה: ואדי ניסנס, חיפה

מתי: כל שבת במהלך דצמבר

טלפון: 04-8525252

אתר: החג של החגים 

פסטיבל החג של החגים בחיפה (צילום: חנה קלדרון)