בעקבות פרסום האוצר היום (ג') ב"ידיעות אחרונות" את תוכנית בלימת האבטלה, המבוססת על עיקרי התוכנית שהציג הביטוח הלאומי, אמר שר הרווחה יצחק הרצוג כי מדובר בצעד חשוב אך חלקי ביותר, היות הוא אינו כולל את שני היסודות העיקריים בתוכנית שיכולים לסייע באופן מיידי למובטלים.
לפני כחודש התריעו שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני על מאות מובטלים שצפויים להצטרף למעגל המובטלים בישראל. הם הציגו תוכנית רחבה להתמודדות עם המשבר הכלכלי בכל הנוגע למצב התעסוקה במשק.
עיקרי התוכנית מתבססים על קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה וכן על הגמשת והארכת תנאי הזכאות לדמי אבטלה. עלות מימון התוכנית בטווח המיידי הוערכה בחצי מיליארד שקל. צוותי האוצר והביטוח הלאומי התדיינו בנושא, והשר הרצוג ושר האוצר אף סכמו על האצת הדיאלוג בין הצוותים כדי להשלים את הדיונים בהקדם.
לדברי הרצוג, האלמנטים החסרים בתוכנית שהציג האוצר הם:
בעקבות ההחמרות בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה חלה בשנים האחרונות ירידה של 2.5 מיליארד שקל בתשלומי הביטוח הלאומי למובטלים. בנוסף, מספר הזכאים לדמי אבטלה מתוך הבלתי מועסקים ירד מ-50% ל-25%.
לדברי הרצוג, "נוכח גל הפיטורים והצפי לגידול משמעותי במספר המובטלים בשנת 2009, לא סביר לאמץ חלק מהתוכנית שהצגנו ולדחוק הצידה את המענה העיקרי להתמודדות עם הנושא. יתרונה הגדול של התוכנית נעוץ בעובדה שכדי לממש את מרכיביה העיקריים לא נדרש שינוי חקיקה וניתן להוציאה מהכוח אל הפועל באמצעות הפעלת הסמכויות הקיימות בתוך חוק הביטוח הלאומי".
"אני קורא למשרד האוצר להשלים בהקדם את התוכנית על מרכיביה העיקריים. מדינת ישראל מבחינה בינלאומית נמצאת בתחתית הסולם בכל הקשור למשך תקופת האכשרה, תקופת התשלום וגובה התשלום למובטלים. אפילו בארה"ב זכאים האזרחים ל-300 ימי אבטלה, ואילו בדנמרק זכאים ללא פחות מ-1,200 ימים", אמר הרצוג.
לדברי דומיניסיני, "בזמן משבר כפי שאנו חווים אותו כעת, חייבים להתאים את הכלים הנכונים ביותר לפתרון הבעיות. הבעיה העיקרית שתלך ותחריף היא העלייה בשיעור האבטלה. לכן אין מנוס מלקצר את משך תקופת האכשרה ולבצע התאמות לתקופת הזכאות. רשת הביטחון הסוציאלי של הביטוח הלאומי נועדה לשם כך בדיוק".