פרצה בשדה המגנטי של כדור הארץ

להק לוויינים של נאס"א זיהה ריכוז גבוה של חלקיקים שנפלטו מהשמש, בתחום ההשפעה של השדה המגנטי של כדור הארץ. מדובר בפרצה הגדולה מסוגה שזוהתה. אך פרצות אלו נתונות לשינויים מהירים ולא מהוות סכנה לחיים על פני כדור הארץ

בשדה המגנטי של כדור הארץ, המגן על כוכבנו מפני רוח השמש וקרינה קוסמית, יש פרצה גדולה שהולכת ומתרחבת. כך הודיעו אתמול מדענים המנתחים את הנתונים המגיעים מלהק הלוויינים ת'מיס (Themis) של נאס"א. אין זו הפרצה הראשונה המתגלה בשדה המגנטי של כדור הארץ, אך זו הגדולה ביותר שנתגלתה עד כה. התופעה לא מהווה סכנה לבני אדם החיים על כדור הארץ, היא מסכנת בעיקר את דיירי תחנת החלל ועשויה לשבש את פעולתם של לוויינים ואמצעי תקשורת על פני כדור הארץ.

  

להק הלוויינים ת'מיס זיהה לאחרונה רצועה של חלקיקים סולאריים, בעובי של כ-6,500 קילומטרים, בשדה המגנטי המקיף את כדור הארץ. "מדובר בקרע שהולך וגדל קצב מהיר למדי" אמר מאריט אוירוסט (Marit Oieroset), איש צוות המשימה ת'מיס מאוניברסיטת ברקלי. פרצה בשדה המגנטי היא תופעה זמנית ובשנה שעברה זוהתה פרצה שנמשכה שעה אחת בלבד.

 

השמש פולטת שטף של חלקיקים טעונים במהירויות של 800-300 קילומטרים לשנייה. קווי השדה המגנטי של כדור הארץ מסיטים את החלקיקים הטעונים הללו, פרוטונים ואלקטרונים, כך שהם מתרכזים בקטבי הכדור. התפרצויות של השמש, המתרחשות בזמנים ובעוצמות משתנות, עשויות לגרום מפעם בפעם לעלייה בעוצמת רוח השמש. בקטבים מתבטאת עלייה זו בתופעה המכונה "הזוהר הקוטבי", לפעמים ריכוז של חלקיקים מצליח לחדור את קווי השדה המגנטי ואז יש עלייה בריכוז החלקיקים בשכבת המגנטוספרה.

 

השדה המגנטי של כדור הארץ הוא שדה דו-קוטבי שקוטבו האחד נמצא מול אוקיינוס הקרח הצפוני והשני מול אנטארקטיקה. צורתו אינה אחידה, בגלל השפעת רוח השמש על קווי השדה המגנטי של כדור הארץ: בכיוון השמש, השדה פחוס ומעוגל, ומשתרע למרחק 10 רדיוסי ארץ (64,000 ק"מ בקירוב). בצד כדור הארץ הרחוק מהשמש, יש לשדה צורה חדודית מוארכת המשתרעת הרחק למעמקי החלל. השימוש הנפוץ ביותר בשדה המגנטי הוא השימוש במצפן למציאת הצפון. ניתן להיעזר בו גם על מנת לחזות רעידות אדמה ושינויי אקלים. ידוע כי הקטבים של השדה המגנטי אינם סטטיים וכי הם יכולים להתחלף תוך פרקי זמן של כ-1000 שנים. ישנם מדענים הסבורים כי התחלפות הקטבים יכולה להסביר הכחדות המוניות או נדידות מסיביות של בעלי חיים, שהתרחשו בעברו הרחוק של כדור הארץ.