מזרן נע

"את הטבעת/ על אצבעי הנגועה/ אי אפשר היה להוריד עם סבון או מרגרינה/ לא היה לי בבית כלי חיתוך מתאים/ הרופא בחדר מיון/ פיצח אותה/ לשניים". שיר חדש של ליסה כץ

1

יָכֹלְתָּ פָּשׁוּט לָלֶכֶת מִמֶּנִּי,

כְּמוֹ שֶׁהָלַכְתָּ בִּבְּרוֹדְוֵי, לָשֵׂאת לְאִשָּׁה

אֶת הַבֻּבָּה בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל "גַּאפּ".

הִיא לֹא הָיְתָה תּוֹחֶבֶת יָד נֻקְשָׁה

אֶל תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ.

חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הִבְהִילוּ אוֹתְךָ,

כַּמָּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת בְּחִירָה.

כֻּלָּן עֲלוּלוֹת לְהִתְבָּרֵר כִּשְׁגוּיוֹת.

בִּצְפוֹן הָעִיר,

הָיוּ נָשִׁים שֶׁנְּשִׁימָתָן

נֶעְתְּקָה בְּשֶׁל מַצְנְחִים.

הֵן כִּבְּסוּ וְקִפְּלוּ וּבְכָל זֹאת

בָּחַרְתָּ אֶת הָאַחַת

שֶׁפִּהֲקָה, קָנִיתָ לָהּ

אֶת חֶדְוַת הַבִּשּׁוּל

וּמַגְהֵץ אֵדִים.

 

2

אֶת הַטַּבַּעַת

עַל אֶצְבָּעִי הַנְּגוּעָה

אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹרִיד עִם סַבּוֹן אוֹ מַרְגָּרִינָה.

לֹא הָיָה בַּבַּיִת כְּלִי חִתּוּךְ מַתְאִים.

הָרוֹפֵא בַּחֲדַר הַמִּיּוּן

פִּצַּח אוֹתָהּ

לִשְׁנַיִם.

שַׂמְתִּי אֶת הַשְּׁבָרִים בַּכִּיס הַקָּטָן שֶׁל הָאַרְנָק

עִם הָעֹדֶף

וְשָׁכַחְתִּי מֵהֶם.

חַלּוֹן הַמִּטְבָּח פָּנָה לָרְחוֹב.

גַּנָּב חָדַר לְבֵיתֵנוּ

לָקַח אֶת הַתִּיק עִם הָאַרְנָק

עִם חֲצָאֵי הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי.

הַטַּבַּעַת הַדַּקָּה שֶׁקָּנִיתָ לְעַצְמְךָ

הָיְתָה צָרָה מִדַּי.

שַׂמְתָּ בִּמְגֵרַת הַשִּׁדָּה לְיַד הַמִּטָּה,

הַמְּגֵרָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּתַחְתָּ,

שָׁם שָׁמַרְתָּ אֶת טַבַּעַת אָבִיךָ הַמֵּת,

הָרְחָבָה מִדַּי.

 

3

"הַכְּתִיבָה שֶׁלָּךְ הָיְתָה גַּם הַפַּחַד שֶׁלָּךְ."

הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי הָיְתָה גַּם הַפַּחַד שֶׁלְּךָ,

מַרְאָה עֲקֻמָּה

שֶׁל נִשּׂוּאֵינוּ,

אֲנִי נִמְתַּחַת דַּקָּה

וְאַתָּה מוֹפִיעַ בָּהּ

רַק אַחֲרֵי הָאֹכֶל. הוֹ,

כֻּרְסַת הַמְּנוּחָה הַקְּדוֹשָׁה.

חֶדֶר לְיָחִיד. בַּפְּרוֹזְדוֹר

רָקַדְתִּי אֶת רִקּוּד שִׁבְעַת הַצְּעִיפִים

שָׁעָה שֶׁאַתָּה חָלַמְתָּ

עַל הַגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם שֶׁלְּךָ. לֹא יַלְדָּם

שֶׁל הוֹרִים פְּלִיטִים, פִּיּוֹת מְלֵאֵי מִלִּים

שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵהַפְּסֵיפָס הַמְּשֻׁגָּע שֶׁל אֵירוֹפָּה הַיְּהוּדִית.

שִׁנַּנְתִּי אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַהוֹלְכוֹת-לְאָחוֹר

שֶׁל הָאָלֶף-בֵּית

שֶׁגָּזְלוּ מִמְּךָ אֶת הַכֶּתֶר.

קוֹלִי חָזַר אֶל הַדַּף.

הָפַכְתָּ יַעַד

לְפַרְשָׁנוּת.

יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת עִם מַרְאָה,

צָעִיף, כִּסֵּא וְדַף,

דִּמּוּיִים אֲהוּבִים

מְמַלְאִים אֶת הַמֶּרְחָב.

 

4

קָנִיתָ מִטָּה רְחָבָה עִם מָנוֹעַ

וְכַפְתּוֹרֵי הַפְעָלָה. מַעְלָה וָמַטָּה

לִפְקֻדָּתְךָ,

כָּל מִזְרָן נָע בְּנִפְרָד.

נִסִּיתָ אוֹתָהּ בַּחֲנוּת

מְנַתֵּר עַל הַסְּפוֹג הָרַךְ.

לֹא הִתְאָרַחְתָּ

בַּצַּד שֶׁלִּי. הַמִּטָּה נִסְדְּקָה לְאָרְכָּהּ,

חָצָה אוֹתָהּ עָרוּץ צַר וְיָבֵשׁ

כְּמוֹ וָדִי קֶלְט בַּקַּיִץ.

הַגְּבוּל לָעַג לִי

בַּלַּיְלָה,

לֹא יָכֹלְתִּי לַחֲצוֹת אוֹתוֹ.

אֲפִלּוּ לֹא בַּחֲלוֹם.

 

5

שְׁנֵי בֶּדוּאִים נִסְחֲפוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

גְּלִימוֹתֵיהֶם מִלְאוּ אֶת חֲלַל הַבַּיִת

בְּנִיחוֹחַ שֶׁל מְדוּרוֹת. הֵם חָתְמוּ

בִּטְבִיעַת אֲגוּדָל

עַל מִסְמָכִים רִשְׁמִיִּים שֶׁעָרַכְתָּ,

הֵם בָּטְחוּ בְּךָ.

לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה.

וְקִנְאָה מִלְאָה אֶת לִבְּךָ

עַל הָאֹהֶל הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁל כָּל בֶּדוּאִי.

 

• את השיר תרגם מאנגלית שחר ברם

 

ליסה כץ נולדה בניו יורק וב-1983 היגרה לישראל. סיימה את לימודי הדוקטורט שלה (על שירתה של סילביה פלאת') באוניברסיטה העברית בירושלים, ובה היא מלמדת תרגום ספרותי וכתיבה יוצרת. שירים ותרגומים שלה פורסמו בכתבי עת וספרים בארצות הברית. השיר הנ"ל לקוח מספרה "שחזור" שיצא עתה בהוצאת עם עובד.