אפשר לשבת מול הטלוויזיה עם דובון וכובע צמר, אבל לפעמים צריך קצת חימום. גם אם לא למדתם חמש יחידות פיזיקה בבית הספר, אתם בוודאי יודעים ששינוי טמפרטורה מצריך שימוש באנרגיה. אתם לבטח גם יודעים שלשימוש באנרגיה יש מחיר סביבתי: כשצורכים יותר חשמל, תחנות הכוח שורפות יותר פחם, יותר גזי חממה נפלטים לאטמוספירה ויותר חלקיקים מזהמים את האוויר.
יש הרבה דרכים לחמם את הבית, ובחישוב פשוט אפשר לברר מי מהן הכי זולה. אבל איך לחמם את הבית בלי להמיס את הקרחונים בקוטב ולזהם את האוויר? זו כבר שאלה מעט יותר מורכבת.
יאמר כבר בהתחלה: אין תשובה מוחלטת לשאלה איזה אמצעי חימום הכי ידידותי לסביבה. יש חימום בגז (שמצריך שאיבה ודחיסה) או בסולר (שמצריך שאיבה, זיקוק ושינוע), אפשר לחמם בעץ (כלומר לכרות אותו) או בחשמל (שמצריכה כרייה ושריפת פחם בתחנות הכוח, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר). בהתחשב בתהליכי ייצור האנרגיה המורכבים והשונים, ניסיון להשוות בין האמצעים השונים נידון לכישלון. לדברי שחר דולב, חוקר בפורום הישראלי לאנרגיה, צריך גם לחשב גם את איבוד האנרגיה שקיים בדרך ממקור האנרגיה ועד לבית, והנתון המשתנה הזה מסבך עוד יותר את ההשוואה.
מה שאפשר לעשות הוא להשוות את היעילות האנרגטית של שיטות החימום השונות, ואת יעילות המכשירים. ד"ר עופר אלון, מומחה בינלאומי לפיתרונות אנרגיה ובקרת אקלים, מחלק את שיטות החימום למספר קטגוריות: מזגן, גופי חימום בגז או חשמל, ומערכות הסקה.
לדבריו, לכל בית אב צרכים משלו וחלל אופייני ושונה, ורכישת אמצעי כזה או אחר אינה ערובה לבית חם ויעילות מירבית. "יש הבדלים בלחות ובטמפרטורה בין אזורי הארץ השונים, וגם זה נתון שצריך לקחת בחשבון. לא תמיד המוכר בחנות ינסה לתת מענה לצרכים הפרטיים שלנו, ולכן רצוי להתייעץ עם מומחה מקצועי", הוא אומר.
"מזגן לוקח אוויר מנקודה מסויימת, משנה את הטמפרטורה שלו ומעביר אותו למקום אחר. חימום רצפתי לעומת זאת, מחמם את הרצפה ואת הקירות, מפחית את הלחות בבית ומגביר את הבידוד. פער הטמפרטורה בין הפנים והחוץ גדל ומבחינה סביבתית, מדובר ביתרון משמעותי מאוד".
אלון ממליץ גם לבדוק את תו האנרגיה שמופיע על המזגן, ולבחור במזגן בעל דירוג אנרגטי גבוה, על מנת להגביר את הנצילות - פחות השקעה באנרגיה תמורת יותר תפוקה. אבל הוא מדגיש שגם למיקום המזגן יש תפקיד מכריע. מטבע הדברים, נוהגים להתקין את המזגן במקום גבוה בבית משום שהשימוש העיקרי שלו הוא קירור בקיץ - וקור שואף לרדת למטה. כשהמזגן מחמם, החום עולה ומצטבר באזור התקרה, אך תחתית החדר נשארת קרה. כאן רצוי להסתייע במאורר תקרה, שיחזיר את האוויר החם למטה.
המהנדס שרגא גרינולד, מבעלי "גדיר הנדסה", אומר שהבעיה עם מזגן היא, שהרבה אנשים לא אוהבים את החום שלו "כי הוא מייבש את האוויר ויוצר חשמל סטטי". יחד עם זאת, למזגן, כמו גם למערכת חימום רצפתית, יש ניצול תפוקה של כמעט פי שלוש - כלומר על כל קילוואט שעה שנכנס מקבלים שלושה, וכך ניתן לאגור את החום. הוא ממליץ גם לנצל את תעריף החשמל המשתנה של חברת החשמל (תעו"ז) לקבלת עלות נמוכה יותר.
רוב המומחים מסכימים שחימום בגז הוא בעל פוטנציאל סיכון ויקר יחסית, אבל יעיל למדי. לעומתו, חימום בסולר, נפט או עצים באח מזיק לסביבה בכמה אופנים. ראשית, חימום בסולר אינו זול במיוחד. לעונה שלמה מדובר בכ-8,000 שקלים באזורים הקרים, מה גם שצריך להפעיל את המערכת כמעט באופן קבוע, משום שלוקח לה זמן להפיץ את החום הדרוש.
שימוש בנפט יכול להיות ממש מסוכן משום שהוא פולט לאוויר פחמן חד חמצני - גז נטול ריח שעלול לגרום לחנק. חשוב לאוורר את הבית בעת שימוש בתנור נפט, והמשמעות היא כמובן שמאבדים את הבידוד.
שריפת עצים באח מפיצה אמנם חם נעים וגם ריח שיש מי שמחבבו, אך דורשת כריתה של עצים - לעיתים באופן בלתי חוקי, וכן שריפה של עץ שפולטת חלקיקים וגזי חממה.
בתחתית הרשימה "הירוקה" נמצאים תנורי החשמל (ספירלה או הלוגן וכ"ד), מפזרי החום והמקרנים. הם זולים, קלים לתפעול אך מאוד ממוקדים. בהשוואה בין היעילות שלהם לאמצעים אחרים, הם נחשבים בזבזני חשמל גדולים בעיקר משום שאינם יכולים באמת לחמם חדר. מפזר חום למשל, שצריך לשבת ממש לידו כדי להנות מחומו, צורך שני קילוואט שעה - כמו דוד חשמלי.
אבל כל החימום שבעולם לא יעזור לכם אם לא תקפידו על כמה כללים ותשעו לכמה עצות.