Red Alert 3: קלאסיקה מתחדשת

המשחק החדש בסדרת Command & Conquer מחדש ומרענן ומוכיח שז'אנר האסטרטגיה בזמן אמיתי חי, בועט ואפילו מתפתח.

לא רבות הן סדרות משחקי המחשב ששרדו את השנים, את מיזוגי חברות המשחקים ואת כניסת הקונסולות המתקדמות לעולם הגיימינג. אחת הוותיקות והמוצלחות בז'אנר היא

ללא ספק Command & Conquer. הסדרה, שהתחילה כאסטרטגיה בסיסית עם מספר קטן של יחידות, מצליחה גם היום לחדש ולרתק.

 

סדרת הבת Red Alert, שהמשחק השלישי בה יצא לפני מספר שבועות, מספרת סיפור מציאות חלופית, שלפיה איינשטיין פיתח מכונת זמן וחיסל את היטלר - מה שנותן לרוסיה אפשרות להמשיך להתפתח, ולמלחמה הקרה להגיע לשיאים חדשים.

 

המשחק החדש בסדרה ממשיך את מסורת  על ידי ערבוב מסע בזמן וטכנולוגיה לא מציאותית לסיפור העלילה והמשחק עצמו. הפעם נראה שהסובייטים החליטו שאפשר לחסל את פצצות האטום של בני הברית היריבים במהלך דומה: מסע לאחור בזמן, להרוג את איינשטיין ובכך למנוע את פיצוח סודות הגרעין. השינוי, כמובן, לא מצליח, ומביא לעולם המשחק אויב חדש ובלתי צפוי: אימפריית השמש העולה.

 

ברוך שובך, המפקד

Red Alert 3 יורש מקודמיו לא רק את אופי העלילה, אלא גם מרכיבים נוספים שעשו את C&C לסדרת משחקי אסטרטגיה מצליחה: הממשק דומה, המוסיקה מוכרת, וחלק לא קטן מהדמויות והבניינים יזכירו למעריצי הסדרה נשכחות.

 

אחד החידושים המשמעותיים במשחק לעומת קודמיו הוא האומה החדשה המצטרפת למאבק על שליטה על העולם – אימפריית השמש העולה. בהנהגת הקיסר בגילומו של ג'ורג' טאקיי (מסע בין כוכבים, גיבורים), כוחות האימפריה וגיבוריה הינם התגלמות הסטריאוטיפים על המזרח, כיאה למשחק בסדרת C&C, החל מסמוראים עם חרבות שדומות מאוד לחרבות האור מ"מלחמת הכוכבים" וכלה ברובוטי ענק (מתנקשי שוגון) שרומסים טנקים.

 

בנוסף לאימפריה יש כמובן את כוחות בני הברית המתאפיינים בכלי נשק קלים ומהירים, כמו למשל חייל מאומן ויעיל, והסובייטים בעלי הטנקים הכבדים והאימתניים עם כוח אדם רב, זול ולא איכותי ברובו. חלק גדול מיחידות האימפריה ניחנו ביכולת להשתנות, כמו למשל טנק שהופך למטוס. פרט לאנימציות מגניבות למדי, אפשרות זו עושה את האומה החדשה במשחק למושכת במיוחד.

 

 

לא מחדש

מבחינת משחקיות, Red Alert 3 לא מחדש הרבה בהשוואה לקודמים בסדרה – המשימות בסך-הכל דומות, ומדובר בכעשר שעות משחק בכל אחד מהצדדים במאבק. החידושים המשמעותיים היו בשילוב האלמנט הימי של הלחימה באופן מעמיק יותר, אולי בשביל להחמיא עוד קצת לאפקטים הוויזואליים המרשימים של גופי המים במשחק.

 

כמעט את כל הבניינים ניתן לבנות גם בים, בעוד חלק מהיחידות יודעות לנוע גם על פני המים וגם על פני היבשה. אין זה ניסיון ראשון להפוך את הצי הימי לפעיל יותר במשחק אסטרטגיה בזמן אמיתי אבל בכל זאת רוב הלחימה מבוצעת על קרקע מוצקה.

 

תכונה נוספת שמוסיפה למשחקיות היא שכמעט לכל אחת מהיחידות יש יכולת מיוחדת, שבמקרים רבים יכולה לעשות את ההבדל בין ניצחון מוחץ וקרב אבוד. לעתים גם יחידה זולה ופשוטה לכאורה, יכולה לחסל יחידת אויב חזקה ומתקדמת באמצעות אותה יכולת מיוחדת.

 

 

אם אין לך חברים, המשחק יספק לך אחד

החידוש המשמעותי ביותר בחוויית המשחק הוא ללא ספק מפקד-המשנה. לאורך המשימות במשחק, מצטרף אליך מפקד נוסף עם צבא נפרד שמטרתו לסייע לך. מפקד זה יכול להיות חבר או סתם מישהו באינטרנט או כמו שהמשחק מסביר בפרק ההדרכה: אם אין לך חברים, המשחק יספק עבורך אחד. המפקד שהמשחק מספק לך הוא דמות בעלת אינטליגנציה מלאכותית סבירה למדי, שבמקרים רבים יכולה לעזור רבות בביצוע משימות מורכבות אבל יכולה גם להפריע מאוד אם לא יודעים להנחות אותה נכון.

 

במידה ומדובר בשותף אנושי, במקרים רבים פשוט אפשר לחלק את המפה לחצי וכל אחד מטפל באויב בחלק הקרוב לבסיסו או כל אסטרטגיה אחרת. במקרה כזה או שהמתקפה מצליחה ויוצרת סינרגיה של שני צבאות תוקפים, או שהעניין הופך לבלגן אחד גדול בעוד שני המפקדים רבים על דרך הפעולה, דבר שלא קורה עם המפקד המובנה והממוחשב – הוא הרבה יותר צייתן.

 

על אף הקלות היחסית בקרבות מול המחשב, האתגר האמיתי נמצא במשחק מול שחקנים באמצעות האינטרנט, כאשר כל אחד מפגין את יכולותיו עם האומה החביבה עליו. להבדיל ממשחקים קודמים בסדרה, הכלכלה כאן מאוזנת ואיטית יותר, מה שמונע תקיפות פתע כבר בתחילת המשחק, ומאפשר זמן מה לגישוש ברחבי המפה, בעוד מנסים לצבור תקציב לבניין צבא ראוי.

 

 

שחקנים ידועים, טראש אמיתי

בין 27 המשימות השונות במשחק (תשע לכל אומה) ישנם סרטים קצרים שמטרתם לקדם את העלילה וכמובן להראות לנו עוד קצת מהמחשופים הנדיבים של הלוחמות האמיצות (אני כפוסט-פמיניסטית לא מוחה על המחשופים, אבל מדוע המשחק הוא רק בלשון זכר?). מעל 60 דקות של וידאו עם צוות שחקנים ובו שמות מוכרים כמו טים קארי (מופע הקולנוע של רוקי, הרמז), ג'.ק. סימונס (הבית הלבן, ספיידרמן), ג'ני מקארת'י וג'ורג' טאקיי אולי נשמע מרשים

בהתחלה, אבל נראה שהשחקנים לא לוקחים את המשחק ברצינות יתרה והווידאו, כמו במשחקים קודמים הוא מוקצן ודי מצחיק.

 

מבחינה ויזואלית המשחק מרשים למדי, אך לא מחדש הרבה לעומת משחקים אחרים מהז'אנר. פרט לשטחי המים במפות השונות שנראים ריאליסטיים במיוחד עם גלים, השתקפות השמש ותגובה ליחידות שנעות בסביבה, הגרפיקה היא די סטנדרטית ועם זאת יפה ומושקעת. שווה להביט באנימציות השונות ולהתפעל מהאפקטים המיוחדים של היחידות השונות כשאלו יורות, משנות צורה או אפילו מתות.

 

הסאונד מעולה, איכותי ומגוון. לכל אחד מהצדדים יש מוסיקה מתאימה, ליחידות יש תגובות שונות בקשר, ולא חסרות בדיחות קטנות ומשעשעות כמו חייל רוסי שצועק "קידום, הנה אני מגיע!" בעודו מסתער לבדו על רובוט ענק שעומד למחוץ אותו. צלילי הקרב השונים והמוסיקה שמתחלפת באופן חלק ומתאים מבלי להפריע למשחק, מאפשרים לשחקן להרגיש כאילו היה ממש באמצע שדה קרב עתידני.

 

השורה התחתונה

Red Alert 3 הוא משחק מהיר, יפה, משעשע, כייפי ומאתגר. על אף שלא היה חדשני כמו קודמיו בסדרה ולא הפך סדרי עולם, המשחק מציע שעות רבות של הנאה לחובבי האסטרטגיה בזמן אמיתי.

 

הטוב: משחקיות מגוונת ופסקול משובח

הרע: היפנים.

והלא נורא: המשחק המוגזם. מישהו מצפה מג'ני מקראת'י באמת לשחק?